תנ"ך - ושמתי בהם אות ושלחתי מהם ׀ פליטים אל־הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא־שמעו את־שמעי ולא־ראו את־כבודי והגידו את־כבודי בגוים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם ׀ פְּ֠לֵיטִים אֶֽל־הַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־שָׁמְע֤וּ אֶת־שִׁמְעִי֙ וְלֹא־רָא֣וּ אֶת־כְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶת־כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם: (ישעיהו פרק סו פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם ׀ פְּלֵיטִים אֶל־הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ אֶת־שִׁמְעִי וְלֹא־רָאוּ אֶת־כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת־כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם: (ישעיהו פרק סו פסוק יט)

טקסט בלבד:

ושמתי בהם אות ושלחתי מהם ׀ פליטים אל־הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא־שמעו את־שמעי ולא־ראו את־כבודי והגידו את־כבודי בגוים: (ישעיהו פרק סו פסוק יט)

תיקון קוראים:

ושמתי בהם אות ושלחתי מהם ׀ פליטים אל־הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא־שמעו את־שמעי ולא־ראו את־כבודי והגידו את־כבודי בגוים: (ישעיהו פרק סו פסוק יט)
וַאֲשַׁוֵי בְהוֹן אָתָא וְאֶשׁלַח מִנְהוֹן מְשֵׁיזְבִין לְבֵינֵי עַמְמַיָא לִמדִינַת יַמָא פּוּלָאֵי וְלוּדָאֵי דְּנָגְדִין וּמָחַן בְּקַשׁתָּא לִמדִינַת תּוּבַל וְיָוָן נְגָוָותָא רַחִיקַיָא דְּלָא שְׁמַעוּ יָת שֵׁימַע גְּבוּרְתִי וְלָא חֲזוֹ יָת יְקָרִי וִיחַווֹן יָת יְקָרִי בְּעַמְמַיָא :

אל - הגוים - ה': יש' סו , יט; יח' לו , כ; לט , כח; זכ' ב , יב; תה' עט , ו. תבל - ו' בפתח: בר' ד , כב (פעמיים); יש' סו , יט; יח' כז , יג; לב , כו; תה' מה , טו. את - ב' פסוקים בסיפרא 'את את את': יש' לו , יב; סו , יט. ולא - ראו - ב': יש' סו , יט; יח' יב , ב.

אל הגוים ה' ושמתי בהם ויבוא אל הגוים בהגלותי אותם אחר כבוד שלחני שפוך חמתך דתלים .

פליטים - ל' מל'; אל - הגוים - ה'; תבל - ו'; האיים הרחקים - ל'; ולא - ראו - ב'.

ושמתי בהם אות וגו' - פלטים ינצלו מן המלחמה ואני אשאירם , כדי לילך ולבשר את האיים הרחוקים... את כבודי , אשר ראו במלחמה , ואף באותם [פלטים] אשים אחת מן האותות שנדונו חביריהם בהם , כדי להודיע לרחוקים: במגפה זו נגפו הצובאים על ירושלם.

ושמתי בהם אות - אות זה בא ישעיה והזכירו ולא פירש , בא זכריה ופירש מה האות הזה: "וזאת תהיה המגפה אשר יגוף יי' את כל הגוים (בנוסחנו: העמים) אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם" (זכ' יד , יב). ושלחתי מהם פליטים אל הגוים - כשיהו שואלים אותם ואומרים: מה המכות האלה? היכן אירע לך כך? והם אומרים: בירושלם.

ושמתי זאת האות לגנאי , בחסרון עין (ראה ש"א יא , ב) , והאות - חידוש שלא נראה כמוהו. וטעם פליטים - שימותו רובם , כאשר הוא מפורש בספר יחזקאל (ו , ח - י) ובספר זכריה (יג , ח - ט).

ואז , ושמתי באויביי אות לעיני הגוים; ולמטה (להלן , כד) יפרש מה אות ישים בפושעים להיות לזכרון לכל הגוים ולהתיסר , אבל תחלה יפרש מה הוא קבוץ הגוים והלשונות , והוא שמפרש והולך. ושלחתי מהם פלטים - מן הגוים הבאים על ירושלם , אל הגוים והאיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעי - גבורתי שעשיתי בגוים הבאים על ירושלם , כמפורש בזכריה בשני מקומות (יב , ב - ו; יד , א - ד , יב - טו); ולא ראו את כבודי - שנכבדתי ונקדשתי בגוים ההם , והגידו הפליטים את כבודי ככל אשר ראו.

