תנ"ך - ויהי
בימי
אחז
בן־יותם
בן־עזיהו
מלך
יהודה
עלה
רצין
מלך־ארם
ופקח
בן־רמליהו
מלך־ישראל
ירושלם
למלחמה
עליה
ולא
יכל
להלחם
עליה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֡י
בִּימֵ֣י
אָ֠חָז
בֶּן־יוֹתָ֨ם
בֶּן־עֻזִּיָּ֜הוּ
מֶ֣לֶךְ
יְהוּדָ֗ה
עָלָ֣ה
רְצִ֣ין
מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם
וּפֶ֨קַח
בֶּן־רְמַלְיָ֤הוּ
מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
לַמִּלְחָמָ֖ה
עָלֶ֑יהָ
וְלֹ֥א
יָכֹ֖ל
לְהִלָּחֵ֥ם
עָלֶֽיהָ:
(ישעיהו פרק ז פסוק א)
וַיְהִי
בִּימֵי
אָחָז
בֶּן־יוֹתָם
בֶּן־עֻזִּיָּהוּ
מֶלֶךְ
יְהוּדָה
עָלָה
רְצִין
מֶלֶךְ־אֲרָם
וּפֶקַח
בֶּן־רְמַלְיָהוּ
מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל
יְרוּשָׁלִַם
לַמִּלְחָמָה
עָלֶיהָ
וְלֹא
יָכֹל
לְהִלָּחֵם
עָלֶיהָ:
(ישעיהו פרק ז פסוק א)
ויהי
בימי
אחז
בן־יותם
בן־עזיהו
מלך
יהודה
עלה
רצין
מלך־ארם
ופקח
בן־רמליהו
מלך־ישראל
ירושלם
למלחמה
עליה
ולא
יכל
להלחם
עליה:
(ישעיהו פרק ז פסוק א)
ויהי
בימי
אחז
בן־יותם
בן־עזיהו
מלך
יהודה
עלה
רצין
מלך־ארם
ופקח
בן־רמליהו
מלך־ישראל
ירושלם
למלחמה
עליה
ולא
יכל
להלחם
עליה:
(ישעיהו פרק ז פסוק א)
וַהֲוָה
בְּיוֹמֵי
אָחָז
בַּר
יוֹתָם
בַּר
עוּזִיָה
מֶלֶך
שִׁבטָא
דְבֵית
יְהוּדָה
סְלֵיק
רְצִין
מַלכָּא
דַאֲרָם
וּפֶקַח
בַּר
רְמַליָה
מַלכָּא
דְיִשׂרָאֵל
לִירוּשׁלֶם
לַאֲגָחָא
קְרָבָא
עֲלַהּ
וְלָא
יְכֵיל
לַאֲגָחָא
עֲלַהּ
:
ויהי
בימי
-
ה':
*בר'
יד
,
א;
יש'
ז
,
א;
יר'
א
,
ג;
רות
א
,
א;
אס'
א
,
א.
ויהי
בימי
אחז
וגו'
-
מה
ראה
הכתוב
לייחסו?
אלא
[מפני
שסופו
של
הכתוב
לומר
ולא
יכול
להלחם
עליה
-
ולמדך
שזכות
אבות
עמדה
לו.]
אמרו
מלאכי
השרת
לפני
הקדוש
ברוך
הוא:
ווי
הוא
זה
,
שמָלַך
רשע
זה.
אמר
להם:
בן
יותם
הוא
,
בן
עוזיהו
הוא
,
אבותיו
צדיקים
היו
,
לפיכך
אי
אפשי
לפשוט
ידי
בו.
הדא
היא
ולא
יכול
להלחם
עליה
-
מפני
זכות
אבותיו;
בבראשית
רבה
(ב"ר
סג
,
א).
ויהי
בימי
אחז
-
מתחילת
הספר
עד
"בשנת
מות
המלך
עוזיהו"
(יש'
ו
,
א)
היה
מתנבא
בימי
עוזיהו
,
שהרי
בימי
עוזיהו
התחיל
להתנבאות
,
ומ"שנת
מות
המלך
עוזיהו"
עד
ויהי
בימי
אחז
-
בימי
יותם
בן
עוזיהו;
ומשמת
יותם
בן
עוזיהו
הוא
אומר:
ויהי
בימי
אחז
בן
יותם
בן
עוזיהו
מלך
יהודה
,
והיה
מתנבא
והולך
כל
ימי
אחז
עד
שמת
אחז
ועמד
חזקיהו.
