תנ"ך - חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֶמְאָ֥ה וּדְבַ֖שׁ יֹאכֵ֑ל לְדַעְתּ֛וֹ מָא֥וֹס בָּרָ֖ע וּבָח֥וֹר בַּטּֽוֹב: (ישעיהו פרק ז פסוק טו)

טקסט וניקוד:

חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב: (ישעיהו פרק ז פסוק טו)

טקסט בלבד:

חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב: (ישעיהו פרק ז פסוק טו)

תיקון קוראים:

חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב: (ישעיהו פרק ז פסוק טו)
שְׁמַן וּדבַשׁ יֵיכוֹל עַד לָא יִדַּע לְרַחָקָא בִישָׁא וּלקָרָבָא טָבָא :

יאכל - י"ג: *וי' כא , כב; במ' ו , ג , ד; דב' כח , נה; יש' ז , טו , כב; מד , טז; סה , כב; איוב ה , ה; לא , ח; מ , טו; קה' ה , יא , טז. מאוס - ג' , ב' חסר וחד מלא: יש' ז , טו , טז; *איכה ה , כב. ואחד: ומאוס - איכה ג , מה. מאוס - ב' מלא (בלישנא): יש' ז , טו; איכה ג , מה. ברע - ג' בקמץ: בר' מד , לד; יש' ז , טו , טז. ובחור - ג' , ב' חסר וחד מלא: ש"א ב , כח; יש' ז , טו , טז. בטוב - ט': בר' כ , טו; דב' כג , יז; יש' ז , טו , טז; *יר' כט , לב; תה' קג , ה; איוב כא , יג; לו , יא; דה"ב ו , מא.

מאוס ג' ב' חס' וחד מל' חמאה ודבש כי בטרם כי אם מאס . וחד סחי ומאוס . ובחור ג' ב' חס' וחד מל' ובחר אתו מכל שבטי חמאה ודבש כי בטרם ידע .

יאכל - י"ג; מאוס - ג'; בטוב - ט'.

הלאות אנשים - נביאי יי'. כי תלאו וגומר - לפי שהוא יודע שאין אתם מאמינים בו , הוגעתם לפניו ברשעכם ויתן... לכם אות. יתן יי' הוא מאיליו , ועל כרחכם. [הרה - ל' עתיד הוא , כמו שמצינו באשת מנוח שאמר לה המלאך "והרית וילדת בן" , וכתיב "ויאמר לה הנך הרה" (שו' יג , ג - ה) וגו'.] הנה העלמה הרה - אשתי הרה השנה הזאת , והיא היתה שנת ארבע לאחז (ראה סע"ר כב). ויולדת בן וקראת שמו - רוח הקודש תשרה עליה , ותקרא שמו עמנואל - לומר , שיהא צורינו עמנו; וזהו האות! שהרי נערה היא ולא נתנבאת מימיה , ובזו תשרה בה רוח הקדש; [וזהו שנאמר למטה "ואקרב אל הנביאה" וגו' (יש' ח , ג) , ולא מצינו אשת נביא שנקראה 'נביאה' , אלא אם כן התנבאה.] ויש פותרים , שעל חזקיה נאמר; ואי איפשר , שהרי כשאתה מונה שנותיו תמצא , שנולד חזקיה לפני מלכות אביו תשע שנים. ויש פותרים , שזה האות: שעלמה היתה ואין ראויה לוולד. חמאה ודבש יאכל - הוולד , שתהא ארצינו מלאה טוב. לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב - כשידע למאוס ברע ולבחור בטוב; ומאין לנו הטובה הזאת , הלא עתה הארץ חריבה בגדודי מלך ארם ופקח בן רמליהו? כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב , תעזב מיושביה אדמת רצין ואדמת פקח , אשר אתה קץ ויגור מפני שני מלכיה , רצין ופקח. שבאותה שנה עלה מלך אשור על דמשק , כי שכרו אחז , כמו שנאמר בספר מלכים "ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית" (מ"ב טז , ט) , ואותה שנה "ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו... בשנת עשרים ליותם" (מ"ב טו , ל) , שהיא שנת ארבע לאחז (ראה סע"ר כב).

חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב - הרי מתנבא שני דברים במקרא זה , ולא פירש טעמן , כמשפט דברים הדבורים זה בצד זה והם קצרים , שתמצא לעולם פתרונם בצדם , כשם שפירשתי בתחילת הספר בכמה מקומות; כמו בכאן שהוא אומר: חמאה ודבש יאכל , לא פירש אי זה דבר יגרום שחמאה ודבש יאכל; שנייה - שהוא אומר: לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב , ולא פירש מה צורך להזכיר כאן לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב; והרי פתר שניהם בצדם: את אשר אמר: הנער הניתן לאות ולמופת , שלדעתו מואס ברע ובוחר בטוב , זה דבר יי' אל אחז לאמר: כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה - כלומר בטרם ידע הנער הנולד עכשיו , בשנת ארבע לאחז , מאוס ברע ובחור בטוב , תעזב אדמת שני המלכים אשר אתה קץ מפניהם - היא אדמת רצין; כשם שמצינו שצרו פקח ורצין על אחז , עלה סנחריב על דמשק ויתפשה ויגלה קירה , ואותה שנה עצמה גלו עשרת השבטים , כשם שמצינו בימי אחז , עלה "תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח... ויגלם אשור" (מ"ב טו , כט); וזה היה בשנת ארבע לאחז , וכן מפורש ב'סדר עולם' (סע"ר כב); וזהו שאמר תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה - פתרון: בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב תעזב אדמת רצין ופקח אשר אתה יגור מפניהם. הרי פירש לך מה ראה לומר לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב כי בטרם ידע הנער וגו'. וחוזר ומפרש איזה דבר יגרום לנער שחמאה ודבש יאכל , שבימיו של הנער היולד עכשיו יביא יי' עליך ועל עמך ועל בית אביך , על בית דוד אביך , ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה - שיביא על חזקיה בנך שאון ממלכת זרים ועריצי לגיונות , עם רב ועצום , כמוהו לא נהיה מיום סור אפרים מעל יהודה - שנחלקו לשני ממלכות. ואת מי יביא עליו? את מלך אשור. ואל תשיבני: והלא הוא אומר עליך , והיכן מצינו שבא מלך אשור להלחם על אחז? מצינו מה שהקדוש ברוך הוא מביא על בנו של אדם , אם טוב אם רע , הרי נחשב כאילו מביאה על האדם עצמו; כשם שהוא אומר באברהם "כי ידעתיו למען אשר יצוה" וגו' עד "למען הביא יי' על אברהם את אשר דבר עליו" (בר' יח , יט) , היה למקרא לומר: 'למען הביא יי' על זרעו אשר דבר עליהם' , ואינו אומר אלא "למען הביא על אברהם". למדנו שאם ייטיב לבנו , הריהו נחשב כאילו מיטב לו. אף כאן: יביא יי' עליך ועל עמך - זה היה בשנת ארבע עשרה לחזקיה , שעלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם , וישם פניו לעלות ירושלם (ראה יש' לו , א).

חמאה... לדעתו מאוס במאכל הרע , כי הטוב הוא המתוק.

