תנ"ך - שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת ה' יבשרו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שִֽׁפְעַ֨ת גְּמַלִּ֜ים תְּכַסֵּ֗ךְ בִּכְרֵ֤י מִדְיָן֙ וְעֵיפָ֔ה כֻּלָּ֖ם מִשְּׁבָ֣א יָבֹ֑אוּ זָהָ֤ב וּלְבוֹנָה֙ יִשָּׂ֔אוּ וּתְהִלֹּ֥ת יְהוָ֖ה יְבַשֵּֽׂרוּ: (ישעיהו פרק ס פסוק ו)

טקסט וניקוד:

שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ: (ישעיהו פרק ס פסוק ו)

טקסט בלבד:

שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת ה' יבשרו: (ישעיהו פרק ס פסוק ו)

תיקון קוראים:

שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו: (ישעיהו פרק ס פסוק ו)
שְׁיָרַת עַרבָאֵי תִּחפֵי סַחרָנַך הוּגנֵי מִדיָן וַחֲוָלַד כֻּלְהוֹן מִשְׁבָא יֵיתוֹן דְּהַב וּלבוֹנָה יְהוֹן טְעִינִין וּדאָתַן עִמְהוֹן בְּתֻשׁבְּחָתָא דַייָ יְהוֹן מִשׁתָּעַן :

ישאו - ו' (בקמץ): וי' כ , יט , כ; במ' ז , ט; יש' ס , ו; יח' לו , ז; חב' ב , ו.

בכרי - ל'; ישאו - ו'; ותהלת - ל'.

שפעת - רוב. בכרי מדין - "הוגני מדין" (ת"י); הם גמלים בחורים , וכן "בכרה קלה" (יר' ב , כג). ועיפה - גם הם מבני מדין הם , "עיפה ועפר" (בר' כה , ד).

בכרי מדין - מתורגם: "הוגני מדין" , ופתרונו: גמלים בחורים.

שפעת - חבורה , כמו "שפעת אני רואה" (מ"ב ט , יז). בכרי - הבי"ת משרת , מגזרת "שלחו כר" (יש' טז , א). ישאו - דורון.

בכרי - כמו "בכרה קלה" (יר' ב , כג).

שפעת - עניין ריבוי , מן "ושפעת מים תכסך" (איוב כב , יא); "כי שפע ימים יינקו" (דב' לג , יט). בכרי - הם הגמלים הקטנים , עולי ימים , וכן "בכרה קלה" (יר' ב , כג). ותהלות יי' יבשרו - תרגם יונתן: "ודאתן עמהון בתושבחתא דיי' יהון משתען" , כלומר: הגמלים והסוחרים והזהב והלבונה יביאו אותן בסחורה גם למנחה למלך המשיח ולבית יי'. וטעם יבשרו - לפי שהיו אומות העולם חדשים בספור תהלות יי' , כי עד אותו הזמן ישראל הוא שיתיחדו בספור תהלות ה' , וכל מספר חדשות יקרא 'מבשר'.

תראי - משרש 'ראה'. ונהרת - תעשה פֹעַל הנהר , וכן "ונהרו אליו כל הגוים" (יש' ב , ב) , רק שהנזכר שם ענינו מצד איכות המרוצה , והנזכר כאן ענינו מצד ההמיה בלב , כמו ופחד ורחב לבבך. וטעם לשון 'פחד' - הפלגת תנועת רפרוף הלב כדרך הפחדן , וזה מצד ראותו המון סחורות ים וחיל גוים ושפעת גמלים ונוי; וכן טעם "ופחדו ורגזו על כל הטובה" וגו' (יר' לג , ט) , וזה הפלגת סוג ענין לשון 'פחד'. בכרי - כל שרש 'בכר' הוא ענין אחד , רק משקלי השמות משתנים להיות שנוי מה ביניהם , כמו שדקדק בשמות הנרדפים הפילוסוף אבו חאמד (אלגזאלי) , ולכן נאמר 'לחם' , 'מלחמה'; 'עפר' , 'עופרת'; 'גליל' , 'גללי'; וכן בכאן הונח בכרי מדין , "בכרה קלה" (יר' ב , כג) , לגדולי הגמלים , ונכון שיהיה בין 'בכר'.

בכרי מדין - כמו "בכרה קלה" (יר' ב , כג) , והם גמלים קטנים. ותהילות יי' יבשרו בחזירתם.
ריכוז קישורים