תנ"ך - כה
אמר
ה'
השמים
כסאי
והארץ
הדם
רגלי
אי־זה
בית
אשר
תבנו־לי
ואי־זה
מקום
מנוחתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
הַשָּׁמַ֣יִם
כִּסְאִ֔י
וְהָאָ֖רֶץ
הֲדֹ֣ם
רַגְלָ֑י
אֵי־זֶ֥ה
בַ֙יִת֙
אֲשֶׁ֣ר
תִּבְנוּ־לִ֔י
וְאֵי־זֶ֥ה
מָק֖וֹם
מְנוּחָתִֽי:
(ישעיהו פרק סו פסוק א)
כֹּה
אָמַר
יְהוָה
הַשָּׁמַיִם
כִּסְאִי
וְהָאָרֶץ
הֲדֹם
רַגְלָי
אֵי־זֶה
בַיִת
אֲשֶׁר
תִּבְנוּ־לִי
וְאֵי־זֶה
מָקוֹם
מְנוּחָתִי:
(ישעיהו פרק סו פסוק א)
כה
אמר
ה'
השמים
כסאי
והארץ
הדם
רגלי
אי־זה
בית
אשר
תבנו־לי
ואי־זה
מקום
מנוחתי:
(ישעיהו פרק סו פסוק א)
כה
אמר
יהוה
השמים
כסאי
והארץ
הדם
רגלי
אי־זה
בית
אשר
תבנו־לי
ואי־זה
מקום
מנוחתי:
(ישעיהו פרק סו פסוק א)
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
שְׁמַיָא
כּוּרסֵי
יְקָרִי
וְאַרעָא
כֵּיבַשׁ
קֳדָמַי
אֵידֵין
בֵּיתָא
דְּתִבנוֹן
קֳדָמַי
וְאֵידֵין
הוּא
אֲתַר
בֵּית
אַשׁרָיוּת
שְׁכִינְתִי
:
כה
-
ד'
בטעמא
(יתיב)
בסיפרא:
יש'
לו
,
יד;
מג
,
טז;
נב
,
ד;
נו
,
א;
סו
,
א.
אי
-
ל"א
(בלישנא):
ראה
יש'
נ
,
א.
ואי
-
זה
-
ד':
יש'
סו
,
א;
איוב
כח
,
יב
,
כ;
אס'
ז
,
ה.
ואי
זה
ד'
ואי
זה
מקום
והחכמה
והחכמה
מי
הוא
זה
.
כה
-
ד'
בט'
בסיפ';
ואי
-
זה
-
ד'.
השמים
כסאי
-
איני
צריך
לבית
מקדש
שלכם.
איזה
בית
-
אשר
הוא
כדיי
לשכינתי.
כה
אמר
יי'
השמים
כסאי
והארץ
הדום
רגלי
אי
זה
בית
אשר
תבנו
לי
ואי
זה
מקום
מנוחתי.
השמים
כסאי
-
כל
השמים
אינן
מחזיקין
כי
אם
כסאי
,
וכל
הארץ
אינה
מחזקת
אלא
להדום
רגליי
,
ואיזה
בית
הייתם
יכולים
לבנות
לי
,
או
איזה
מקום
מנוחתי
-
הייתם
יכולים
לבנות
למנוחתי
,
והלא
השמים
ושמי
השמים
לא
יכלכלוני
,
ואף
כי
הבית
הזה
שנבנה
לשמי
לשמוע
תפלת
עמי
ישראל
(ע"פ
מ"א
ח
,
כז)
,
ואתם
חיללתם
אותו
והכנסתם
צלם
לתוכו
,
כמנשה
שהעמיד
צלם
בהיכל.
כה
-
שב
הנביא
להוכיח
הרשעים.
השמים
כסאי
-
ידענו
כי
כבוד
השם
מלא
השמים
והארץ;
והטעם
,
כי
מן
השמים
תבאנה
הגזירות
על
כל
העולם
כולו
,
כאשר
תצאנה
מלפני
המלך
,
בשבתו
על
כסאו.
הדום
רגלי
-
כי
הוא
ברשותי
ושלי;
ואחר
שהכל
שלי
,
אי
זה
בית
ואי
זה
מקום?
כפול
בטעם.
השמים
כסאי
והארץ
הדום
רגלי
-
ומה
אני
צריך
לכסאכם
ולהדום
רגל
שלכם?
