תנ"ך - וינעו
אמות
הספים
מקול
הקורא
והבית
ימלא
עשן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּנֻ֙עוּ֙
אַמּ֣וֹת
הַסִּפִּ֔ים
מִקּ֖וֹל
הַקּוֹרֵ֑א
וְהַבַּ֖יִת
יִמָּלֵ֥א
עָשָֽׁן:
(ישעיהו פרק ו פסוק ד)
וַיָּנֻעוּ
אַמּוֹת
הַסִּפִּים
מִקּוֹל
הַקּוֹרֵא
וְהַבַּיִת
יִמָּלֵא
עָשָׁן:
(ישעיהו פרק ו פסוק ד)
וינעו
אמות
הספים
מקול
הקורא
והבית
ימלא
עשן:
(ישעיהו פרק ו פסוק ד)
וינעו
אמות
הספים
מקול
הקורא
והבית
ימלא
עשן:
(ישעיהו פרק ו פסוק ד)
וְזָעוּ
אִלְוָת
סִיפֵּי
הֵיכְלָא
מִקָל
מִלוּלָא
וּבֵית
מַקדְּשָׁא
אִתמְלִי
אֲמִיטְתָא
:
וינעו
-
ב'
וחסר:
שמ'
כ
,
טו;
יש'
ו
,
ד.
הקורא
-
י'
מלא
(בלישנא):
שו'
טו
,
יט;
יש'
ו
,
ד;
מ
,
ג;
מה
,
ג;
סד
,
ו;
עמ'
ה
,
ח;
חב'
ב
,
ב;
תה'
מב
,
ח;
דה"א
ט
,
יט;
דה"ב
לא
,
יד.
ימלא
-
ח':
ש"ב
כג
,
ז;
מ"ב
ג
,
יז;
יש'
ו
,
ד;
יר'
יג
,
יב
(פעמיים);
תה'
עא
,
ח;
קכו
,
ב;
מש'
כ
,
יז.
וינעו
ב'
וחס'
וירא
העם
וינעו
וינעו
אמות
הספים
.
וינעו
-
ב'
וחס';
הקורא
-
י'
מל';
ימלא
-
ח'.
וינועו
אמות
הסיפים
-
"אילוות
סיפיא"
(ת"י)
-
הן
מזוזות
הפתח
,
שנמדדו
במדת
אמות
לגובה
ולרוחב
,
והן
מזוזות
ההיכל.
מקול
הקורא
-
מקול
המלאכים
הקוראים;
הוא
היה
'יום
הרעש'
שנאמר
בו
"ונסתם...
כאשר
נסתם
מפני
הרעש
בימי
עוזיה"
(זכ'
יד
,
ה);
בו
ביום
עמד
עוזיה
להקטיר
בהיכל;
רעשו
שמים
לשורפו
לומר:
דינו
בשריפה
,
כמו
שנאמר
"ותאכל
את
החמשים
ומאתים
איש"
(במ'
טז
,
לה);
וזהו
שקראם
שרפים
-
שבאו
לשורפו.
רעשה
הארץ
לבולעו
,
כסבורה:
דינו
ליבלע
כקרח
,
שעירער
על
הכהונה;
יצתה
בת
קול
ואמרה:
"זכרון
לבני
ישראל"
וגו'
(במ'
יז
,
ה)
-
ולא
יהיה
אדם
עוד
המעורר
על
הכהונה
כקרח
-
בבליעה
,
וכעדתו
-
בשריפה
,
אלא
כאשר
דבר
יי'
ביד
משה
בסנה
"הבא
נא
ידך
בחיקך"
(שמ'
ד
,
ו)
,
והוציאה
מצורעת
כשלג;
אף
כאן
"הצרעת
זרחה
במצחו"
(דה"ב
כו
,
יט;
ראה
תנח'
צו
יג).
ימלא
עשן
-
היה
נמלא
עשן.
וינועו
אמות
הסיפים
-
"אלוות
סיפיא"
(ת"י);
הן
מזוזות
הפתח
שנמדדו
במידת
אמות
לגובה
ולרוחב
,
והן
מזוזות
ההיכל.
