תנ"ך - ונהי
כטמא
כלנו
וכבגד
עדים
כל־צדקתינו
ונבל
כעלה
כלנו
ועוננו
כרוח
ישאנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַנְּהִ֤י
כַטָּמֵא֙
כֻּלָּ֔נוּ
וּכְבֶ֥גֶד
עִדִּ֖ים
כָּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ
וַנָּ֤בֶל
כֶּֽעָלֶה֙
כֻּלָּ֔נוּ
וַעֲוֺנֵ֖נוּ
כָּר֥וּחַ
יִשָּׂאֻֽנוּ:
(ישעיהו פרק סד פסוק ה)
וַנְּהִי
כַטָּמֵא
כֻּלָּנוּ
וּכְבֶגֶד
עִדִּים
כָּל־צִדְקֹתֵינוּ
וַנָּבֶל
כֶּעָלֶה
כֻּלָּנוּ
וַעֲוֺנֵנוּ
כָּרוּחַ
יִשָּׂאֻנוּ:
(ישעיהו פרק סד פסוק ה)
ונהי
כטמא
כלנו
וכבגד
עדים
כל־צדקתינו
ונבל
כעלה
כלנו
ועוננו
כרוח
ישאנו:
(ישעיהו פרק סד פסוק ה)
ונהי
כטמא
כלנו
וכבגד
עדים
כל־צדקתינו
ונבל
כעלה
כלנו
ועוננו
כרוח
ישאנו:
(ישעיהו פרק סד פסוק ה)
וַהֲוֵינָא
כִמסָאַב
כּוּלַנָא
וְכִלבוּשׁ
מְרַחַק
כָּל
זָכְוָתַנָא
וּנתַרנָא
כְמִיתַּר
טְרַף
כּוּלַנָא
וּמִן
קֳדָם
חוֹבַנָא
כְּרוּחָא
אִתנְטֵילנָא
:
ונהי
-
ב':
במ'
יג
,
לג;
יש'
סד
,
ה.
צדקתינו
-
ג'
(וחסר):
יש'
סד
,
ה;
יר'
נא
,
י;
דנ'
ט
,
יח.
כרוח
-
ב':
יש'
סד
,
ה;
איוב
ל
,
טו.
ואחד:
כרוח
(בשווא)
-
יר'
יח
,
יז.
צדקתינו
ג'
ונהי
כטמא
הוציא
יי'
את
צדקתינו
כי
לא
על
צדקתינו
.
ונהי
-
ב'
בעינינו;
כטמא
-
ל';
עדְים
-
ל';
צדקתינו
-
ג';
ונבל
-
ל';
כרוח
-
ב';
ישאנו
-
ל'
וחס'.
ונהי
כטמא
-
מאחר
שנסתלקו
הצדיקים
ממנו.
וכבגד
עדים
-
וכלבוש
מרחק;
כבגד
מאוס
,
שהכל
אומרים:
הסר;
עדים
תרגום
של
'הסרה'.
ונבל
כעלה
-
ונכמוש
כעלה
,
'פלצדיד'
בלעז.
ועונינו
כרוח
ישאונו
-
"ובחובנא
כרוחא
איתנטילנא"
(ת"י).
ונהי
-
ועתה
היינו
כטמא
כולנו.
עדים
-
כמו
"יאכל
עד"
(בר'
מט
,
כז)
,
כי
בגד
השלל
הוא
מגואל
בדמים.
ונבל
-
להתחבר
נו"ן
השורש
-
כי
הוא
מגזרת
"נובלת
עליה"
(יש'
א
,
ל)
-
עם
נו"ן
סימן
המדבר
,
חסר
נו"ן
השורש;
ואפס
על
משקלו.
ונהי
כטמא
-
ואין
לנו
זכות
לפניך.
עדים
-
הסרה
,
כענין
"הסירו
הבגדים
הצאים
מעליו"
(זכ'
ג
,
ד);
ולכך
ונבל
כעלה
,
ולפי
שאין
קורא
בשמך
,
מתעורר
ברוחו.
ונהי
כטמא.
עדים
-
מתרגום
"ספחת"
(וי'
יג
,
ב):
"עדיא"
(ת"א).
