תנ"ך - אשר
המתברך
בארץ
יתברך
באלהי
אמן
והנשבע
בארץ
ישבע
באלהי
אמן
כי
נשכחו
הצרות
הראשנות
וכי
נסתרו
מעיני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֲשֶׁ֨ר
הַמִּתְבָּרֵ֜ךְ
בָּאָ֗רֶץ
יִתְבָּרֵךְ֙
בֵּאלֹהֵ֣י
אָמֵ֔ן
וְהַנִּשְׁבָּ֣ע
בָּאָ֔רֶץ
יִשָּׁבַ֖ע
בֵּאלֹהֵ֣י
אָמֵ֑ן
כִּ֣י
נִשְׁכְּח֗וּ
הַצָּרוֹת֙
הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹת
וְכִ֥י
נִסְתְּר֖וּ
מֵעֵינָֽי:
(ישעיהו פרק סה פסוק טז)
אֲשֶׁר
הַמִּתְבָּרֵךְ
בָּאָרֶץ
יִתְבָּרֵךְ
בֵּאלֹהֵי
אָמֵן
וְהַנִּשְׁבָּע
בָּאָרֶץ
יִשָּׁבַע
בֵּאלֹהֵי
אָמֵן
כִּי
נִשְׁכְּחוּ
הַצָּרוֹת
הָרִאשֹׁנוֹת
וְכִי
נִסְתְּרוּ
מֵעֵינָי:
(ישעיהו פרק סה פסוק טז)
אשר
המתברך
בארץ
יתברך
באלהי
אמן
והנשבע
בארץ
ישבע
באלהי
אמן
כי
נשכחו
הצרות
הראשנות
וכי
נסתרו
מעיני:
(ישעיהו פרק סה פסוק טז)
אשר
המתברך
בארץ
יתברך
באלהי
אמן
והנשבע
בארץ
ישבע
באלהי
אמן
כי
נשכחו
הצרות
הראשנות
וכי
נסתרו
מעיני:
(ישעיהו פרק סה פסוק טז)
דִּמבָרֵיך
בְּאַרעָא
יְבָרֵיך
בֵּאלָהָא
קַיָימָא
וְדִמקַיֵים
בְּאַרעָא
יְקַיֵים
בֵּאלָהָא
קַיָימָא
אֲרֵי
יִתנַשׁיָן
עָקָתָא
קַדמַיָתָא
וַאֲרֵי
מְסֻתְּרָן
מִן
קֳדָמָי
:
באלהי
אמן
-
ב':
בפסוק
זה.
מעיני
-
ד':
בר'
לא
,
מ;
יש'
סה
,
טז;
הו'
יג
,
יד;
איוב
ג
,
י.
המתברך
-
ל';
באלהי
אמן
-
ב';
באהלי
אמן
-
ב';
מעיני
-
ד'.
אשר
המתברך
בארץ
-
כי
תהיה
יראתי
על
כולם
"ומלאה
הארץ
דיעה"
(יש'
יא
,
ט)
,
והמתהלל
ומשתבח
בארץ
,
יתברך
באלהי
אמן
-
יתהלל
שהוא
עבד
אלהי
האמת.
[שאימן
ושמר
אבטחתו
זאת.
כי
נשכחו
הצרות
-
לכך
יקראוני
אלהי
אמן.]
אשר
המתברך
יתברך
בארץ
-
וזהו
המתברך:
"כי
הנער
בן
מאה
שנה
ימות"
(להלן
,
כ);
זהו
שיתברך
באלהי
אמן
,
שעבד
את
המקום
ונתברך.
אשר.
אין
מלת
מתברך
כמו
"ונברכו
בו"
(בר'
יח
,
יח)
,
כי
הפרד
יש
ביניהם.
וטעם
באלהי
אמן
-
שיכיר
כל
העולם
,
כי
אין
אלוה
אמת
זולתו
,
כי
אמן
-
מגזרת
"אמונה"
(שמ'
יז
,
יב)
,
והוא
תואר
השם.
