תנ"ך - ישעיהו פרק ס פסוק א - קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה עָלַ֥יִךְ זָרָֽח: (ישעיהו פרק ס פסוק א)

טקסט וניקוד:

קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח: (ישעיהו פרק ס פסוק א)

טקסט בלבד:

קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח: (ישעיהו פרק ס פסוק א)

תיקון קוראים:

קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח: (ישעיהו פרק ס פסוק א)
קוּמִי אַנהַרִי יְרוּשׁלֶם אֲרֵי מְטָא זְמָן פֻּרקָנִיך וִיקָרָא דַייָ עֲלַך יִתגְּלֵי :

אורי - ל' בט'.

לפי שאמר למעלה "נקוה לאור והנה חושך" (יש' נט , ט) , חזר ואמר: קומי אורי כי בא אורך.

קומי אורי - לשון ציווי , כמו "בואי" (ש"ב יג , יא); בא בחולם בעבור האל"ף. כי בא אורך - לשבח. ולפי דעתי , שביאת האור הוא חשך , כמו 'בא ערב , ונפסק האור שהיה לך' , וזרח עליך כבוד יי'; והעד: "לא יהיה לך עוד אור השמש לאור יומם" (להלן , יט). וטעם אורי - על מלכות או הנבואה.

ואז , קומי אורי ציון אף בחשך , כמו שיוכיח למטה (להלן , יב). כי בא ואתא אורך הראשון; ואין 'ביאה' זו לשון "ובא השמש" (וי' כב , ז) , לפי הענין.

קומי אורי - אומר כנגד ירושלם. ואורי - ציווי. וכבר פירשנו (יש' נט , ט - י) כי האורה משל על השמחה ועל הטובה , והחשך בהפכו: על הצרה ועל הרעה. כי בא אורך - הגיע זמן ישועתך שהיא לך אורה גדולה; וכפל העניין , ואמר: וכבוד יי' עליך זרח; וכן תרגם יונתן: "ארי מטא זמן פורקניך". ויש מפרשים (ראה ראב"ע): כי בא אורך - שקע אורך , כמו "ובא השמש" (וי' כב , ז); אמר דרך משל: שקע אורך שהוא אור העולם הזה , ויהיה לך תמורתו אור גדול , והיא הישועה והשמחה; וכן אמר: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם" (להלן , יט); והכל דרך משל.

קומי אורי - תקבלי האורה. כי בא אורך - זה הלשון סובל שני מתנגדים כעניין כל תנועה , וכן "כי בא השמש" (בר' כח , יא) , כטעם 'סר לשם' או 'סר לכאן' , וכן בא השמש על האפק או בא תחת האפק , אבל לא קרה שמצאנוהו בספרים הנמצאים בידינו , רק על באו תחת האפק , אבל אין ספק שהוא גם כן נכון על באו על האפק. ומדעתי , אע"פ שאינו נמנע אמרו בכאן כי בא אורך היה תחת האפק וההסתר , כונת ישעיה פה באמרו כי בא אורך על הגלותו עליו , כמו שקדם אורי , וכן עליך זרח , "עליך יראה" (להלן , ב).