תנ"ך - כי־אם־שישו
וגילו
עדי־עד
אשר
אני
בורא
כי
הנני
בורא
את־ירושלם
גילה
ועמה
משוש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישֽׂוּ
וְגִ֙ילוּ֙
עֲדֵי־עַ֔ד
אֲשֶׁ֖ר
אֲנִ֣י
בוֹרֵ֑א
כִּי֩
הִנְנִ֨י
בוֹרֵ֧א
אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם
גִּילָ֖ה
וְעַמָּ֥הּ
מָשֽׂוֹשׂ:
(ישעיהו פרק סה פסוק יח)
כִּי־אִם־שִׂישׂוּ
וְגִילוּ
עֲדֵי־עַד
אֲשֶׁר
אֲנִי
בוֹרֵא
כִּי
הִנְנִי
בוֹרֵא
אֶת־יְרוּשָׁלִַם
גִּילָה
וְעַמָּהּ
מָשׂוֹשׂ:
(ישעיהו פרק סה פסוק יח)
כי־אם־שישו
וגילו
עדי־עד
אשר
אני
בורא
כי
הנני
בורא
את־ירושלם
גילה
ועמה
משוש:
(ישעיהו פרק סה פסוק יח)
כי־אם־שישו
וגילו
עדי־עד
אשר
אני
בורא
כי
הנני
בורא
את־ירושלם
גילה
ועמה
משוש:
(ישעיהו פרק סה פסוק יח)
אֱלָהֵין
יִחדּוֹן
וִיבוּעוּן
בְּעָלַם
עָלְמַיָא
דַּאֲנָא
בָרֵי
אֲרֵי
הָאֲנָא
בָרֵי
יָת
יְרוּשׁלֶם
בְּיָעָא
וְעַמַהּ
חָדֵי
:
משוש
-
ד':
יש'
לב
,
יג;
סה
,
יח;
סו
,
י;
*איכה
ב
,
טו.
כי.
עדי
עד
-
שנים
ארוכים
,
כי
הנה
אחריו
"ימות"
(להלן
,
כ).
והנה
בורא
את
ירושלם
יוכיח
,
כי
אין
ה'בריאה'
להוציא
יש
מאין
,
כאשר
אמרו
כל
המפרשים
,
רק
הוא
מגזרה
חדשה.
אשר
אני
בורא
-
על
אשר
אני
בורא.
כי
אם
שישו
-
יאמר
כנגד
ישראל;
ויאמר
להם
האל:
שישו
וגילו
עדי
עד
מרוב
הטובה;
לא
יאמר
להם
דבר
אחר
,
כלומר:
שום
דבר
רע
,
כי
אם
זה
הדבר
הטוב.
אשר
אני
בורא
-
פירוש:
מחדש
,
כי
הדבר
החדש
יקרא
'בריאה'
,
כמו
"בראשית
ברא
אלהים
את
השמים
ואת
הארץ"
(בר'
א
,
א);
"ואם
בריאה
יברא
יי'"
(במ'
טז
,
ל).
כי
הנני
בורא
את
ירושלם
גילה
-
שיהיה
שמה:
גילה
,
ושם
עמה:
משוש.
וזכר
ירושלם
,
כי
אע"פ
שיהיה
השלום
בכל
העולם
,
ירושלם
תהיה
העיקר
,
ומשם
יצא
השלום
בעולם
והתורה
והדרך
הטוב
שבעבורו
יהיה
שלום
,
כמו
שאמר
על
המלך
המשיח
"ודבר
שלום
לגוים"
(זכ'
ט
,
י)
,
ואמר
"והלכו
עמים
רבים
ואמרו
לכו
ונעלה
אל
הר
יי'
אל
בית
אלהי
יעקב
ויורנו
מדרכיו
ונלכה
בארחותיו
כי
מציון
תצא
תורה
ודבר
יי'
מירושלם"
(יש'
ב
,
ג);
ורוב
הטובה
והשלום
ואריכות
הימים
-
בירושלם
ובארץ
ישראל
יהיה
,
כמו
שאמר
"נכון
יהיה
הר
בית
יי'
בראש
ההרים
ונשא
מגבעות"
(שם
,
ב).