הלא
את
השמים
ואת
הארץ
אני
מלא
,
כי
השמים
ושמי
השמים
בלבד
לא
יכלכלוני
(ע"פ
מ"א
ח
,
כז)
,
אף
כי
ביתכם!
ואיזה
בית
אשר
תבנו
לי
לפי
שכינתי
ומנוחת
כבודי?
כה
אמר
יי'
-
עתה
חזר
להוכיח
בני
דורו
הרשעים
,
והוכיחם
על
דברי
הזבחים
עם
מעשים
רעים
כמו
שהוכיחם
בתחילת
הספר
גם
כן:
"למה
לי
רוב
זבחיכם"
וגו'
(יש'
א
,
יא).
אמר:
השמים
כסאי
-
כלומר:
וכי
סבורים
אתם
,
שבבית
שאתם
מביאים
לי
שם
הזבחים
,
כי
אני
שוכן
בו
,
ושיכילני
הבית
כמו
שמכיל
גוף?
אין
זה
,
כי
הנה
השמים
כסאי
והארץ
הדום
רגלי;
כמו
שאמר
שלמה
"הנה
השמים
ושמי
השמים
לא
יכלכלוך
אף
כי
הבית
הזה
אשר
בניתי"
(מ"א
ח
,
כז);
אלא
אני
לא
צויתי
על
הבית
שאשכון
אני
בו
,
ולא
על
הזבחים
שאוכלם;
לא
צויתי
אלא
כדי
שיכינו
ישראל
לבם
אלי
,
ושיהיה
להם
מקום
מיוחד
לבא
שם
להתפלל
ולהעלות
עולות
וזבחים
,
לעורר
לבם
לבער
המחשבות
הרעות
ולצרפם
כדמות
הדבר
הנשרף
על
המזבח.
אם
כן
אתם
עושים
הרע
ובאים
לבית
וזובחים
לפני
,
הפסדתם
הכוונה
,
ואין
זה
מצותי
ואין
אתם
עושים
בזה
רצוני
,
אלא
הפך
,
ואתם
מכעיסים
אותי
בזה;
לפיכך
אמר:
השמים
כסאי.
ומה
שאמר
כסאי
-
לא
שיהיה
הוא
יתברך
גוף
שישב
בכסא
,
אלא
דרך
משל
,
כמלך
שיושב
על
הכסא
ורגליו
בשרפרף
ומצוה
על
עמו
מה
יעשו.
והכסא
באמת
מכובד
וטוב
יותר
מן
השרפרף
,
לפיכך
דמה
השמים
לכסא
והארץ
להדום
רגליו
,
שהוא
השרפרף;
וכל
מה
שבשמים
ובארץ
הוא
סבה
לכל
,
והכל
נעשה
במצותו
ובגזרתו
מהעליונים
אל
התחתונים.
ואי
זה
מקום
-
כפל
עניין
במלות
שונות.
כה
אמר
יי'
השמים
כסאי
וגו'
-
אחר
שהאריך
בתהלת
בנין
בית
שני
,
רצה
להעירנו
שאין
בנין
בית
לשם
,
רק
להערה
לנו;
והוא
קרוב
למין
הזבחים
,
כמו
שהעיר
המורה
(מו"נ
ג
,
לב);
ובכלל
,
אין
הבית
והזבחים
וענינים
אחרים
מזה
הסוג
מכוונים
לעצמם
,
כי
אי
זה
בית
אשר
תבנו
לי
וגו'
,
והנה
עשיתי
את
כל
אלה;
כלומר:
כל
בני
אדם
הנמצאים
בונים
לי
בית
או
לא
בונים
,
הנה
הנם
הווים
בעולם;
אבל
לא
אביט
להם
,
רק
אל
עני
ונכה
רוח
וחרד
על
דברי
-
כלומר:
תורת
יי'
,
עד
שיבין
עניניה
וסודותיה.
ואולם
עני
-
אינו
מחויב
שלא
יהיה
לו
מה
יאכל
,
כי
'אם
אין
קמח
אין
תורה'
(משנה
אבות
ג
,
יז)
,
אבל
הטעם
,
שאין
לו
קנינים
רבים
כמנהגו
של
עולם
,
וכן
טעמו
של
ענוי
כחותיו
הבהמיים;
ובאור
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
כה
אמר
יי'
השמים
כסאי
והארץ
הדום
רגלי
-
ומה
צורך
לי
בבית
המקדש
שלכם
,
אלא
מרוב
חיבתי
בכם
צימצמתי
שכינתי
ביניכם.