תנ"ך - לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָ֠כֵן יִתֵּ֨ן אֲדנָ֥י ה֛וּא לָכֶ֖ם א֑וֹת הִנֵּ֣ה הָעַלְמָ֗ה הָרָה֙ וְיֹלֶ֣דֶת בֵּ֔ן וְקָרָ֥את שְׁמ֖וֹ עִמָּ֥נוּ אֵֽל: (ישעיהו פרק ז פסוק יד)

טקסט וניקוד:

לָכֵן יִתֵּן אֲדנָי הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל: (ישעיהו פרק ז פסוק יד)

טקסט בלבד:

לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל: (ישעיהו פרק ז פסוק יד)

תיקון קוראים:

לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל: (ישעיהו פרק ז פסוק יד)
בְּכֵין יִתֵּין יְיָ הוּא לְכוֹן אָתָא הָא עוּלֵימְתָא מְעַדְּיָא וּתלִיד בַּר וְתִקרֵי שְׁמֵיהּ עִמָנוּ אֵל :

לכן - ב' בטעמא (תלישא גדולה) בסיפרא: יש' ז , יד; י , טז. אדני - קל"ד (בלישנא): ראה יש' ג , יז. וקראת - ד': בר' טז , יא; דב' לא , כט; יש' ז , יד; ס , יח.

לכן - ב' בט' בסיפ'; וקראת - ד'.

הלאות אנשים - נביאי יי'. כי תלאו וגומר - לפי שהוא יודע שאין אתם מאמינים בו , הוגעתם לפניו ברשעכם ויתן... לכם אות. יתן יי' הוא מאיליו , ועל כרחכם. [הרה - ל' עתיד הוא , כמו שמצינו באשת מנוח שאמר לה המלאך "והרית וילדת בן" , וכתיב "ויאמר לה הנך הרה" (שו' יג , ג - ה) וגו'.] הנה העלמה הרה - אשתי הרה השנה הזאת , והיא היתה שנת ארבע לאחז (ראה סע"ר כב). ויולדת בן וקראת שמו - רוח הקודש תשרה עליה , ותקרא שמו עמנואל - לומר , שיהא צורינו עמנו; וזהו האות! שהרי נערה היא ולא נתנבאת מימיה , ובזו תשרה בה רוח הקדש; [וזהו שנאמר למטה "ואקרב אל הנביאה" וגו' (יש' ח , ג) , ולא מצינו אשת נביא שנקראה 'נביאה' , אלא אם כן התנבאה.] ויש פותרים , שעל חזקיה נאמר; ואי איפשר , שהרי כשאתה מונה שנותיו תמצא , שנולד חזקיה לפני מלכות אביו תשע שנים. ויש פותרים , שזה האות: שעלמה היתה ואין ראויה לוולד. חמאה ודבש יאכל - הוולד , שתהא ארצינו מלאה טוב. לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב - כשידע למאוס ברע ולבחור בטוב; ומאין לנו הטובה הזאת , הלא עתה הארץ חריבה בגדודי מלך ארם ופקח בן רמליהו? כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב , תעזב מיושביה אדמת רצין ואדמת פקח , אשר אתה קץ ויגור מפני שני מלכיה , רצין ופקח. שבאותה שנה עלה מלך אשור על דמשק , כי שכרו אחז , כמו שנאמר בספר מלכים "ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית" (מ"ב טז , ט) , ואותה שנה "ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו... בשנת עשרים ליותם" (מ"ב טו , ל) , שהיא שנת ארבע לאחז (ראה סע"ר כב).