כשמת
לו
אחז
מה
הוא
אומר?
"בשנת
מות
המלך
אחז
היה
המשא
הזה"
(יש'
יד
,
כח);
כשמת
-
ניבא
בימי
חזקיהו;
מהו
אומר?
"ויהי
בארבע
עשרה
שנה
למלך
חזקיהו"
(יש'
לו
,
א).
למדת
שהתחיל
למנות
מעוזיהו
,
שהתחיל
להתנבאות
בימיו
,
ומונה
והולך
על
הסדר
,
מלך
אחר
מלך
,
כל
ארבעה
מלכים
שקיפח
בימיו.
וכן
אתה
מוצא:
כל
נביא
ונביא
שעמד
להם
לישראל
,
מאותו
חשבון
שתפש
מתחלה
למנות
בו
,
מונה
והולך
מתחילת
החשבון
עד
שכלה
נבואתו
בסוף
החשבון.
בנבואת
יחזקאל
,
בתחילת
נבואתו
מהו
אומר?
"בחמשה
לחדש
היא
השנה
החמישית
לגלות
המלך
יהויכין"
(א
,
ב);
אחריו
מהו
אומר?
"ויהי
בשנה
הששית
בשישי
באחד
לחדש
ואני
יושב
בביתי"
(ח
,
א)
-
זה
היה
ששית
לגלות
יהויכין;
אחריו
מהו
אומר?
"ויהי
דבר
יי'
אלי
בשנה
התשיעית
בחדש
העשירי
בעשור
לחדש
לאמר.
בן
אדם
כתוב
לך
את
שם
היום
הזה
ואת
(בנוסחנו:
את)
עצם
היום
הזה
סמך
מלך
בבל
על
ירושלם"
(כד
,
א
-
ב)
-
זה
היה
שנה
תשיעית
לגלות
יהויכין;
אחריו
מהו
אומר?
"ויהי
באחת
עשרה
שנה"
(לא
,
א);
אחריו
מהו
אומר?
"ויהי
בשתים
עשרה
שנה...
בן
אדם
נהה
על
המון
מצרים"
(לב
,
יז
-
יח);
בסוף
נבואתו
מהו
אומר?
"בעשרים
וחמש
שנה
לגלותינו
בראש
השנה
בעשור
לחדש
ארבע
עשרה
שנה
אחרי
אשר
הוכתה
העיר"
(מ
,
א)
-
וחשוב
משנה
החמישית
לגלות
יהויכין
עד
לארבע
עשרה
שנה
אחרי
אשר
הוכחה
העיר
,
ואתה
מוצא
עשרים
וחמש
שנה.
נמצינו
למידין
,
שמחשבון
שמתחיל
הנביא
למנות
בו
,
מונה
והולך
עד
תכליתו.
אף
כאן
,
ישעיה
התחיל
למנות
בימי
עוזיהו
,
והולך
ומונה
עד
תום
ארבע
עשרה
שנה
לחזקיהו
,
שהוא
רביעי
לארבעה
מלכים
שקיפח
בימיו.
ולפי
שלמעלה
בעניין
הוא
אומר
"בשנת
מות
המלך
עוזיהו"
(יש'
ו
,
א)
,
שזה
היה
בימי
יותם
בן
עוזיה
,
חוזר
ואומר
ויהי
בימי
אחז
בן
יותם
בן
עוזיהו
מלך
יהודה
עלה
רצין
וגו'.
(ב"ר
סג
,
א:)
אמרו
מלאכי
השרת
לפני
הקדוש
ברוך
הוא:
ווי
שמלך
אחז!
אמר
להם:
אע"פ
כן
אבותיו
צדיקים
היו
,
בן
יותם
הוא
,
בן
עוזיהו
,
ואי
איפשר
לשלוח
ידי
בו.
(סע"ר
כב:)
"בשנת
שבע
עשרה
לפקח
בן
רמליהו
מלך
אחז...
