תנ"ך - כקדח
אש
המסים
מים
תבעה־אש
להודיע
שמך
לצריך
מפניך
גוים
ירגזו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּקְדֹ֧חַ
אֵ֣שׁ
הֲמָסִ֗ים
מַ֚יִם
תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ
לְהוֹדִ֥יעַ
שִׁמְךָ֖
לְצָרֶ֑יךָ
מִפָּנֶ֖יךָ
גּוֹיִ֥ם
יִרְגָּֽזוּ:
(ישעיהו פרק סד פסוק א)
כִּקְדֹחַ
אֵשׁ
הֲמָסִים
מַיִם
תִּבְעֶה־אֵשׁ
לְהוֹדִיעַ
שִׁמְךָ
לְצָרֶיךָ
מִפָּנֶיךָ
גּוֹיִם
יִרְגָּזוּ:
(ישעיהו פרק סד פסוק א)
כקדח
אש
המסים
מים
תבעה־אש
להודיע
שמך
לצריך
מפניך
גוים
ירגזו:
(ישעיהו פרק סד פסוק א)
כקדח
אש
המסים
מים
תבעה־אש
להודיע
שמך
לצריך
מפניך
גוים
ירגזו:
(ישעיהו פרק סד פסוק א)
כַּד
שַׁלַחתּ
רֻגזָך
בְּאִישָׁתָא
אִתמְסִיאַת
יַמָא
מַיָא
מְלַחֲכָא
אִישָׁתָא
לְהוֹדָעָא
שְׁמָך
לְסָנְאֵי
עַמָך
מִן
קֳדָמָך
עַמְמַיָא
זָעוּ
:
כקדח
-
ל';
המסים
-
ל';
תבעה
-
ל'.
כקדוח
אש
את
דבר
הנימס
מלפניו
,
וכאשר
את
המים
תבעה
האש
-
כשתתן
גחלת
או
מתכת
בוערת
במים
יעלו
המים
אבעבועות;
כל
זה
עשית
במצרים
,
"ויהי
ברד
ואש
מתלקחת"
בתוכה
(שמ'
ט
,
כד);
[אבל
יונתן
תרגם
כקדוח
אש
המסים
-
על
אליהו
בהר
הכרמל
,
שנאמר
בו
"ואת
המים
אשר
בתעלה
לחכה"
(מ"א
יח
,
לח).]
להודיע
שמך
לצריך
-
כעניין
שנאמר
באותה
מכה
"ואולם
בעבור
זאת
העמדתיך"
וגו'
(שמ'
ט
,
טז);
לו
עשית
עתה
כן
,
אז
מפניך
גוים
ירגזו.
כקדוח
אש
המסים
-
כאשר
ישרף
האש
דבר
הנִמְסֶה
בפני
אש
,
כמו
כן
מים
תבעה
אש
-
האש
תבעה
את
המים.
אשו
של
הקדוש
ברוך
הוא
שרף
את
המים
,
שעשאן
אבעבועות
ביום
מתן
תורה
בסיני
,
"אשר
ירד
עליו
יי'
באש"
(שמ'
יט
,
יח).
כקדוח...
המסים
-
שמסו
ההרים
באש
היא
קודחת
,
וכמים
שהאש
תבעה
אותם
-
מגזרת
"אבעבועות"
(שמ'
ט
,
ט)
-
כן
ירגזו
גוים
מפניך.
בעשותך
-
הטעם:
כאשר
היית
עושה
נוראות
-
והוא
תואר
השם
,
על
דרך
"ועשיר
יענה
עזות"
(מש'
יח
,
כג)
-
ולא
היינו
מקוים
לראות
כמוהם;
וכשהיית
יורד
,
אז
מפניך
נזולו
ההרים;
והטעם:
כי
עשית
כבר
ככה.
כקדח
-
וכהרתיח
אש
דברים
הנמסים
,
וכמו
שהאש
תבעה
מים
-
דברים
הנמסים
קורא
מים
-
כן
תמסה
ותחל
הרים
מפניך
להודיע
שמך
לצריך
,
שיד
יי'
עשתה
זאת
לנו;
אז
מפניך
גוים
ירגזו
,
ויקבלוך
למשול
בם
ויקראו
שמך
עליהם
,
ולא
יאמרו:
ידנו
רמה
(ע"פ
דב'
לב
,
כז);
הלא
בעשותך
נוראות
בימי
משה
,
לא
היינו
כדאי
,
מחוסרי
אמנה
היינו
,
לא
היינו
מקוים
לנוראותיך
,
אלא
אמרנו:
"המבלי
אין
קברים"
(שמ'
יד
,
יא)
,
ואע"פ
כן
ירדת
לישועתינו
,
להודיע
שמך
לצריך.
