תנ"ך - רוח
אדני
ה'
עלי
יען
משח
ה'
אתי
לבשר
ענוים
שלחני
לחבש
לנשברי־לב
לקרא
לשבוים
דרור
ולאסורים
פקח־קוח:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ר֛וּחַ
אֲדנָ֥י
יְהֹוִ֖ה
עָלָ֑י
יַ֡עַן
מָשַׁח֩
יְהוָ֨ה
אֹתִ֜י
לְבַשֵּׂ֣ר
עֲנָוִ֗ים
שְׁלָחַ֙נִי֙
לַחֲבֹ֣שׁ
לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב
לִקְרֹ֤א
לִשְׁבוּיִם֙
דְּר֔וֹר
וְלַאֲסוּרִ֖ים
פְּקַח־קֽוֹחַ:
(ישעיהו פרק סא פסוק א)
רוּחַ
אֲדנָי
יְהֹוִה
עָלָי
יַעַן
מָשַׁח
יְהוָה
אֹתִי
לְבַשֵּׂר
עֲנָוִים
שְׁלָחַנִי
לַחֲבֹשׁ
לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב
לִקְרֹא
לִשְׁבוּיִם
דְּרוֹר
וְלַאֲסוּרִים
פְּקַח־קוֹחַ:
(ישעיהו פרק סא פסוק א)
רוח
אדני
ה'
עלי
יען
משח
ה'
אתי
לבשר
ענוים
שלחני
לחבש
לנשברי־לב
לקרא
לשבוים
דרור
ולאסורים
פקח־קוח:
(ישעיהו פרק סא פסוק א)
רוח
אדני
יהוה
עלי
יען
משח
יהוה
אתי
לבשר
ענוים
שלחני
לחבש
לנשברי־לב
לקרא
לשבוים
דרור
ולאסורים
פקח־קוח:
(ישעיהו פרק סא פסוק א)
אֲמַר
נְבִיָא
רוּחַ
נְבוּאָה
מִן
קֳדָם
יְיָ
אֱלֹהִים
עֲלַי
חֲלָף
דְּרַבִּי
יְיָ
יָתִי
לְבַסָרָא
עִנוְתָנַיָא
שַׁלחַנִי
לְתַקָפָא
לִתבִירֵי
לִבָּא
לְמִקרֵי
לְדִשׁבַן
חֵירוּ
וְלִדאֲסִירִין
אִתגְּלוֹ
לְנֵיהוֹר
:
[יען
משח
-
אין
משיחה
זו
,
אלא
לשון
שררה
וגדולה.
לקרוא
לשבוים
דרור
-
לבשר
להם
בשורת
גאולה.]
פקח
קוח
-
פקח
את
מלקוחם
ושביים
והתירם.
רוח
-
אלה
דברי
הנביא
,
והם
נבואה
,
כמו
"ויאצל
מן
הרוח"
(במ'
יא
,
כה).
יען
משח
יי'
אותי
-
כי
הנביאים
יקראו
'משיחים'
,
וכמוהו
"אל
תגעו
במשיחי"
(תה'
קה
,
טו)
,
והם
האבות.
ויאמר
רבי
משה
הכהן
,
כי
תשובת
יען
משח
יי'
אותי
-
"שוש
אשיש
ביי'"
(להלן
,
י);
ואין
צורך
,
כי
יען
טעמו:
השם
משחני
,
בעבור
שאבשר
ענוים.
פקח
קוח
-
מלה
אחת;
ועי"ן
ולמ"ד
הם
כפולים
,
כמו
"סחרחר"
(תה'
לח
,
יא);
"ירקרק
או
אדמדם"
(וי'
יג
,
מט);
והוא
שם.
רוח
יי'
אלהים
עלי
-
ולא
מלבי
,
שהרי
משחני
לנביא
,
ועל
ידי
כך
שלחני
לבשר
ענוים
ושפלים
,
שירימם
משפלותם.
לחבש
לנשברי
לב
-
בנחמותיו.