ויש
מפרשים
מגזרת
"הרה"
(יש'
ז
,
יד):
"מעדיא"
(ת"י)
,
כלומר:
כשתלד
,
בגדיה
מלוכלכים
בדם.
ויש
לפרש:
בגד
סמרטוט
ובלוי
,
וכן
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
משנה
נידה
א
,
א):
המשמשת
בעדים;
(ראה
שם
ח
,
ד):
עֵד
שהוא
נתון
תחת
הכר;
והעניין
אחד
,
כי
בגד
מלוכלך
רוצה
לומר.
אמר:
אנחנו
נשארנו
בגלות
כמו
הדבר
הטמא
,
או
כבגד
עדים
שהוא
נמאס
,
כן
כל
צדקותינו
-
אפילו
הצדקות
שאנו
עושים
אינם
רצויות
אלא
נמאסות
,
כי
אין
אנחנו
עושים
אותם
אלא
להתפאר
בהם
ולהתגדל
ולקנאת
איש
מרעהו
,
לפיכך:
ונבל
כעלה
כולנו
-
כמו
העלה
שהוא
נופל
כן
אנחנו
נופלים
כולנו
,
וכמו
הרוח
שנושא
העלה
הנופל
,
כן
ישאונו
עוונותינו
לזרותינו
בכל
פאה.
ודקדוק
מלת
ונבל
-
יש
אומרים
(השרשים:
'נבל')
שהוא
מבניין
'נפעל'
,
ומשפטו:
ו'ננבל'
,
ובהעדר
פ"א
הפועל
הועלה
התנועה
על
נו"ן
אית"ן;
ויש
אומרים
כי
הוא
מבניין
'הפעיל'
,
והיה
משפט
הבי"ת
להדגש
,
ובא
הנח
תמורת
הדגש
,
כמו
שבא
במלת
"ויזד
יעקב
נזיד"
(בר'
כה
,
כט).
ועוננו
-
חסר
יו"ד
הרבים
מהמכתב.
ונהי
כטמא
וגו'
-
הטעם:
כאשר
נחטא
נהיה
כן
,
לכן
יאמר
ישעיה;
וכן
אנחנו
היום.
וטעם
וכבגד
עדים
-
מענין
"יאכל
עד"
(בר'
מט
,
כז);
"אז
חולק
עד
שלל"
(יש'
לג
,
כג).
וידוע
שהבגד
כשילוקח
בשלל
,
יהיה
ברֹב
קרוע
גם
נסחב
,
כי
כן
ימהרו
השוללים
לעשות
,
לבוז
בז
איש
מפני
רעהו.
ואז
במדבר
בעונותינו
הרגת
משה
ואהרן;
פגעת
את
שש
-
זה
אהרן
,
שנאמר
בו
"וראך
ושמח
בלבו"
(שמ'
ד
,
יד);
ועושה
צדק
-
זה
משה
,
שנאמר
עליו
"צדקת
יי'
עשה"
(דב'
לג
,
כא).
ופגעת
-
הוא
כמו
"ויפגע
בו
וימות"
(מ"א
ב
,
כה).
בדרכיך
יזכירוך
(בנוסחנו:
יזכרוך)
-
בכל
דרכיך
,
כשהיית
כועס
עלינו
,
היו
מזכירין
אותך
ומרצים
את
כעסך.
הן
אתה
קצפת
עליהם
ונחטא
-
שלא
חטאו
הם
,
אלא
אנחנו
חטאנו
,
ומפני
חטאינו
קצפת
עליהם
,
כדכתיב
"גם
בי
התאנף
יי'
בגללכם"
(דב'
א
,
לז).
בהם
עולם
ונושע
-
בהן
היינו
סומכים
לעולם
שיתפללו
בעדינו
,
והיינו
נושעים
,
שהיית
מקבל
תפילתם
,
אבל
עכשיו
ונהי
כטמא
כולנו
-
אין
בנו
צדיק
שנוכל
לסמוך
עליו.
וכבגד
עדים
כל
צדקותינו
-
כמו
"מעדה
בגד"
(מש'
כה
,
כז)
,
בגד
ישן
הרבה
שהוסר
כל
צמרו.