ומעולם
,
בכל
זאת
,
לא
שמעו
ולא
האזינו
,
ולשמך
ולא
לנו
עשית
,
ולא
מפני
שמצאו
אלוה
אחר
טוב
ממך
או
כיוצא
בך
לא
שמעו
ולא
האזינו
אליך
,
שהרי
עין
לא
ראתה
בעולם
שום
אלהים
זולתך
שיעשה
טוב
למחכה
לו
כמוך.
כקדוח
אש
המסים
-
המסים
-
שֵם
,
שרשו
'מסס'
,
והיתה
הסמך
ראויה
להדגש
לחסרון
הכפל
,
אלא
שבא
הנח
תמורת
הדגש;
והאחד
מן
המסים
-
הֶמֶס.
ואש
גדול
וחזק
יקרא
אש
המסים
,
שממסס
כל
דבר
,
כן
היה
האש
ההוא
על
הר
סיני.
כקדוח
-
עניין
בעירה
ושריפה
,
כמו
"כי
אש
קדחה"
(דב'
לב
,
כב);
"כי
אש
קדחתם"
(יר'
יז
,
ד);
והיתה
אש
שתבעה
מים
,
כי
אש
היתה
בהר
ומים
היו
בהר
,
הנה
היו
המים
רותחים
,
והנה
ההר
"עשן
כולו"
(שמ'
יט
,
יח)
בין
מקום
האש
בין
מקום
המים
,
כי
המים
הרותחים
יעלו
עשן.
וכל
זה
להודיע
שמך
לצריך
,
שאינם
יודעים
שמך
ולא
היו
מכירים
בך
,
ועל
ידי
הנוראות
נודעת
להם
כי
יש
אדון
בעולם
ומנהיג
יעשה
בכל
כרצונו
,
יבעיר
ההרים
שלא
כמנהג
וטבע
העולם
,
ובעבור
שירגזו
גוים
מפניך
כאשר
רגזו
ההרים
,
שאותו
היום
נודע
ונשמע
בעולם.
מים
תבעה
אש
-
אש
הוא
הפּוֹעֵל
ואע"פ
שבא
אחרון
,
והמים
הוא
הפעול
ואע"פ
שבא
ראשון
,
כי
הדבר
מבואר
כי
האש
תרתיח
המים
,
ואין
לטעות
בו
,
לפיכך
לא
הקפידו
בראשון
ובאחרון.
תבעה
-
עניין
רתיחה
,
לפי
שהמים
ברתיחתן
יעלו
אבעבועות
נאמר
בזה
הלשון.
ויש
לפרש
העניין
הזה
כולו
דרך
משל
על
המלחמות
שנלחם
האל
בעבור
ישראל
באויביהם.
ואמר
"קרעת
שמים
ירדת"
(יש'
סג
,
יט)
-
על
דרך
"הכוכבים
ממסילותם
נלחמו
עם
סיסרא"
(שו'
ה
,
כ)
,
וכן
"הרים"
(יש'
סג
,
יט)
משל
למלכי
האומות.
והאש
-
כמו
שאמר
"והיו
עמים
משרפות
סיד"
(יש'
לג
,
יב).
אש
המסים
-
נקרא
כן
האש
החזק
,
כי
הוא
ימס
ויתיך
הדברים;
וכן
כמו
שתבעה
המים
-
מטעם
'גלוי
והראות'
,
כמו
"והמים
(לפנינו:
ואת
המים)
אשר
בתעלה
לחכה"
(מ"א
יח
,
לח).
והכלל
,
בקש
ישעיה
מהשם
,
שכמו
שעשה
נוראות
לעזור
לעמנו
לפנים
,
כן
יעשם
השם
עוד
ויבנה
בית
שני.
ואם
אותם
הנוראות
והנפלאות
שעשית
לנו
כבר
לא
קוינום
,
ובפרט
כי
כאשר
ירדת
,
אשר
מפניך
הרים
נזלו;
כי
לא
יקוה
שום
אדם
הדבר
שלא
ראה
מעולם
,
גם
לא
ישערהו
שהוא
אפשרי
להיות
,
אבל
הוא
אצלו
נמנע
גמור
,
אבל
האלהים
יעשהו
מעצמו
לאיש
ולעם
המחכה
לו
יתברך.
ואפך
היה
בוער
בהם
-
כקדוח
אש
המסים
,
וכמו
המים
שהאש
תבעה
אותם
כשהן
מרתיחים
ועושים
אבעבועות
-
כדי
להודיע
שמך
לצריך
,
ואז
מפניך
גוים
ירגזו.
המסים
הוא
'שם
דבר'
לדברים
הנמסים.