תנ"ך - ויצאו
וראו
בפגרי
האנשים
הפשעים
בי
כי
תולעתם
לא
תמות
ואשם
לא
תכבה
והיו
דראון
לכל־בשר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיָצְא֣וּ
וְרָא֔וּ
בְּפִגְרֵי֙
הָאֲנָשִׁ֔ים
הַפֹּשְׁעִ֖ים
בִּ֑י
כִּ֣י
תוֹלַעְתָּ֞ם
לֹ֣א
תָמ֗וּת
וְאִשָּׁם֙
לֹ֣א
תִכְבֶּ֔ה
וְהָי֥וּ
דֵרָא֖וֹן
לְכָל־בָּשָֽׂר:
(ישעיהו פרק סו פסוק כד)
וְיָצְאוּ
וְרָאוּ
בְּפִגְרֵי
הָאֲנָשִׁים
הַפֹּשְׁעִים
בִּי
כִּי
תוֹלַעְתָּם
לֹא
תָמוּת
וְאִשָּׁם
לֹא
תִכְבֶּה
וְהָיוּ
דֵרָאוֹן
לְכָל־בָּשָׂר:
(ישעיהו פרק סו פסוק כד)
ויצאו
וראו
בפגרי
האנשים
הפשעים
בי
כי
תולעתם
לא
תמות
ואשם
לא
תכבה
והיו
דראון
לכל־בשר:
(ישעיהו פרק סו פסוק כד)
ויצאו
וראו
בפגרי
האנשים
הפשעים
בי
כי
תולעתם
לא
תמות
ואשם
לא
תכבה
והיו
דראון
לכל־בשר:
(ישעיהו פרק סו פסוק כד)
וְיִפְּקוּן
וְיִחזוֹן
בְּפִגרֵי
גֻּברַיָא
חַיָיבַיָא
דִּמרַדוּ
בְּמֵימְרִי
אֲרֵי
נִשׁמָתְהוֹן
לָא
יְמוּתוּן
וְאִשָׁתְהוֹן
לָא
תִטפֵי
וִיהוֹן
מִידְּדָנִין
רַשִׁיעַיָא
בְגֵיהִנָם
עַד
דְּיֵימְרוּן
עֲלֵיהוֹן
צַדִּיקַיָא
מִיסָת
חֲזֵינָא
:
וְיצאו
-
ז'
(רפין):
שמ'
יז
,
ו;
כא
,
כב;
דב'
כא
,
ב;
יהו'
ח
,
ו;
יש'
סו
,
כד;
יח'
ט
,
ז;
לט
,
ט.
לא
תכבה
-
ו':
ראה
יש'
לד
,
י.
לכל
-
בשר
-
ז':
*במ'
טז
,
כב;
יח
,
טו;
כז
,
טז;
יש'
סו
,
כד;
יר'
יב
,
יב;
כה
,
לא;
תה'
קלו
,
כה.
ויצאו
-
ז';
תולעתם
-
ל';
ואשם
-
ל';
לא
תכבה
-
ו';
דראון
-
ל';
לכל
-
בשר
-
ז'.
תולעתם
-
רימה
האוכלת
בשרם.
ואשם
-
בגיהנם.
דראון
-
לשון
'בזיון';
ויונתן
תירגמו
כמו
שתי
תיבות:
'די
ראייה'
-
"דיימרון...
צדיקייא
מיסת
חזינא".
והיה
מדי
חודש
בחדשו.
ויצאו
וראו
בפגרי
האנשים
-
הנזכרים
למעלה
,
כלומר
בפגרי
"אחיכם
שונאיכם
מנדיכם"
הנזכרים
למעלה
(לעיל
,
ה)
,
הפושעים
בי.
כי
תולעתם
לא
תמות
ואשם
לא
תכבה
והיו
דראון
לכל
בשר
-
פתרון:
והיו
מראה
לכל
בשר.
ויונתן
תרגם
ופירש
,
שיאמרו
כל
בשר:
דיי
ראינו
בהם.
[יבאו
(בנוסחנו:
יבוא)
כל
בשר
-
פירשו
חכמים
ז"ל
(פס"ר
א
,
ו):
כל
מי
שביסר
את
יצרו
יבא
להשתחוות
לפניו
,
ודמיונו:
"כי
דבר
יי'
בזה"
(במ'
טו
,
לא)
,
מתרגמינן:
"ארי
פתגמא
דיי'
בסר"
(ת"א).]