פקח
קוח
-
פיקוח
והתרה
,
והוא
כמו
"בשפרפריו"
(דנ'
ו
,
כ);
"חברברותיו"
(יר'
יג
,
כג);
"חלקלקות"
(יר'
כג
,
יב);
"סחרחר"
(תה'
לח
,
יא);
"שחרחרת"
(שה"ש
א
,
ו);
"אדמדם"
(וי'
יג
,
מו);
"ירקרק"
(שם
,
מט).
רוח
יי'
עלי
-
אלה
הם
דברי
הנביא
על
עצמו;
רוצה
לומר
,
כי
הבשורות
הטובות
שאמר
ושעתיד
לומר
,
רוח
הנבואה
הוא
מאת
יי'
ששרתה
עליו
,
ושלחו
האל
לבשר
בהם
ישראל
העתידים
להיות
בגלות
זמן
ארוך
,
ימצאו
אלה
הנחמות
כתובות
ולא
יתיאשו
מן
הגאולה;
כי
מפי
יי'
הם
אלה
הנחמות
,
ששלחני
לאומרם
ולכתבם
,
לבשר
בהם
בני
הגלות
שהם
ענוים
ונשברי
לב
,
סובלים
הגלות
לשם
יי'
,
ואלו
רצו
להפרד
מייחודו
ומתורתו
,
היו
כאחד
מן
העמים
אשר
הם
ברשותם.
וטעם
משח
-
ריבה
וגידל
ומינה
אותי
להיות
שליח
באלה
הנחמות
,
וכן
"ומשחת
את
חזאל"
(מ"א
יט
,
טו);
"תמשח
לנביא
תחתיך"
(שם
,
טז);
"אל
תגעו
במשיחי"
(תה'
קה
,
טו).
ולפי
שמינוי
המלכים
הוא
על
ידי
משיחה
,
נאמר
למינוי
אחר
בלשון
'משיחה'
אע"פ
שאין
שם
משיחה.
ופירוש
יען
-
בעבור;
כי
אפשר
שתשרה
עליו
רוח
נבואה
ולא
ימנה
להיות
שליח
לבשר
בנבואה
ההיא
אחרים
,
לפיכך
אמר:
רוח
יי'
עלי
יען
משח
אותי
,
כלומר:
זה
שאני
אומר
ברוח
נבואה
שהיתה
עלי
,
בעבור
כי
האל
מנה
אותי
לזה
,
להיות
שליח
לבשר
ענוים
,
לחבוש
לנשברי
לב.
פקח
קוח
-
שתי
מלות
,
ועניינו
מלה
אחת
,
ופירוש:
פתוח
המאסר.
ויש
לפרש
כעניין
שתי
מלות
,
ושיקראו
לאסורים
פקח
,
רוצה
לומר:
שיפתחו
ממאסרם
,
וכן
יקראו
להם
קוח
-
שרשו
'לקח'
-
רוצה
לומר
,
שילקחו
מהגלות.
ואדוני
אבי
ז"ל
פירש
כי
שם
המאסר
קוח
,
לפי
שהם
נלקחים
ונכלאים
בו
,
כאלו
אמר:
פתחו
בית
המאסר
ויצאו
האסירים.
ויונתן
תרגם
"ולדאסירין
אתגלו
בנהור".
רוח
יי'
אלהים
עלי
-
זה
הוא
הרוח
הנבואיי
וגם
רוח
הקדש
,
וכן
"יי'
שלחני
ורוחו"
(יש'
מח
,
טז);
ובאור
זה
אין
כאן
מקומו.
ואלה
דברי
ישעיה
על
עצמו
,
כי
הוא
בשר
ישראל
בבנין
בית
שני
אחר
שיעד
להם
כבר
חרבן
הראשון.
פקח
קוח
-
שם
מורכב
,
כמו
"עבטיט"
(חב'
ב
,
ו).
פקח
קוח
-
כמו
'פקוח'
,
'שם
המקור'
,
ונכפל
,
כמו
"ירקרק"
(וי'
יג
,
מט).