לכן יתן יי' הוא... אות , ועל כרחכם יתקדש שם שמים על ידי האות. ומהו האות? הנה העלמה הרה ויולדת בן - העלמה שהיא הרה עכשיו תלד בן זכר; וזהו האות , שאין אדם יודע מה בבטן המלאה , אם זכר אם נקבה , וזו ממה שתלד בן זכר , וקראת שמו עמנואל (בנוסחנו: עמנו אל) - היא עתידה שתקרא שמו 'עמנואל'. העלמה - היא אשתו של נביא , כשם שמצינו בסמוך בעניין שאומר "ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן" (יש' ח , ג). ואל תשיבני: היכן מצינו באשה בעולת בעל שנקראת 'עלמה'? בספר החכמה תמצאנו , שכן כתוב במשלי "דרך גבר בעלמה" (מש' ל , יט). וכך אמר לו ישעיה לאחז: וזה לך האות מאת יי' ששני המלכים האלה שצרו עליך לא יבאו אל העיר הזאת: עד שאני עומד כאן אצלך וחוזר אל ביתי , אני מוצא את אשתי , שהיא הרה עכשיו ממני , שתלד בן ותקרא שמו עמנואל עד שלא אחזור אל ביתי , פן תאמר אני הוא שקראתי שמו כך. וכן תמצא בסוף העניין שהוא אומר "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יי' לאותות ולמופתים בישראל" (יש' ח , יח) , למדנו שהילדים ניתנו לו לאותות ולמופתים בישראל. ושני ילדים היו: האחד נקרא 'עמנואל' , על שם שיגן הקדוש ברוך הוא בעד יושבי ירושלם משני המלכים שצרו על אחז , הם מלך ישראל ומלך ארם; ושם השני קרא 'מהר שלל חש בז' , "כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור" (יש' ח , ד).

לכן - טעם הוא: אע"פ שאתם לא תשאלו האות , הוא יתננו לכם. והתימה מהאומרים שעל אלוהיהם ידבר , והנה האות נתן לאחז , ואותו נולד אחרי שנים רבות; ועוד שאמר "כי בטרם ידע הנער טוב ורע... תעזב האדמה" (להלן , טז) , והנה היתה ארץ אפרים גם דמשק עזובה "בשנת שש לחזקיה" (מ"ב יח , י) , והכתוב אמר "מפני שני מלכיה" (להלן , טז). ורבים השתבשו ואמרו כי עמנואל הוא חזקיהו , וזה לא יתכן , שאם אמרנו שזאת הנבואה היתה בתחלת מלכות אחז , הנה כל מלכותו שש עשרה שנה , וכאשר מת היה חזקיהו בן חמש ועשרים שנה (ראה מ"ב יח , ב); ואחרים אמרו שהוא בן אחז. ואחרים אמרו שהוא משל למלכות , ואם כן , מה טעם לדעת הנער טוב ורע (להלן , טו)? ומה טעם ל"מהר שלל" לקרוא אב ואם (יש' ח , ב - ג)? והישר בעיני , שעמנואל הוא בן ישעיהו , גם כן "מהר שלל" , והעד: "ואקרב אל הנביאה" (יש' ח , ג); גם כן "שאר ישוב" (לעיל , ג). וכל אחד מאלה השלשה בנים נקראו לאות מה שעתיד להיות: הנה עמנואל - שהשם יעזרם ויהיה עמם בצרה שהם עומדים בעבור שני המלכים , ו'מהר שלל' - שבאה עת גלות שומרון , ו'שאר ישוב' - ששארית ישראל יעשו תשובה. והנה העד הנאמן על זה הפירוש: "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי" (יש' ח , יח) , כמו "הילדים אשר חנן אלהים" (בר' לג , ה); והמפרשים אותם 'תלמידים' , יראוני כמוהו במקרא; גם ישעיהו היה לאות ולמופת על מצרים (יש' כ , ג). ויאמר הגאון (רס"ג) כי האות הוא שיהיה זכר; ולפי דעתי שהאות "חמאה ודבש יאכל" (להלן , טו) , כי אין מנהג הילדים שיאכלו בעת לדתם. וידענו כי הקטן בשנים יקרא 'נער' והנקבה 'נערה' , גם כן 'עלמה' והזכר 'עלם'; והנה יתכן להיותה בתולה או בעולה , כי אין הטעם , רק כנגד הַשָנִים , ו'עלם' יוכיח; והנה "ודרך גבר בעלמה" (מש' ל , יט) איננה בתולה כלל , בעבור שאמר בראש "לא ידעתים" (שם , יח). וקראת - העלמה , כמו "וחטאת עמך" (שמ' ה , טז).

