תנ"ך - בעשותך
נוראות
לא
נקוה
ירדת
מפניך
הרים
נזלו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּעֲשׂוֹתְךָ֥
נוֹרָא֖וֹת
לֹ֣א
נְקַוֶּ֑ה
יָרַ֕דְתָּ
מִפָּנֶ֖יךָ
הָרִ֥ים
נָזֹֽלּוּ:
ס
(ישעיהו פרק סד פסוק ב)
בַּעֲשׂוֹתְךָ
נוֹרָאוֹת
לֹא
נְקַוֶּה
יָרַדְתָּ
מִפָּנֶיךָ
הָרִים
נָזֹלּוּ:
ס
(ישעיהו פרק סד פסוק ב)
בעשותך
נוראות
לא
נקוה
ירדת
מפניך
הרים
נזלו:
ס
(ישעיהו פרק סד פסוק ב)
בעשותך
נוראות
לא
נקוה
ירדת
מפניך
הרים
נזלו:
ס
(ישעיהו פרק סד פסוק ב)
בְּמֶעבְּדָך
פְּרִישָׁן
לָא
סַבַּרנָא
לְהוֹן
אִתגְּלִיתָא
מִן
קֳדָמָך
טוּרַיָא
זָעוּ
:
בעשותך
במצרים
ובכל
האויבים
נוראות
,
אשר
לא
היינו
מקוים
שתעשה
לנו
כל
אותן
נוראות
,
שלא
היינו
ראויים
לכך.
ירדת
להר
סיני
,
אז
מפניך
הרים
נזלו.
כך
פירשה
דונש
בן
לברט
(דונש
ע'
* 72
).
בעשותך
נוראות
לא
נקוה
-
כשלא
היינו
מצפים
לישועה
במצרים
,
שהרי
עדיין
לא
באו
ימי
השיעבוד
,
כי
אם
מאתים
ועשר
,
כשירדת
על
הים
ומפניך
הרים
נזלו
,
ומעולם
לא
שמעו
ולא
האזינו
האומות
,
ועין
של
אחד
מהם
לא
ראתה
שאלהים
זולתך
יעשה
ניסים
וגבורות
למחכה
לו
-
לאומה
המחכה
לו
,
שיבא
אלוה
אחר
לקחת
לו
גוי
מקרב
גוי
במסות
באותות
ובמופתים
(ע"פ
דב'
ד
,
לד)
,
כשם
שעשית
לגוי
המחכה
לך
,
שפדית
לך
ממצרים.
כקדוח...
המסים
-
שמסו
ההרים
באש
היא
קודחת
,
וכמים
שהאש
תבעה
אותם
-
מגזרת
"אבעבועות"
(שמ'
ט
,
ט)
-
כן
ירגזו
גוים
מפניך.
בעשותך
-
הטעם:
כאשר
היית
עושה
נוראות
-
והוא
תואר
השם
,
על
דרך
"ועשיר
יענה
עזות"
(מש'
יח
,
כג)
-
ולא
היינו
מקוים
לראות
כמוהם;
וכשהיית
יורד
,
אז
מפניך
נזולו
ההרים;
והטעם:
כי
עשית
כבר
ככה.
כקדח
-
וכהרתיח
אש
דברים
הנמסים
,
וכמו
שהאש
תבעה
מים
-
דברים
הנמסים
קורא
מים
-
כן
תמסה
ותחל
הרים
מפניך
להודיע
שמך
לצריך
,
שיד
יי'
עשתה
זאת
לנו;
אז
מפניך
גוים
ירגזו
,
ויקבלוך
למשול
בם
ויקראו
שמך
עליהם
,
ולא
יאמרו:
ידנו
רמה
(ע"פ
דב'
לב
,
כז);
הלא
בעשותך
נוראות
בימי
משה
,
לא
היינו
כדאי
,
מחוסרי
אמנה
היינו
,
לא
היינו
מקוים
לנוראותיך
,
אלא
אמרנו:
"המבלי
אין
קברים"
(שמ'
יד
,
יא)
,
ואע"פ
כן
ירדת
לישועתינו
,
להודיע
שמך
לצריך.
ומעולם
,
בכל
זאת
,
לא
שמעו
ולא
האזינו
,
ולשמך
ולא
לנו
עשית
,
ולא
מפני
שמצאו
אלוה
אחר
טוב
ממך
או
כיוצא
בך
לא
שמעו
ולא
האזינו
אליך
,
שהרי
עין
לא
ראתה
בעולם
שום
אלהים
זולתך
שיעשה
טוב
למחכה
לו
כמוך.
בעשותך...
לא
נקוה
-
הנוראות
הגדולות
שהיית
עושה
עמנו
לא
היינו
מקוים
להם
,
שתעשה
בעבורינו
כל
כך
נוראות
,
שתרד
בעבורינו
ויזלו
ההרים
מפניך.
אש
המסים
-
נקרא
כן
האש
החזק
,
כי
הוא
ימס
ויתיך
הדברים;
וכן
כמו
שתבעה
המים
-
מטעם
'גלוי
והראות'
,
כמו
"והמים
(לפנינו:
ואת
המים)
אשר
בתעלה
לחכה"
(מ"א
יח
,
לח).
והכלל
,
בקש
ישעיה
מהשם
,
שכמו
שעשה
נוראות
לעזור
לעמנו
לפנים
,
כן
יעשם
השם
עוד
ויבנה
בית
שני.
ואם
אותם
הנוראות
והנפלאות
שעשית
לנו
כבר
לא
קוינום
,
ובפרט
כי
כאשר
ירדת
,
אשר
מפניך
הרים
נזלו;
כי
לא
יקוה
שום
אדם
הדבר
שלא
ראה
מעולם
,
גם
לא
ישערהו
שהוא
אפשרי
להיות
,
אבל
הוא
אצלו
נמנע
גמור
,
אבל
האלהים
יעשהו
מעצמו
לאיש
ולעם
המחכה
לו
יתברך.
בעשותך
נוראות
-
כמו
שנגליתה
אז
כשהוצאתנו
ממצרים
,
בעשותך
אז
נוראות
שלא
היינו
מקווים
לראותם
,
וירדת
,
ומפניך
הרים
נזולו.