והטעם:
שיודה
שזה
הוא
אמת
,
או
מתפלל
שיתאוה
להיותו
אמת;
וטעם
כי
נסתרו:
הצרות
שעברו
על
הצדיקים
עובדי
השם;
כי
בראות
הרשעים
שהצרות
באות
עליהם
,
היו
מלעיגים
בם
ובעבודתם.
לשבועה
-
יתן
יי'
אותי
כפלוני;
שימיתך
יי'
אלהים
ולא
תראה
בטובה.
ולעבדיו
אשר
דרשוהו
,
ולא
עמדו
במרדם
כמותכם
,
יקרא
שם
אחר
-
לחשיבות
,
כענין
"חפצי
בה"
(יש'
סב
,
ד)
וכיוצא
בו
-
על
הטובה
שייטיב
להם
ויגדלם.
ועל
ידי
מה
יקרא
להם
שם
אחר
לטובה?
אשר
המתברך
בארץ
יתברך
באלהי
אמן.
ולמה
יקראוהו
אלהי
אמן?
לפי
שטובתו
קיימת
ונאמנת
להם
לעולם
,
כי
נשכחו
הצרות
הראשונות.
אשר
המתברך
-
ומתי
יהיה
זה
שיקללו
בחירי
השם
הרשעים?
אחר
צאת
ישראל
מהגלות
,
ויבאו
הרשעים
לעת
כליון
ויהיו
"כל
זדים
וכל
עושי
רשעה
קש"
(מל'
ג
,
יט)
,
כי
באותו
הזמן
המתברך
בארץ
יתברך
באלהי
אמן
,
שלא
ישאר
בעולם
שום
אמונה
ושום
יראה
שיתברך
וישבע
בה
,
אלא
באלהי
אמן
לבד.
ואמר
בארץ
,
כי
בכל
העולם
תהיה
אמונה
אחת
,
והיא
אמונת
אלהי
אמן;
ופירוש
אלהי
אמן
-
כמו
"אל
אמונה"
(דב'
לב
,
ד);
כמו
שאמר
"כי
אז
אהפוך
אל
עמים
שפה
ברורה
לקרוא
כולם
בשם
יי'
ולעבדו
שכם
אחד"
(צפ'
ג
,
ט).
ופירוש
מתברך
-
מבקש
הברכה
לעצמו
,
כמו
"והתברכו
בזרעך"
(בר'
כב
,
יח)
,
ואינו
כן
"ונברכו
בך"
(בר'
יב
,
ג);
והמתברך
יאמר:
אלהי
אמן
יברכני
כמו
שבירך
פלוני
ופלוני
הצדיקים.
וכן
לא
ישבעו
שום
שבועה
אלא
באלהי
אמן
,
כמו
שאמר
"כי
לי
תכרע
כל
ברך
תשבע
כל
לשון"
(יש'
מה
,
כג).
כי
נשכחו
הצרות
הראשונות
-
כי
עד
אותו
הזמן
לא
היה
העולם
בלא
צרות
ובלא
מלחמות
,
ובאותו
זמן
יהיה
שלום
בעולם
,
כמו
שאמר
"ודבר
שלום
לגוים"
(זכ'
ט
,
י)
,
ואומר
"וכתתו
חרבותם
לאתים
וחניתותיהם
למזמרות"
,
"ולא
ישא
גוי
אל
גוי
חרב
ולא
ילמדו
עוד
מלחמה"
(יש'
ב
,
ד)
,
וכל
כך
יהיה
שלום
עד
שישכחו
הצרות
הראשונות;
ובאמרו
וכי
נסתרו
מעיני
-
הראה
כי
הכל
היה
מאת
יי'
לכל
גוי
וגוי
,
ולא
בדרך
מקרה
,
וכן
דברו
הנביאים
מפי
יי'
על
הצרות
ועל
המלחמות
על
גוי
וגוי
טרם
בואן.
באלהי
אמן
-
'שם
התואר'
הוא
,
על
שם
אמונתו.