המעט מכם הלאות אנשים - נביאי יי' , שלא להאמינם בדיבור , אלא שתלאו גם את אלהי - לזעוף עליו , שלא לשאל ממנו אות , כאילו אינכם רוצים שיודיעכם שמאתו תהיה לכם עזרה ועל ידו תושעו , ולהודות כי הוא אלהיכם מושיעכם. והוא שאמר לו עתה אלהי - ומתחילה אמר לו "אלהיך" (לעיל , יא) - להאהיב המקום בעיניו , שישאל ממנו אות , וכאשר ראה שהוא מואס באותותיו , אמר אלהי ולא 'אלהיך'. לכן יתן הוא מאליו אות לכבוד שמו , ובעל כרחכם תודו ותכירו כי הוא אלהים מושיע ועוזר בצרה , ואין תשועתכם אלא ממנו. הנה העלמה - מן הלשון הזה תבין כי ידועה היא ומבוררת היא להם. ואומר אני , כי על פי המקום נשאה , לאות ולמופת , כמו שעשה הושע בן בארי שהיה בדורו (ראה הו' א , ב) , אך זאת לא "אשת זנונים" (שם) היא. הרה - תהיה הרה עתה , מה שאין דרך עלמה , שדרך גבר בעלמה נפלאת היא , ולא ידועה שהיא נבעלת , כי אינה הרה , וכן העיד שלמה (מש' ל , יט). והרה - להבא משמע , כשל אשת מנוח (ראה שו' יג , ה). והרי הריון עלמה , שאין דרכה להתעבר , קשה יהיה לה מאד , ואף אם דרכה להתעבר , לידת מבכרת קשה היא מאד; וכשם שזאת תהא שרויה בצרה גדולה בהרונה , ויולדת בן ומתרווחת , כן אתם תתרווחו מצרה גדולה כזאת. ודרך המקרא לדמות צרה להריון , והרוחה ללידה , כענין "כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה" (יש' לז , ג); הרי זה אות לרווחת רצין ופקח. ובמה יודע איפה שכן הוא? שהיא מאיליה תקרא שמו עמנו אל , ברוח הקדש , לומר: כי עמנו יי' , ו"רבים אשר אתנו מאשר אותם" (מ"ב ו , טז) , ולא יוכלו לנו; וכן הוא אומר למטה "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל" (יש' ח , י); הרי אות אחד שיושעו משני מלכים האילו. ועוד אות שיני יהיה בילד שאף ארצו תחרב לבסוף על יד סנחרב , שלדעתו מאוס ברע ובמגונה , ובחור בטוב וביפה. כשיהיה לו שלש וארבע שנה , שיהיה לו לאכול לחם ומאכל שאר בני אדם , יהא מואס בם , ובוחר בחמאה ודבש , ואע"פ שכבר הוא גמול מחלב עתיק משדים (ע"פ יש' כח , ט) , ולא יאכל לחם ואוכל אחר. ועל ידי שיהא בו דעת גדולה מאוס ברע ובחור בטוב בשאר דברים , ימאס במאכל אדם ובלחם , ויבחור חמאה ודבש כעת יניקתו.