מקול
הקורא
-
מקול
המלאכים
הקוראים.
וינועו
אמות
הספים
-
כאילו
סרו
הספים
ממקומם
,
אמות
-
ידועות;
ויש
אומרים
כי
אין
למלה
הזאת
אחות.
מקול
ההמון
הקורא.
והנה
אמר
וינועו
-
פועל
עבר
,
והנה
ימלא
עשן
,
בעבור
שאין
בלשון
הקודש
סימן
על
זמן
עומד;
והנה
משפט
העברים
לערב
דבריהם.
אמות
הסיפים
-
הן
המעמידים
המשקוף
העליון.
והבית
ימלא
עשן
מקול
הקורא
-
שכן
דרך
שרף
שמוציא
עשן
ולהבה
מפיו.
וינועו
אמות
הספים
-
כתוב
בסדר
עולם
(סע"ר
כ):
עמוס
נתנבא
לפני
הרעש
,
שנאמר
"שנתים
לפני
הרעש"
(עמ'
א
,
א);
ישעיהו
נתנבא
בימי
הרעש
,
הדא
הוא
דכתיב:
וינועו
אמות
הספים
מקול
הקורא.
ובדרש
(ראה
תנח'
צו
,
יג):
כי
אותו
היום
שנכנס
עוזיהו
להיכל
להקטיר
,
היה
הרעש.
ואמת
הוא
כי
הרעש
היה
בימי
עזיהו
,
כמו
שכתוב
בנבואת
זכריה
"ונסתם
כאשר
נסתם
מפני
הרעש
בימי
עוזיהו
מלך
יהודה"
(זכ'
יד
,
ה)
,
אבל
הפסוק
אינו
מן
הדומה
,
אלא
במראה
הנבואה
-
דבר
הלמד
מעניינו;
ואמר
כי
הקול
אשר
שמע
במראה
הנבואה
,
שהיה
קורא
"זה
אל
זה
ואמר
קדוש
קדוש
קדוש"
(לעיל
,
ג)
,
אותו
הקול
היה
גדול
,
עד
שנעו
וזעו
אמות
הספים
ממנו.
וראה
גם
כן
שהבית
ימלא
עשן
-
פירוש:
בית
המקדש;
ראה
במראה
הנבואה
שהיה
מלא
עשן
,
כמו
שראה
אברהם
אבינו
במראה
הנבואה
"והנה
תנור
עשן
ולפיד
אש"
(בר'
טו
,
יז).
ותרגם
יונתן:
"וזעו
אילוות
סיפי
היכלא
מקל
מילולא
,
ובית
מקדשא
איתמלי
אמיטתא".
והסיפים
-
הם
מזוזות
השער;
ואמות
-
הם
האלים
אשר
על
הספים
מבית
ומחוץ
,
שהם
עשויין
כמין
כפה;
ובסמכו
אמות
אל
הספים
,
רוצה
לומר:
כי
האמות
נעו
עם
הספים.
ויש
מפרשים
אמות
כמו
"אמה
ארכו"
(שמ'
ל
,
ב)
,
כלומר:
הספים
נעו
ממקומם
אמות
שתים
או
שלש
כמו
שהיו.
[והבית
ימלא
עשן
-
זה
היה
משל
על
חרון
האף
על
ישראל
,
כמו
"אז
יעשן
אף
יי'"
(דב'
כט
,
יט)].
וינועו
אמות
הספים
-
כתנועת
המסמר
בהתנועע
הספינה
,
או
כהתנועע
שערות
ראובן
בהתנועעו;
וכל
זה
מובן
לזוכרים
מה
שכתב
ב'ספרי
הטבע'
(ראה
תיבון
ע' 44
)
,
ולא
זכרו
זה
רבים.
וינועו
אמות
הסיפים
-
פצימי
החלונות.
מקול
הקורא
-
מקול
השרפים.
והבית
ימלא
עשן
-
הוא
ענן.