תנ"ך - שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי־ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ: (ישעיהו פרק סא פסוק י)

טקסט וניקוד:

שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי־יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ: (ישעיהו פרק סא פסוק י)

טקסט בלבד:

שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי־ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה: (ישעיהו פרק סא פסוק י)

תיקון קוראים:

שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי־ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה: (ישעיהו פרק סא פסוק י)
אֲמַרַת יְרוּשׁלֶם מִחדָּא אַחדֵּי בְמֵימְרָא דַייָ תְּבוּעַ נַפשִׁי בְּפוּרקָנָא דֶּאֱלָהִי אֲרֵי אַלבְּשַׁנִי לְבוּשִׁין דְּפֻרקָן מְעִיל דְּזָכוּ עַטפַנִי כְּחַתנָא דְּמַצלַח בִּגנוּנֵיהּ וּככָהֲנָא רַבָּא דְמִתַּקַן בִּלבוּשׁוֹהִי וּככַלְתָא דְּמִתקַשְׁטָא בְתִקוּנַהָא :

ישע - ה': ראה יש' מה , ח.

ישע ה' הרעיפו שמים כי הלבישני וכהניה (ילביש) [אלביש] וקדרים שגבו ירחקו בניו .

שוש - ל'; הלבישני - ל'; ישע - ה'; מעיל צדקה - ל'; יעטני - ל'; כחתן - ל'; וככלה - ל'.

כחתן , אשר ילבש לבושי פאר ככהן גדול. וככלה אשר תעדה כליה - תכשיטיה.

שוש אשיש ביי' תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע - כשם שאמר למעלה "ותושע לי זרועי" (יש' סג , ה; וכונתו ליש' נט , טז) , "וילבש צדקה כשריין וכובע ישועה בראשו" (יש' נט , יז). מעיל צדקה יעטני - דכתיב למעלה "ויעט כמעיל קנאה" (שם).

שוש - אז יאמר ישראל: שוש אשיש. יעטני - פועל עבר מגזרת "עוטה אור כשלמה" (תה' קד , ב); והם שני בניינים. כחתן יכהן פאר - הוא פועל יוצא , שהוא מצטרך לפאר - נפש , כאשר פירשתי במלת "ישרתונך" (יש' ס , ז). תעדה כליה - הם הַקִשּׁוּרִים על גרגרותיה.

שוש אשיש ביי' - ישראל אומר כן.

שוש אשיש ביי' - אלה הם דברי ירושלם , לדברי המתרגם שתירגם: "אמרת ירושלם מיחדא איחדי במימרא דיי'; או הם דברי ישראל בשובם מהגלות. וכתב אדוני אבי ז"ל: ביי' - במדת רחמים , באלהי - במדת הדין , ועל כן כפל שוש אשיש; ועוד , כי כאשר זכר מדת רחמים הגוף והנפש שמחין , אך במדת הדין תגל הנפש , שהיא עליונית ומקבלת ייסורין יותר מהגוף. בגדי ישע מעיל צדקה - דרך משל. והבגדים הם שילבש אותם האדם , והמעיל הוא שיתעטף בו , לפיכך אמר יעטני על מעיל. יכהן פאר - יגדיל פארו בלבושים נאים , כי הכהן שהוא עובד האל הוא ראש העם וגדולם , לפיכך נאמרה הגדולה בלשון 'כהונה' , וכן "ובני דוד כהנים היו" (ש"ב ח , יח); ויונתן תרגם: "כחתנא דמצלח בגנוניה וככהנא רבא דמיתקן בלבושוהי". כליה - כלי תכשיטיה וקשוריה.

שוש אשיש ביי' - זה דבר הנביא , כאלו הוא כל ישראל. יכהן - יעשה פֹעל כהן , וכן כתוב "ובני דוד כהנים היו" (ש"ב ח , יח); ובכלל , כן ענין כל שמוש פֹעַל , וכל פֹעַל הוא תנועה , והתנועה סוג לארבע מאמרות; וזכור זה מאד מאד.

יעטני - לשון "עוטה אור" (תה' קד , ב) , אלא שהם שני שרשים , זה שרשו 'יעט' , וזה שרשו 'עטה' , והוא פועַל יוצא באחר. כחתן יכהן פאר - לשון 'גדולה' הוא , כמו "ובני דוד כהנים היו" (ש"ב ח , יח).
ריכוז קישורים