תנ"ך - וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן: (ישעיהו פרק ו פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן: (ישעיהו פרק ו פסוק ד)

טקסט בלבד:

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן: (ישעיהו פרק ו פסוק ד)

תיקון קוראים:

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן: (ישעיהו פרק ו פסוק ד)
וְזָעוּ אִלְוָת סִיפֵּי הֵיכְלָא מִקָל מִלוּלָא וּבֵית מַקדְּשָׁא אִתמְלִי אֲמִיטְתָא :

וינעו - ב' וחסר: שמ' כ , טו; יש' ו , ד. הקורא - י' מלא (בלישנא): שו' טו , יט; יש' ו , ד; מ , ג; מה , ג; סד , ו; עמ' ה , ח; חב' ב , ב; תה' מב , ח; דה"א ט , יט; דה"ב לא , יד. ימלא - ח': ש"ב כג , ז; מ"ב ג , יז; יש' ו , ד; יר' יג , יב (פעמיים); תה' עא , ח; קכו , ב; מש' כ , יז.

וינעו ב' וחס' וירא העם וינעו וינעו אמות הספים .

וינעו - ב' וחס'; הקורא - י' מל'; ימלא - ח'.

וינועו אמות הסיפים - "אילוות סיפיא" (ת"י) - הן מזוזות הפתח , שנמדדו במדת אמות לגובה ולרוחב , והן מזוזות ההיכל. מקול הקורא - מקול המלאכים הקוראים; הוא היה 'יום הרעש' שנאמר בו "ונסתם... כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה" (זכ' יד , ה); בו ביום עמד עוזיה להקטיר בהיכל; רעשו שמים לשורפו לומר: דינו בשריפה , כמו שנאמר "ותאכל את החמשים ומאתים איש" (במ' טז , לה); וזהו שקראם שרפים - שבאו לשורפו. רעשה הארץ לבולעו , כסבורה: דינו ליבלע כקרח , שעירער על הכהונה; יצתה בת קול ואמרה: "זכרון לבני ישראל" וגו' (במ' יז , ה) - ולא יהיה אדם עוד המעורר על הכהונה כקרח - בבליעה , וכעדתו - בשריפה , אלא כאשר דבר יי' ביד משה בסנה "הבא נא ידך בחיקך" (שמ' ד , ו) , והוציאה מצורעת כשלג; אף כאן "הצרעת זרחה במצחו" (דה"ב כו , יט; ראה תנח' צו יג). ימלא עשן - היה נמלא עשן.

וינועו אמות הסיפים - "אלוות סיפיא" (ת"י); הן מזוזות הפתח שנמדדו במידת אמות לגובה ולרוחב , והן מזוזות ההיכל. מקול הקורא - מקול המלאכים הקוראים.

וינועו אמות הספים - כאילו סרו הספים ממקומם , אמות - ידועות; ויש אומרים כי אין למלה הזאת אחות. מקול ההמון הקורא. והנה אמר וינועו - פועל עבר , והנה ימלא עשן , בעבור שאין בלשון הקודש סימן על זמן עומד; והנה משפט העברים לערב דבריהם.

אמות הסיפים - הן המעמידים המשקוף העליון. והבית ימלא עשן מקול הקורא - שכן דרך שרף שמוציא עשן ולהבה מפיו.

וינועו אמות הספים - כתוב בסדר עולם (סע"ר כ): עמוס נתנבא לפני הרעש , שנאמר "שנתים לפני הרעש" (עמ' א , א); ישעיהו נתנבא בימי הרעש , הדא הוא דכתיב: וינועו אמות הספים מקול הקורא. ובדרש (ראה תנח' צו , יג): כי אותו היום שנכנס עוזיהו להיכל להקטיר , היה הרעש. ואמת הוא כי הרעש היה בימי עזיהו , כמו שכתוב בנבואת זכריה "ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיהו מלך יהודה" (זכ' יד , ה) , אבל הפסוק אינו מן הדומה , אלא במראה הנבואה - דבר הלמד מעניינו; ואמר כי הקול אשר שמע במראה הנבואה , שהיה קורא "זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש" (לעיל , ג) , אותו הקול היה גדול , עד שנעו וזעו אמות הספים ממנו. וראה גם כן שהבית ימלא עשן - פירוש: בית המקדש; ראה במראה הנבואה שהיה מלא עשן , כמו שראה אברהם אבינו במראה הנבואה "והנה תנור עשן ולפיד אש" (בר' טו , יז). ותרגם יונתן: "וזעו אילוות סיפי היכלא מקל מילולא , ובית מקדשא איתמלי אמיטתא". והסיפים - הם מזוזות השער; ואמות - הם האלים אשר על הספים מבית ומחוץ , שהם עשויין כמין כפה; ובסמכו אמות אל הספים , רוצה לומר: כי האמות נעו עם הספים. ויש מפרשים אמות כמו "אמה ארכו" (שמ' ל , ב) , כלומר: הספים נעו ממקומם אמות שתים או שלש כמו שהיו. [והבית ימלא עשן - זה היה משל על חרון האף על ישראל , כמו "אז יעשן אף יי'" (דב' כט , יט)].

וינועו אמות הספים - כתנועת המסמר בהתנועע הספינה , או כהתנועע שערות ראובן בהתנועעו; וכל זה מובן לזוכרים מה שכתב ב'ספרי הטבע' (ראה תיבון ע' 44 ) , ולא זכרו זה רבים.

וינועו אמות הסיפים - פצימי החלונות. מקול הקורא - מקול השרפים. והבית ימלא עשן - הוא ענן.
ריכוז קישורים