והיה
מדי
חדש
בחדשו
ומדי
שבת
בשבתו
יבא
כל
בשר
להשתחוות
לפני
אמר
יי'.
סליק
ספר
ישעיה
,
יסוד
רב
הקרייה
,
שבח
והודיה
,
יתנו
ידידי
יה
,
לעונה
במרחביה
,
ורב
עליליה
,
והוא
ישים
כוסי
רויה
,
ולמכתי
רטייה
,
בחסדו
ממיטב
העלייה.
ויצאו
-
סביב
ירושלם
,
כי
שם
התופת.
ומזה
הכתוב
למדו
כל
החכמים
,
שיהיה
יום
דין
בירושלם.
ורבים
אמרו
,
כי
ואשם
לא
תכבה
-
רמז
לנשמה
בהפרדה
מעל
גוייתה:
אם
לא
היתה
זכה
לעלות
אל
מלאכי
השם
,
תשאר
אצל
גלגל
האש.
והקדמונים
אמרו
(סנה'
ק
,
ב)
,
כי
זה
אחר
תחיית
המתים
,
וראייתם
,
שאמר
דניאל
על
הרשעים
אחר
ש"יקיצו"
שיהיו
"לדראון
עולם"
(דנ'
יב
,
ב);
והכל
אמת
אמרו;
ומלת
"לדראון"
-
כמו
גדוף.
ויש
אומרים
,
שהם
שתי
מלות
,
ויפרשו
'ראון'
-
מגזרת
"הוי
מוראה
ונגאלה"
(צפ'
ג
,
א);
ומלת
"לדראון
עולם"
(שם)
-
יכחישם.
נשלם
פירוש
ישעיה
הנביא
,
והודות
עד
אין
מספר
לאלהי
אבי
,
שלמדני
ספר
נביאו
,
והחכים
לבבי
,
ותמך
ימיני
להשלים
מכתבי
,
באייר
שנת
תתק"ה
לעולם
בלוקא
עיר
מושבי.
ואחרי
השתחוותם
(ראה
לעיל
,
כג)
,
ויצאו
וראו
בפגרי
האנשים
וגו'
כי
תולעתם
לא
תמות
,
אע"פ
שהאש
אוכלת
בהם;
והוא
ה"אות"
שאמר
למעלה
(לעיל
,
יט)
,
ועתה
מפרשו.
דראון
-
עניין
'חרפות'
הוא.
לכל
בשר
-
הרואים
אותם
מדי
חדש
בחדשו
(ראה
לעיל
,
כג).
ויצאו
-
אותם
הגוים
שיבואו
להשתחוות
מחדש
לחדש
או
משבת
לשבת
,
יצאו
חוץ
מירושלם
בעמק
יהושפט
(ראה
יואל
ד
,
ב
,
יב)
לראות
בפגרי
גוג
ומגוג
,
שפשעו
באל
וחשבו
לעשות
כנגדו
,
להגלות
ישראל
מארצם;
וזה
יהיה
קרוב
ליום
המשפט
,
ואע"פ
שיקברום
בית
ישראל
,
כמו
שכתוב
"וקברום
בית
ישראל
למען
טהר
את
הארץ
שבעה
חדשים"
(יח'
לט
,
יב)
,
באותן
שבעה
חדשים
יראו
משפט
הרשעים
ההם.
כי
תולעתם
לא
תמות
ואשם
לא
תכבה
-
והאש
תהיה
לאות
בהם
,
וכן
התולעת
גם
כן
תהיה
אות
,
שלא
תמות
מפני
האש.
והיו
דראון
לכל
בשר
-
לאותם
שבאין
להשתחות
ליי'
,
כמו
שאמר
"יבא
כל
בשר
להשתחות"
(לעיל
,
כג);
וכשיצאו
ויראו
בהם
במשפט
הנגזר
להם
,
ויראו
פגריהם
מלאים
תולעים
אוכלים
אותם
והאש
הבוער
בהם
,
יעלה
באשם
באפם
ויהיו
מיאוס
להם
וילכו
מפניהם;
אחר
שראו
משפטם
,
לא
יוכלו
לעמוד
שם
שעה
מפני
הסרחון.
מלת
דראון
עניינה
מיאוס
,
וכן
"לדראון
עולם"
(דנ'
יב
,
ב);
ועיקר
מלת
דראון
היא
תולעת
,
מלשון
רבותינו
ז"ל
(ראה
סנה'
ק
,
ב):
הדרא
והכנה
שבתבואה
כשרין
מפני
שאין
בהם
לחה.