בן
עשרים
שנה
אחז
במלכו"
(מ"ב
טז
,
א
-
ב)
,
באותה
שעה
"ויהרג
פקח
בן
רמליהו
מאה
ועשרים
אלף
ביהודה
ביום
אחד"
וגו'
(דה"ב
כח
,
ו)
,
"כי
הכניע
יי'
את
יהודה
בעבור
אחז"
(שם
,
יט);
בשנת
עשרים
לפקח
,
שהיא
שנת
שלש
לאחז
,
עלה
רצין
מלך
ארם
ופקח
בן
רמליהו
מלך
ישראל
ירושלם
למלחמה
עליה
ולא
יכול
להלחם
עליה.
ויהי...
ולא
יכול
-
רמז
לפקח
בן
רמליהו
,
על
כן
כתוב
אחריו
"נחה
ארם
על
אפרים"
(להלן
,
ב).
ויהי
בימי
אחז
בן
יותם
בן
עזיהו
מלך
יהודה
-
שנתנבאתי
בימיהם
כל
אילו
הנבואות.
ולכך
מנה
אביו
וזקנו
,
לפי
שמנה
לך
למעלה
שבימי
עזיהו
חזה
זה
(ראה
פירושו
יש'
א
,
א)
,
ובימי
יותם
בנו
ראה
זה
(ראה
פירושו
יש'
ו
,
א)
,
וכשבא
בימי
אחז
בנם:
עלה
רצין
ופקח
על
בית
דוד.
ויהי
בימי
אחז
-
אמר
בן
יותם
בן
עוזיהו
,
כי
שניהם
היו
צדיקים;
ואע"פ
שהוא
היה
רשע
והחטיא
את
יהודה
,
עד
שהענישם
האל
ונתנם
ביד
מלך
ארם
וביד
מלך
ישראל;
ומלך
ארם
שבה
ממנו
שביה
רבה
(ראה
דה"ב
כח
,
ה)
,
ומלך
ישראל
הרג
"ביהודה
מאה
ועשרים
אלף
ביום
אחד"
(שם
,
ו);
ועתה
עלו
שניהם
להלחם
עליה.
ולא
יכול
-
רצין
,
כי
הוא
היה
עיקר
המלחמה
,
והוא
הביא
עמו
פקח;
וכן
אמר
עלה
רצין
-
נראה
כי
הוא
עיקר.
ואמר
ולא
יכול
,
לא
מפני
חוזק
יהודה
וירושלם
,
שהרי
הם
פחדו
שלא
יכבשו
ירושלם
,
שנאמר
"וינע
לבבו
ולבב
עמו"
(להלן
,
ב);
אלא
ולא
יכול
-
שלא
רצה
האל
לתת
את
ירושלם
ביד
האויב
,
כי
זכות
היתה
עומדת
להם
עדיין
,
כמו
שאמר
גם
בימי
חזקיהו
"למעני
ולמען
דוד
עבדי"
(יש'
לז
,
לה)
,
עד
עת
בא
עיתה
,
וחרבה
על
ידי
נבוכדנצר.
ובדרש
(ראה
ב"ר
סג
,
א):
ויהי
בימי
אחז
בן
יותם
בן
עזיהו
-
מה
ראה
הכתוב
לייחסו?
אלא
אמרו
מלאכי
השרת
לפני
הקדוש
ברוך
הוא:
ווי
הוא
זה
,
שמלך
רשע
זה.
אמר
להם
הקדוש
ברוך
הוא:
מה
בן
יותם
הוא
,
בן
עזיהו
הוא;
אבותיו
היו
צדיקים
,
לפיכך
אי
אפשר
לפשוט
ידי
בו;
הדא
הוא
דכתיב:
ולא
יכול
להלחם
עליה
-
מפני
זכות
אבותיו.
ויהי
בימי
אחז
וגו'
-
זה
כבר
נתבאר
יותר
בספר
מלכים
(מ"ב
טז
,
ה
-
ט);
כל
שכן
שספורי
המאורעים
אינם
מעיקר
כונת
ספר
ישעיה
,
רק
הם
מליצות
על
יעודים
,
אבל
הוא
כותב
זה
בקצור
מופלג
,
כדי
שיובן
לשון
נבואותיו;
וכן
עוד
"ויהי
בארבע
עשרה
שנה"
(יש'
לו
,
א)
,
כמו
שאפרש.
ולא
יכול
להלחם
עליה
-
נכון
בעברי
ובהגיון
,
כמו
שאם
אמר
שעלו
למלחמה
עליה;
ויותר
מדוקדק
"ונלחמו
אליך
ולא
יוכלו
לך"
(יר'
א
,
יט).