לכן - הוא יתן אות מעצמו; אע"פ שאין אתם חפצים בו הוא יתננו לכם , כדי שתאמינו על כרחכם. הנה העלמה הרה - העלמה אינה בתולה כדברי הנצרים , אלא עלמה: נערה , תהיה בתולה או בעולה; והנה "דרך גבר בעלמה" (מש' ל , יט) - היא בעולה; וכן לזָכר קטן בשנים נקרא 'עלם': "בן מי זה העלם" (ש"א יז , נה); וזאת היתה קטנה בשנים , לפיכך קראה עלמה. והעלמה הזאת היא אשת הנביא; או אשת אחז , והוא הנכון , כי אם היתה אשת הנביא , היה אומר: נביאה , כמו שאמר "ואקרב אל הנביאה" (יש' ח , ג); ועוד שאמר "מלא רוחב ארצך עמנואל" (יש' ח , ח) , משמע כי בן מלך היה. אמר: עתה היא הרה , ותהיה יולדת בן , ותקרא שמו אמו עמנואל. וקראת - אל אמו הוא אומר; והיה מנהגם כי האִמוֹת היו קוראות שם לבניהן ברוב. ואמר: וקראת - דרך ציווי , כי הנביא היה מצווה שיקרא שמו כן , כי מיום שיולד יהיה לכם שלום , ויהיה עמכם האל , לכך תקרא שמו עמנואל. ומה הוא האות? חמאה ודבש יאכל - כלומר: מיד שיולד יאכל לדעתו חמאה ודבש; וכל דבר מתוק שיקריבו לפיו , הוא יפתח פיו ויקחנו; ואם יקריבו לפיו מאכל רע , ימאסנו , ויסגור פיו לו ולא ירצה בו; זהו: מאוס ברע ובחור בטוב; ויבחר במאכל הטוב , כמו שאמר: חמאה ודבש יאכל לדעתו. ומלת לדעתו היא נקשרת למעלה ממנה ולמטה ממנה. וזה הבן , לא נוכל לומר כי הוא חזקיהו , כי כשמלך אחז היה חזקיהו בנו בן תשע שנים (ראה מ"ב טז , ב; יח , ב) , וזו הנבואה נאמרה לאחז בימי מלכותו; והעלמה גם כן אינה אם חזקיהו , כי לא היתה עלמה כשנאמרה נבואה זו. ויונתן תרגם פסוק חמאה ודבש יאכל כן: "שמן ודבש ייכול עד לא ידע לרחקא בישא ולקרבא טבא". ולהשיב למינים בזאת הפרשה , מבואר ב'ספר הברית' שחבר אדוני אבי ז"ל בתשובת המינים: ועניין הפרשה סותר דבריהם בפירוש , כי אחז היה מפחד בעבור שני המלכים האלה שלא ילכדו ירושלם , ונתן לו אות כדי להאמין שלא ילכדוה; ואם האות הוא דבר ישו , כאשר הם אומרים , מה אות היה זה לאחז , דבר שהיה אחר כן ליותר מארבע מאות שנה? ואיך יתחזק אחז בזה בדבר שלא היה בימיו? ושאר התשובות מסודרות שם ב'ספר הברית'.

הנה העלמה הרה וגו' - זאת היתה לפי דעתי אחת מן העלמות אשר למלך אחז , מהיותר חביבות אצלו , כי כן לכל מלך בארץ ההיא נשים רבות ופלגשים , ככתוב "ועלמות אין מספר" (שה"ש ו , ח). וצוה אותו השם שהיא תקרא שמו עמנואל , לאות ולסימן ולזכרון כי השם יהיה עמם ויצילם מכף ארם ואפרים. ואין קושיא איך זה אות וראיה גמורה אצל מי שהוא בקי בכל מיני האותות והמופתים הכתובים בתורה ובנביאים , ואלה ענינים גדולים , והכל 'אוצר יי'' יבא.

לכן יתן יי' הוא מעצמו לכם אות , אע"פ שאתם לא תשאלו אותו. הנה העלמה הרה - זו אשת הנביא , כמו שאומר לפנים "ואקרב אל הנביאה" (יש' ח , ג) , ואומר "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי לאות לישראל" (ראה שם , יח). וזה היה האות , כי היתה עלמה ולא היתה ראויה להריון , ונתעברה וילדה. וקראת שמו עמנואל - על שם הישועה שיעשה הבורא לירושלם , שיגלו כל עשרת השבטים , ובירושלם יפול.
ריכוז קישורים