תנ"ך - פגעת את־שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן־אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פָּגַ֤עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ הֵן־אַתָּ֤ה קָצַ֙פְתָּ֙ וַֽנֶּחֱטָ֔א בָּהֶ֥ם עוֹלָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ: (ישעיהו פרק סד פסוק ד)

טקסט וניקוד:

פָּגַעְתָּ אֶת־שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן־אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ: (ישעיהו פרק סד פסוק ד)

טקסט בלבד:

פגעת את־שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן־אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע: (ישעיהו פרק סד פסוק ד)

תיקון קוראים:

פגעת את־שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן־אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע: (ישעיהו פרק סד פסוק ד)
מִתעָרְעִין קֳדָמָך עוּבָדֵי אֲבָהָתַנָא צַדִּיקַיָא דַּחֲדִיאוּ לְמֶעֱבַד רְעוּתָך בִּקשׁוֹט וּבזָכוּ כְּאוֹרַח טוּבָך וְרַחֲמָך הֲווֹ דְכִירִין לְדַחלְתָך הָא בְכָל עִדָּן דַּהֲוָה רְגַז מִן קֳדָמָך עֲלַנָא עַל דְּחַבנָא בְהוֹן בְּעוּבָדֵי אֲבָהָתַנָא צַדִיקַיָא דְּמִן עָלְמָא אֲנַחנָא מִתפַּרקִין :

שש - ד': דב' כח , סג; ל , ט; יש' סד , ד; תה' קיט , קסב. ועשה - ח' (בצירי , בלישנא): ראה יש' יט , י.

שש - ד'; יזכרוך - ל'; ונחטא - ל'; ונושע - ל'.

פגעת את שש ועשה צדק - כמו "ויפגע בו וימות" (מ"א ב , כה) - סילקת ממנו והרגת את הצדיקים שהיו ששים לעשות צדק , ובדרכי רחמיך היו מזכירים אותך בתפילתם. הן אתה , כשקצפת עלינו על אשר היינו חוטאים , בהם מעולם נושענו - בתפילתם נושענו מעולם. ונושע - לשון הווה.

פגעת את שש ועושה צדק - כשפגעה מדת הדין את שש במצוות ועושה צדק , בדרכיך יזכרוך - בשני דרכיך: בין במידת הטוב בין במידת הפורענות; על מדה טובה הן אומרים: ברוך הטוב והמטיב; ועל מידת פורענות הן אומרים: ברוך דיין האמת. הן אתה קצפת ונחטא - אם אתה קצפת בהם , ואנו גרמנו , שחטאנו לך , שבעוון הדור פוגעת מידת הדין בצדיקים שבדור. בהם עולם ונושע - בזכותם אנו נושעים בעולם , בזכות אותם בני אדם המצדיקים עליהם את הדין כשמידת הדין פוגעת בהם.

פגעת - הטעם: אם היית כועס , היית פוגע את הצדיקים , כטעם "עומד בפרץ" (תה' קו , כג). או יהיה פירוש פגעת - היית מקבל פיוס הצדיקים , כמו "לא אפגע אדם" (יש' מז , ג). וטעם שש - הצדיק , שהיה שש בך. בדרכיך יזכרוך - בדרכים שהוריתנו לנאמן בית (ע"פ במ' יב , ז) , והנה עתה קצפת אתה , ואנחנו היינו חטאים. או טעמו: כשהיית קוצף , ואנחנו כבר חטאנו. בהם - בעבור הצדיקים לעולם הֲפִירוֹתָ הקצף. ונושע - והיינו נושעים; והנה נושע - על זמן עומד.

כשאתה פוגע בדרכיך הישרים את שש לעשות צדק , ששש על אמרתך ועובדך בשמחה (ע"פ תה' קיט , קסב) , שיזכרוך וידברו בך על חסדיך ורחמיך , ומחכים אליך שתושיעם , ואע"פ כן לא היינו מחכים ומקוים לישועתך ולנוראותיך; גם עתה , אם אין... (חסר כנראה קטע בכתה"י) עשה לנו נוראות לשמך ולא לנו. הן אתה קצפת עלינו , ולפי שחטאנו בדרכיך שהיינו נושעים בהם תשועת עולם.

