תנ"ך - והיה
מדי־חדש
בחדשו
ומדי
שבת
בשבתו
יבוא
כל־בשר
להשתחות
לפני
אמר
ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֗ה
מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙
בְּחָדְשׁ֔וֹ
וּמִדֵּ֥י
שַׁבָּ֖ת
בְּשַׁבַּתּ֑וֹ
יָב֧וֹא
כָל־בָּשָׂ֛ר
לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת
לְפָנַ֖י
אָמַ֥ר
יְהוָֽה:
(ישעיהו פרק סו פסוק כג)
וְהָיָה
מִדֵּי־חֹדֶשׁ
בְּחָדְשׁוֹ
וּמִדֵּי
שַׁבָּת
בְּשַׁבַּתּוֹ
יָבוֹא
כָל־בָּשָׂר
לְהִשְׁתַּחֲוֺת
לְפָנַי
אָמַר
יְהוָה:
(ישעיהו פרק סו פסוק כג)
והיה
מדי־חדש
בחדשו
ומדי
שבת
בשבתו
יבוא
כל־בשר
להשתחות
לפני
אמר
ה':
(ישעיהו פרק סו פסוק כג)
והיה
מדי־חדש
בחדשו
ומדי
שבת
בשבתו
יבוא
כל־בשר
להשתחות
לפני
אמר
יהוה:
(ישעיהו פרק סו פסוק כג)
וִיהֵי
כִּזמַן
יְרַח
בִּירַח
וְכִזמַן
שַׁבָּא
בְּשַׁבָּא
יֵיתוֹן
כָּל
בְּנֵי
בִסרָא
לְמִסגַּד
קֳדָמַי
אֲמַר
יְיָ
:
בחדשו
-
ב':
במ'
כח
,
יד;
יש'
סו
,
כג.
בשבתו
-
ב':
במ'
כח
,
י;
יש'
סו
,
כג.
יבוא
-
י"ב
סבירין
(לשון
רבים;
בלישנא
ד'בא'):
ראה
יש'
מה
,
כד.
אמר
יי'
-
כ'
סופי
פסוקים:
ראה
יש'
לט
,
ו.
בחדשו
-
ב';
ומדי
-
ל';
בשבתו
-
ב'.
והיה
מדי
חודש
בחדשו.
ויצאו
וראו
בפגרי
האנשים
-
הנזכרים
למעלה
,
כלומר
בפגרי
"אחיכם
שונאיכם
מנדיכם"
הנזכרים
למעלה
(לעיל
,
ה)
,
הפושעים
בי.
כי
תולעתם
לא
תמות
ואשם
לא
תכבה
והיו
דראון
לכל
בשר
-
פתרון:
והיו
מראה
לכל
בשר.
ויונתן
תרגם
ופירש
,
שיאמרו
כל
בשר:
דיי
ראינו
בהם.
[יבאו
(בנוסחנו:
יבוא)
כל
בשר
-
פירשו
חכמים
ז"ל
(פס"ר
א
,
ו):
כל
מי
שביסר
את
יצרו
יבא
להשתחוות
לפניו
,
ודמיונו:
"כי
דבר
יי'
בזה"
(במ'
טו
,
לא)
,
מתרגמינן:
"ארי
פתגמא
דיי'
בסר"
(ת"א).]
והיה
מדי
חדש
בחדשו
ומדי
שבת
בשבתו
יבא
כל
בשר
להשתחוות
לפני
אמר
יי'.
סליק
ספר
ישעיה
,
יסוד
רב
הקרייה
,
שבח
והודיה
,
יתנו
ידידי
יה
,
לעונה
במרחביה
,
ורב
עליליה
,
והוא
ישים
כוסי
רויה
,
ולמכתי
רטייה
,
בחסדו
ממיטב
העלייה.
והיה
מדי
-
קרוב
מטעם
'כל
עת
שיהיה
החדש'
,
וכמהו
"מדי
עברו"
(מ"ב
ד
,
ח).
וחדש
בחדשו
-
כמו
"דבר
יום
ביומו"
(שמ'
ה
,
יג)
,
והטעם:
כל
יום
ויום
בעתו.
ומזה
הכתוב
למדו
הקדמונים
ז"ל
(משנה
עדויות
ב
,
י)
,
שמשפט
רשעים
בגיהנם
שנים
עשר
חדשים
,
וטעם
-
מדי
שנה.
וטעם
(מדי
שבת
בשבתו
-
)
בפירוש
"שבע
שבתות"
(וי'
כג
,
טו).
מדי
חדש
ושבת
-
לפי
שימים
פנויים
הן
ממלאכה
ומעבודה;
כן
מוכיחים
כל
הנביאים.
יבא
כל
בשר
-
הקרוב
לירושלם
,
בתוך
חדש
,
והרחוקים
,
לחדש
ולשבת
שיוכלו
לבא.
והיה
מדי
חדש
בחדשו
-
כמו
"מחדש
לחדש"
(אס'
ג
,
ז);
ומלת
'די'
מורה
בו
על
התמדת
הדבר
בלא
הפסק.
וזכר
שני
זמנים
,
הקרובים
לקרובים
,
והרחוקים
לרחוקים
,
כמו
משנה
לשנה
או
יותר
,
לפי
רחוק
הארצות
וקרבתם
לירושלם.
וכל
בשר
-
רוצה
לומר:
כל
בני
אדם
ואפילו
שאר
העמים
,
וכן
"ויברך
כל
בשר
שם
קדשו"
(תה'
קמה
,
כא).
והנה
ראינו
בנבואת
זכריה
כי
"כל
הנותר
מכל
הגוים
הבאים
על
ירושלם
יעלו
מדי
שנה
בשנה
להשתחוות
למלך
יי'
צבאות
ולחוג
את
חג
הסוכות"
(יד
,
טז)
,
וטעם
בחג
הסוכות
,
כי
מלחמת
גוג
ומגוג
תהיה
באותו
הזמן.
מדי
חדש
בחדשו
-
הטעם:
בכל
ראש
חדש
יבא
כל
בשר
-
והוא
הדין
העצמות
והגידים
והמעים;
והכל
מבואר
ליודעים
,
וגם
שתוף
מלת
כל.
והיה
מדי
חודש
בחדשו
ושבת
בשבתו
יבוא
כל
בשר
בבית
המקדש
להשתחות
לפני
,
אמר
יי'.