תנ"ך - הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַקָּטֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה: ס (ישעיהו פרק ס פסוק כב)

טקסט וניקוד:

הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה: ס (ישעיהו פרק ס פסוק כב)

טקסט בלבד:

הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה: ס (ישעיהו פרק ס פסוק כב)

תיקון קוראים:

הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה: ס (ישעיהו פרק ס פסוק כב)
דִּזעֵיר בְּהוֹן יְהֵי לְאַלפָא וּדחַלָשׁ לְעַם תַּקִיף אֲנָא יְיָ בִּזִמנַהּ אַיתֵינַהּ :

לאלף - ב' בקמץ: שו' כ , י; יש' ס , כב. והצעיר - ב': בר' מג , לג; יש' ס , כב. לגוי עצום - ג': *דב' ט , יד; יש' ס , כב; מי' ד , ז. בעתה - ג' (בלישנא , ה"א במפיק): יש' יג , כב; ס , כב; יח' כב , ג.

לאלף ב' קמ' ומאה לאלף הקטן יהיה .

לאלף - ב'; והצעיר - ב'; לגוי עצום - ג'; בעתה - ל'; אחישנה - ל'.

בעתה אחישנה - זכו - אחישנה , לא זכו - בעתה (ראה סנה' צח , א).

הקטן - המשפחה הקטנה , שמספרם מעט , תהיה לאלף. בעתה - בגעת עת הישועה. והנכון , שהוא דבק עם הקטן יהיה לאלף; והנה אחיש לעשות , לשום מצער לגוי עצום , כדרך "ואעשך לגוי גדול" (בר' יב , ב).

בעתה - בבא עת הישועה , לא תאחר.

הקטן - אינו אומר על גוף אחד , כי מה עניין קטן וצעיר , אלא רוצה לומר: השבט הקטן מהם יהיה לאלף פעמים ממה שהוא עתה; וכפל העניין במלות שונות כמנהג , ואמר: והצעיר לגוי עצום. אני יי' בעתה אחישנה - זאת הטובה שאני מבטיחם , אני יי' אעשנה , שהיכולת בידי. ואמר בעתה , ואמר אחישנה!? אמרו רבותינו ז"ל (ראה סנה' צח , א): זכו - אחישנה , לא זכו - בעתה. ויש לפרש: כשיגיע עתה אחישנה - לגמרה מהרה , כי לא יארך זמן מעת החל הישועה עד כלותה. ויונתן תרגם: "אנא יי' בזימנה אייתינה".

בעתה אחישנה - זה יהיה אחר זה , כמו מאה ושמונים שנה או מאתים שנה מזמן ישעיה , או אחר חזקיה , שמלכו בירושלם כמו מאה ועשר שנה , ועמדו בגלות בבל שבעים שנה. ואין במלת אחישנה כלל התנגדות אל בעתה , כי אחישנה הוא על מהירות ותנועה , כי על דרך משל , אם יצוה איש לעבדו שילך לירושלם אחר אלף שנה , הנה נכון בעברי ובהגיון שיאמר לו כי בעתו יחיש מהלכו או תנועתו , כלומר שילך אז במהירות; כי התנועה ממנה ממהרת וממנה מתאחרת , כמו שמבואר בגלגלים , והם הולכים יחד ביום אחד או בשעה אחת , כי המהירות והאִחוּר בתנועה הוא נכון שישוער מצד היות שני המתנועעים הולכים מרחקים שונים בזמן אחד.
ריכוז קישורים