פגעת את שש ועושה צדק - יש מפרשים (ראה רש"י): פגיעת המיתה , כלומר: סלקת מן העולם הצדיקים שהיו ששים במצוותיך ועושים צדק. יש מפרשים (ראה ראב"ע): פגעת - קבלת תחנת הצדיקים , וכן "לא אפגע אדם" (יש' מז , ג) - לא אקבל תחנת אדם עליהם. ולשני הפירושים עניין הפסוק על דרך "אבד חסיד מן הארץ" (מי' ז , ב); אמר: אותם הצדיקים שהיו עושים מצותך בשמחה , אינם בעולם עתה שיעמדו לנו בפרץ כמו שהיו עושים הראשונים. בדרכיך יזכרוך - היו זוכרים אותך בדרכיך , שהם שלש עשרה מדות , כשהיית כועס על עמך בעוונותם היו הצדיקים עומדים לפניך , כמו שעשה משה בדבר העגל ובדבר המרגלים , אמר: "יי' ארך אפים ורב חסד נושא עון ופשע" וגו' "סלח נא לעון העם הזה" וגו' (במ' יד , יח - יט). הן אתה קצפת ונחטא - כשהיית קוצף עלינו בעבור שחטאנו לפניך. בהם עולם ונושע - בהם היינו סומכים כל ימי עולם , כלומר: בכל דור ודור שהיו בהם צדיקים , והיינו נושעים בהם , שהיו מתפללים בעדינו , אבל עתה בגלות אפסו החסידים והצדיקים , וכלנו אנחנו כטמא , אין דבר אלא שתעשה אתה למען שמך. ונחטא - אחר שחטאנו , וכן: "וירם תולעים ויבאש" (שמ' טז , כ) - אחר שבאש; וכן "ויבקעו המים" (שמ' יד , כא) - אחר שנבקעו המים.

פגעת את שש וגו' - כטעם "שש אנכי על אמרתיך" (תה' קיט , קסב) , וכאלו אמר ישעיה לשם: אמת כי אתה פוגע ונוגע השש והשמח לעשות צדק ובדרכיך יזכרוך. ומה יש אחר הנביאים שום ענין אמת בכל הפילוסופיה העיונית והמעשית! וזה בכאן , כי ארסטו גזר ב'ספר המדות' , כי לא יקרב בעל מעלה , אלא אם כן הוא עושה פעלות המעלה בשמחה רבה שלמה , לא שיהיה לו כלל מעצבון רוח בעשותו אותם , כמו הגבור והירא חטא ועושה צדק , וכן כלם , והוא הדין בבעל עיון; כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראה ע"ז יט , א): אין אדם למד תורה , אלא ממה שלבו חפץ; לכן השם קרוב למי שהוא עושה צדק ושש בו; ובאור זה הכלל ימצא ב'גביע'. הן אתה קצפת ונחטא - כלומר , כי נחטא בדרכיך שקדם זכרם; ולכן שמו בזה הפסק בטעם. ואמר בהם עולם ונושע - ועם היות 'טרחא' בשם עולם , הכונה בו: ובהם; או: כי בהם - כלומר: בהם תלוי העולם , או עומד העולם , כמו שאמרו ז"ל (משנה אבות א , ב): על שלשה דברים העולם עומד וכו'. וכן: ובהם נושע - ונכון שזה על התשועה לעולם הבא , אך בהם עולם - והכונה בו על העולם הזה. וזה הפלגה , כי דרכי השם הכרחיים לנו בעולם הזה ובעולם הבא; ובאור זה יותר 'אוצר יי'' יבא.

ואז במדבר בעונותינו הרגת משה ואהרן; פגעת את שש - זה אהרן , שנאמר בו "וראך ושמח בלבו" (שמ' ד , יד); ועושה צדק - זה משה , שנאמר עליו "צדקת יי' עשה" (דב' לג , כא). ופגעת - הוא כמו "ויפגע בו וימות" (מ"א ב , כה). בדרכיך יזכירוך (בנוסחנו: יזכרוך) - בכל דרכיך , כשהיית כועס עלינו , היו מזכירין אותך ומרצים את כעסך. הן אתה קצפת עליהם ונחטא - שלא חטאו הם , אלא אנחנו חטאנו , ומפני חטאינו קצפת עליהם , כדכתיב "גם בי התאנף יי' בגללכם" (דב' א , לז). בהם עולם ונושע - בהן היינו סומכים לעולם שיתפללו בעדינו , והיינו נושעים , שהיית מקבל תפילתם , אבל עכשיו ונהי כטמא כולנו - אין בנו צדיק שנוכל לסמוך עליו. וכבגד עדים כל צדקותינו - כמו "מעדה בגד" (מש' כה , כז) , בגד ישן הרבה שהוסר כל צמרו.
ריכוז קישורים