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע)
,
שזה
הוא
יום
הדין
לפושעי
ישראל
,
ויצאו
הצדיקים
חוץ
לירושלם
בגי
בן
הנום
ושם
יראו
בפושעים
זה
המשפט.
ויש
מפרשים
(ראה
אמונות
ודעות
ע'
רעד)
שזה
יהיה
אחר
תחיית
המתים
,
ויקיצו
גם
כן
הרשעים
ויהיו
אחר
שיקיצו
לדראון
עולם
,
כמו
שכתוב
בדניאל
(יב
,
ב).
ואחרים
אמרו
(מובא
בראב"ע)
,
כי
ואשם
לא
תכבה
-
רמז
לנשמה
בהפרדה
מעל
גויתה
,
אם
לא
היתה
זוכה
לעלות
אל
מלאכי
אל
תשאר
אצל
גלגל
האש;
ויהיה
אם
כן
ותולעתם
לא
תמות
-
על
הגוף
,
שהרי
אמר:
בפגרי
האנשים.
והנכון
בעיני
מה
שפירשנו.
ויונתן
תרגם
הפסוק
כן:
"ויפקון
ויחזון
בפגרי
גברייא
חיבייא
דמרדו
במימרי
,
ארי
נשמתהון
לא
ימותון
ואשתהון
לא
תטפי
,
ויהון
רשיעיא
מתדנין
בגיהנם
עד
דיימרון
עליהון
צדיקייא
מיסת
חזינא";
תרגם
דראון
כמו
שתי
מלות:
די
ראון.
ויצאו
וראו
וגו'
-
דע
בני
,
כי
זה
יהיה
ענין
נכבד
,
כי
אוהבי
השם
יצאו
ויראו
הפגרים
המתים
מפושעי
ישראל
הנמצאים
בגהנם
שלם
,
מלאים
תולעים
חיים
,
עם
היות
האש
שורפת
בם
תמיד
,
לא
תכבה.
וזה
פלא
גדול
,
כי
אלה
הפושעים
יהיו
פגרים
מתים
שמורים
בגהנם
תמיד
,
וגם
התולעים
יהיו
בם
חיים
תמיד
,
והאש
שורפת
בם
תמיד.
ומדעתי
,
אלה
הפושעים
יותר
רעים
מהרשעים
שנאמר
עליהם
בספר
מלאכי
"כי
יהיו
אפר"
(מל'
ג
,
כא);
וכמה
רבים
יש
למקום!
ואולם
יראה
לי
,
כי
אוהבי
השם
אשר
אמר
עליהם
שיצאו
ויראו
בפגרי
האנשים
הפושעים
בי
,
זה
יהיה
מרחוק
מאד
,
כי
אש
של
גהנם
שלהבת
יה
,
כמו
שקדם
"מדורתה
אש
ועצים
הרבה"
(יש'
ל
,
לג).
אבל
נעלם
ממני
אם
אלה
אוהבי
השם
שאמר
אליהם
ויצאו
וראו
וגו'
,
אם
הכונה
שיצאו
מירושלם
בעודם
בחיים
,
או
הכונה
אחר
מותם
כשיהיו
בגן
עדן
,
כי
יצאו
,
אם
מגן
עדן
ואם
מן
החדרים
,
עד
פתח
הגן
והפרדס;
וברוך
היודע!
ואיך
שיהיה
,
האלהים
יזכנו
לדעת
תורתו
עם
ספרי
הנביאים
כלם
,
שהם
פרושים
לה
,
גם
מה
שהרחיבו
עוד
פרוש
לפרושם
הַשְלֵמִים
,
רבותינו
עליהם
השלום
והמורה
זכרונו
לברכה
,
עד
שנהיה
מן
הנכנסים
בגן
עדן
,
גן
נעול
גן
יי'.
ויצאו
הצדיקים
האלה
,
וראו
האנשים
הפושעים
בי
-
אילו
רשעי
ישראל
שידונו
בגהינם.
כי
תולעתם
לא
תמות
ואשם
לא
תכבה
-
שבימי
הישועה
יעשה
השם
נקמה
מרשעי
ישראל.
והיו
דראון
לכל
בשר
-
כמו
"ולדראון
עולם"
(ראה
דנ'
יב
,
ב)
,
לשון
'חרפה
וקלסה'
הוא.
"והיה
מדי
חודש
בחדשו
ומדי
שבת
בשבתו".