ושמתי בהם אות - זהו שאמר בנבואת זכריה: "ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם" (יד , יב) - זהו האות שישים בהם האל; ואלה שילכו בגוים יהיו עדות על המעשה הגדול שעשה האל במחנה גוג ומגוג. וכן ושלחתי מהם פלטים אל הגוים - הוא שנאמר שם "והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה" וגו' (זכ' יד , טז) - כי האל יותירם להגיד כבודו בגוים שלא באו לירושלם; והם איים רחוקים מירושלם שלא שמעו , ואלה הפלטים ובעלי האות ילכו בכל הארצות להגיד בגוים. מושכי קשת הם התוּרךְ. תובל ויון - ואע"פ שכתוב כי גוג הוא "נשיא... משך ותובל" (יח' לח , ג) , אם כן עִמוֹ יבאו , ואיך יאמר כי להם יגידו המגידים? לא יתכן שלא ישארו בארצם רבים מן הגוים , אלא בעלי המלחמה ילכו , והמגידים יגידו לנשארים בארצות , והביאו ישראל , שיהיו נשארים באיים הרחוקים , שלא עלו עם אחיהם; אותם הגוים אשר הם בתוכם , כשישמעו זה הפלא הגדול שעשה האל במחנה גוג ומגוג , יביאו ישראל בסוסים וברכב למנחה ליי' , ויביאו אותם מלובשים בגדי תפארת ורוכבים בסוסים וברכב; כמו שמביאים ישראל המנחה בכלי טהור בית יי' , כן יביאו הגוים את ישראל בבגדים טהורים ונאים ובמרכבות נאות ונכבדות. ופירוש בצבים - כמו "שש עגלות צב" (במ' ז , ג) , שתרגומו: "כדמחפן" (ת"א); והם כלים מעצים מחוברים שנושאים בהם בני אדם על גבי בהמה , וחופין אותם מבפנים בבגדים נאים. ובכרכרות - הם הגמלים , או שאר בהמות שהם קלים בהליכתם , עד שמרוב מרוצתם ידמה שהם מרקדים , לפיכך נקראו 'כרכרות' , כמו "ודוד מכרכר" (ש"ב ו , יד) , שפירושו: מרקד; ויונתן תרגם "מכרכר": "משבח" , ותרגם ובכרכרות: "ובתושבחן". על הר קדשי - כמו 'אל' , וכן "ותתפלל על יי'" (ש"א א , י) , כמו 'אל'; "וילך אלקנה הרמתה על ביתו" (ש"א ב , יא) , כמו 'אל ביתו'; והדומים להם.

ושמתי בהם אות וגו' - כטעם "וישם יי' לקין אות" (בר' ד , טו). ובאור כל זה 'אוצר יי'' יבא. והגידו - אלה הפלטים היחידים הנכבדים; כלומר , כי אלה יהיו דורשים ומפרסמים בכל קצות הארץ כבוד ירושלם , ולכן כל קצות הארץ יביאו את כל אחיכם מנחה ליי' וגו' , וגם מהם וגו' - הטעם: מהיהודים המובאים מקצות הארצות.

ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים - כמו שכתוב ב'תרי עשר' בספר זכריה "וזאת תהיה המגפה אשר יגף יי' את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם... והחזיקו איש בכף רעהו ועלתה ידו על יד רעהו" (ראה זכ' יד , יב - יג); וזהו האמור כאן: ושמתי בהם אות , ואשלח מהם פליטים אל הגוים - שלא אעשה כליה מכולם , אלא אשאיר מהם פליטים שישובו לארצם עם האותות עליהם , ויראו כל הגוים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי , והגידו את כבודי בגוים - הניסים הגדולים שעשיתי בם , ואז יביאו כל הגוים את כל אחיכם שהיו מפוזרים שם. מנחה ליי' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים - כמו "עגלות צב" (במ' ז , ג). ובכרכרות - אלה הם גמלים קלים המרקדים בהילוכן , כמו "דוד מכרכר בכל עוז" (ש"ב ו , יד) - שהיה משחק ומרקד.
ריכוז קישורים