תנ"ך - ישעיהו פרק ו פסוק ז - ויגע על־פי ויאמר הנה נגע זה על־שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר: (ישעיהו פרק ו פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיַּגַּע עַל־פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל־שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֺנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר: (ישעיהו פרק ו פסוק ז)

טקסט בלבד:

ויגע על־פי ויאמר הנה נגע זה על־שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר: (ישעיהו פרק ו פסוק ז)

תיקון קוראים:

ויגע על־פי ויאמר הנה נגע זה על־שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר: (ישעיהו פרק ו פסוק ז)
וְסַדַּר בְּפוּמִי וַאֲמַר הָא שַׁוִיתִי פִתגָמֵי נְבוּאֲתִי בְּפוּמָך וְיִעדּוֹן חוֹבָך וּחטָאָך יִתכַּפְּרוּן :

ויגע - ב' בפתח: יש' ו , ז; יר' א , ט.

ויגע - ב' ירמיהו; וחטאתך - ל'; תכפר - ל'.

ויגע על פי וגו' וסר עונך - זה ליסרך , לכפר עונך שחרפת את ישראל; וגדול כחו , שהמלאך ירא לקחתה כי אם במלקחים , והגיעה על שפת הנביא ולא הוזק; בתנחומא (תנח' וישלח ב). וזהו שנאמר "כי רב מאד מחנהו" (יואל ב , יא) - אילו מלאכים , ועצומים מהם "עושי דברו" (שם) - הם הנביאים. ויונתן תירגם ובידו רצפה: "ובפומיה ממלל"; ולשון רצפה - דיבור הרצוף בפה ובלשון. מעל המזבח - קיבל הדבור מפי הקדוש ברוך הוא , מכסאו שבשמים , שהיה מכוון כנגד "על המזבח" שבהיכל.

ויגע את הרצפה על פי. ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר - והרי טָהַרְתָה לילך בשליחותו של הקדוש ברוך הוא אצל בניו. ומכיון שטהרתי מחטא מה ששמעתי היום בעודני מגואל בעון את קול יי' אומר: ― וזה פתרון ואשמע את קול יי' אומר , בלשון לעז: 'אטיאבייאוי דשאוי' ― את מי אשלח? ושתקתי באותה שעה שלא להשיבו , אך נצטערתי על הדבר שלא יכולתי להשיבו , ואומר משנתכפר לי: הנני שלחני.

ויגע - טעם זה - על האש , שימצא בלשון זכר. וסר עונך - הוא עון הדבור , שהיה מדבר הִתוּלִים כדרך אנשי דורו.

וכאשר "נדמיתי" (לעיל , ה) על שהייתי "טמא שפתים" (שם) , אז ויעף אלי וגו'. במלקחים לקח - שלא יישרף; ואע"פ כן ויגע על פי - להראות לי שיותר אני מזומן לשליחות זה ממנו , שנקי וטהור אני לפני המקום. וכך אמר לי: הנה ראית שנגע זה על שפתיך ולא נכוו , בזאת תדע שאין שפתיך טמאות; שאף אם היה בך עון , שאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה רק טוב ולא יחטא (ע"פ קה' ז , כ) , סר עונך וחטאתך תכפר , ויכול אתה לדבר לפני המקום. ועכשיו ידע שלא להשחית באו השרפים , שיחלה פני המקום על כך , ולכך המתין מלדבר עד ישמע דבר מאתו.

ויגע על פי - הגיע הרצפה על פי , להסיר העון במִכְוַת אש ההיא , ומכאן ואילך יהא לי רשות לדבר. ויונתן תרגם דרך משל: "וסדר בפומי ואמר: הא שויתי פתגמי נבואתי בפומך , ויעדון חובך וחטאתך יתכפרון". ובדרש (ראה תנח' וישלח , ב): ה'עון' - שחרף את ישראל ואמר "ובתוך עם טמא שפתים" (לעיל , ה).

וסר עונך וחטאתך תכופר - שיכופר לך באלה הייסורין , שנתייסרת בשריפת הרצפה , וכבר אתה טהור ונקי לדבר עם השם.