תנ"ך - שפעת
גמלים
תכסך
בכרי
מדין
ועיפה
כלם
משבא
יבאו
זהב
ולבונה
ישאו
ותהלת
ה'
יבשרו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שִֽׁפְעַ֨ת
גְּמַלִּ֜ים
תְּכַסֵּ֗ךְ
בִּכְרֵ֤י
מִדְיָן֙
וְעֵיפָ֔ה
כֻּלָּ֖ם
מִשְּׁבָ֣א
יָבֹ֑אוּ
זָהָ֤ב
וּלְבוֹנָה֙
יִשָּׂ֔אוּ
וּתְהִלֹּ֥ת
יְהוָ֖ה
יְבַשֵּֽׂרוּ:
(ישעיהו פרק ס פסוק ו)
שִׁפְעַת
גְּמַלִּים
תְּכַסֵּךְ
בִּכְרֵי
מִדְיָן
וְעֵיפָה
כֻּלָּם
מִשְּׁבָא
יָבֹאוּ
זָהָב
וּלְבוֹנָה
יִשָּׂאוּ
וּתְהִלֹּת
יְהוָה
יְבַשֵּׂרוּ:
(ישעיהו פרק ס פסוק ו)
שפעת
גמלים
תכסך
בכרי
מדין
ועיפה
כלם
משבא
יבאו
זהב
ולבונה
ישאו
ותהלת
ה'
יבשרו:
(ישעיהו פרק ס פסוק ו)
שפעת
גמלים
תכסך
בכרי
מדין
ועיפה
כלם
משבא
יבאו
זהב
ולבונה
ישאו
ותהלת
יהוה
יבשרו:
(ישעיהו פרק ס פסוק ו)
שְׁיָרַת
עַרבָאֵי
תִּחפֵי
סַחרָנַך
הוּגנֵי
מִדיָן
וַחֲוָלַד
כֻּלְהוֹן
מִשְׁבָא
יֵיתוֹן
דְּהַב
וּלבוֹנָה
יְהוֹן
טְעִינִין
וּדאָתַן
עִמְהוֹן
בְּתֻשׁבְּחָתָא
דַייָ
יְהוֹן
מִשׁתָּעַן
:
ישאו
-
ו'
(בקמץ):
וי'
כ
,
יט
,
כ;
במ'
ז
,
ט;
יש'
ס
,
ו;
יח'
לו
,
ז;
חב'
ב
,
ו.
בכרי
-
ל';
ישאו
-
ו';
ותהלת
-
ל'.
שפעת
-
רוב.
בכרי
מדין
-
"הוגני
מדין"
(ת"י);
הם
גמלים
בחורים
,
וכן
"בכרה
קלה"
(יר'
ב
,
כג).
ועיפה
-
גם
הם
מבני
מדין
הם
,
"עיפה
ועפר"
(בר'
כה
,
ד).
בכרי
מדין
-
מתורגם:
"הוגני
מדין"
,
ופתרונו:
גמלים
בחורים.
שפעת
-
חבורה
,
כמו
"שפעת
אני
רואה"
(מ"ב
ט
,
יז).
בכרי
-
הבי"ת
משרת
,
מגזרת
"שלחו
כר"
(יש'
טז
,
א).
ישאו
-
דורון.
בכרי
-
כמו
"בכרה
קלה"
(יר'
ב
,
כג).
שפעת
-
עניין
ריבוי
,
מן
"ושפעת
מים
תכסך"
(איוב
כב
,
יא);
"כי
שפע
ימים
יינקו"
(דב'
לג
,
יט).
בכרי
-
הם
הגמלים
הקטנים
,
עולי
ימים
,
וכן
"בכרה
קלה"
(יר'
ב
,
כג).
ותהלות
יי'
יבשרו
-
תרגם
יונתן:
"ודאתן
עמהון
בתושבחתא
דיי'
יהון
משתען"
,
כלומר:
הגמלים
והסוחרים
והזהב
והלבונה
יביאו
אותן
בסחורה
גם
למנחה
למלך
המשיח
ולבית
יי'.
וטעם
יבשרו
-
לפי
שהיו
אומות
העולם
חדשים
בספור
תהלות
יי'
,
כי
עד
אותו
הזמן
ישראל
הוא
שיתיחדו
בספור
תהלות
ה'
,
וכל
מספר
חדשות
יקרא
'מבשר'.
תראי
-
משרש
'ראה'.
ונהרת
-
תעשה
פֹעַל
הנהר
,
וכן
"ונהרו
אליו
כל
הגוים"
(יש'
ב
,
ב)
,
רק
שהנזכר
שם
ענינו
מצד
איכות
המרוצה
,
והנזכר
כאן
ענינו
מצד
ההמיה
בלב
,
כמו
ופחד
ורחב
לבבך.
וטעם
לשון
'פחד'
-
הפלגת
תנועת
רפרוף
הלב
כדרך
הפחדן
,
וזה
מצד
ראותו
המון
סחורות
ים
וחיל
גוים
ושפעת
גמלים
ונוי;
וכן
טעם
"ופחדו
ורגזו
על
כל
הטובה"
וגו'
(יר'
לג
,
ט)
,
וזה
הפלגת
סוג
ענין
לשון
'פחד'.
בכרי
-
כל
שרש
'בכר'
הוא
ענין
אחד
,
רק
משקלי
השמות
משתנים
להיות
שנוי
מה
ביניהם
,
כמו
שדקדק
בשמות
הנרדפים
הפילוסוף
אבו
חאמד
(אלגזאלי)
,
ולכן
נאמר
'לחם'
,
'מלחמה';
'עפר'
,
'עופרת';
'גליל'
,
'גללי';
וכן
בכאן
הונח
בכרי
מדין
,
"בכרה
קלה"
(יר'
ב
,
כג)
,
לגדולי
הגמלים
,
ונכון
שיהיה
בין
'בכר'.
בכרי
מדין
-
כמו
"בכרה
קלה"
(יר'
ב
,
כג)
,
והם
גמלים
קטנים.
ותהילות
יי'
יבשרו
בחזירתם.