המעט מכם הלאות אנשים - נביאי יי' , שלא להאמינם בדיבור , אלא שתלאו גם את אלהי - לזעוף עליו , שלא לשאל ממנו אות , כאילו אינכם רוצים שיודיעכם שמאתו תהיה לכם עזרה ועל ידו תושעו , ולהודות כי הוא אלהיכם מושיעכם. והוא שאמר לו עתה אלהי - ומתחילה אמר לו "אלהיך" (לעיל , יא) - להאהיב המקום בעיניו , שישאל ממנו אות , וכאשר ראה שהוא מואס באותותיו , אמר אלהי ולא 'אלהיך'. לכן יתן הוא מאליו אות לכבוד שמו , ובעל כרחכם תודו ותכירו כי הוא אלהים מושיע ועוזר בצרה , ואין תשועתכם אלא ממנו. הנה העלמה - מן הלשון הזה תבין כי ידועה היא ומבוררת היא להם. ואומר אני , כי על פי המקום נשאה , לאות ולמופת , כמו שעשה הושע בן בארי שהיה בדורו (ראה הו' א , ב) , אך זאת לא "אשת זנונים" (שם) היא. הרה - תהיה הרה עתה , מה שאין דרך עלמה , שדרך גבר בעלמה נפלאת היא , ולא ידועה שהיא נבעלת , כי אינה הרה , וכן העיד שלמה (מש' ל , יט). והרה - להבא משמע , כשל אשת מנוח (ראה שו' יג , ה). והרי הריון עלמה , שאין דרכה להתעבר , קשה יהיה לה מאד , ואף אם דרכה להתעבר , לידת מבכרת קשה היא מאד; וכשם שזאת תהא שרויה בצרה גדולה בהרונה , ויולדת בן ומתרווחת , כן אתם תתרווחו מצרה גדולה כזאת. ודרך המקרא לדמות צרה להריון , והרוחה ללידה , כענין "כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה" (יש' לז , ג); הרי זה אות לרווחת רצין ופקח. ובמה יודע איפה שכן הוא? שהיא מאיליה תקרא שמו עמנו אל , ברוח הקדש , לומר: כי עמנו יי' , ו"רבים אשר אתנו מאשר אותם" (מ"ב ו , טז) , ולא יוכלו לנו; וכן הוא אומר למטה "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל" (יש' ח , י); הרי אות אחד שיושעו משני מלכים האילו. ועוד אות שיני יהיה בילד שאף ארצו תחרב לבסוף על יד סנחרב , שלדעתו מאוס ברע ובמגונה , ובחור בטוב וביפה. כשיהיה לו שלש וארבע שנה , שיהיה לו לאכול לחם ומאכל שאר בני אדם , יהא מואס בם , ובוחר בחמאה ודבש , ואע"פ שכבר הוא גמול מחלב עתיק משדים (ע"פ יש' כח , ט) , ולא יאכל לחם ואוכל אחר. ועל ידי שיהא בו דעת גדולה מאוס ברע ובחור בטוב בשאר דברים , ימאס במאכל אדם ובלחם , ויבחור חמאה ודבש כעת יניקתו.

לכן - הוא יתן אות מעצמו; אע"פ שאין אתם חפצים בו הוא יתננו לכם , כדי שתאמינו על כרחכם. הנה העלמה הרה - העלמה אינה בתולה כדברי הנצרים , אלא עלמה: נערה , תהיה בתולה או בעולה; והנה "דרך גבר בעלמה" (מש' ל , יט) - היא בעולה; וכן לזָכר קטן בשנים נקרא 'עלם': "בן מי זה העלם" (ש"א יז , נה); וזאת היתה קטנה בשנים , לפיכך קראה עלמה. והעלמה הזאת היא אשת הנביא; או אשת אחז , והוא הנכון , כי אם היתה אשת הנביא , היה אומר: נביאה , כמו שאמר "ואקרב אל הנביאה" (יש' ח , ג); ועוד שאמר "מלא רוחב ארצך עמנואל" (יש' ח , ח) , משמע כי בן מלך היה. אמר: עתה היא הרה , ותהיה יולדת בן , ותקרא שמו אמו עמנואל. וקראת - אל אמו הוא אומר; והיה מנהגם כי האִמוֹת היו קוראות שם לבניהן ברוב. ואמר: וקראת - דרך ציווי , כי הנביא היה מצווה שיקרא שמו כן , כי מיום שיולד יהיה לכם שלום , ויהיה עמכם האל , לכך תקרא שמו עמנואל. ומה הוא האות? חמאה ודבש יאכל - כלומר: מיד שיולד יאכל לדעתו חמאה ודבש; וכל דבר מתוק שיקריבו לפיו , הוא יפתח פיו ויקחנו; ואם יקריבו לפיו מאכל רע , ימאסנו , ויסגור פיו לו ולא ירצה בו; זהו: מאוס ברע ובחור בטוב; ויבחר במאכל הטוב , כמו שאמר: חמאה ודבש יאכל לדעתו. ומלת לדעתו היא נקשרת למעלה ממנה ולמטה ממנה. וזה הבן , לא נוכל לומר כי הוא חזקיהו , כי כשמלך אחז היה חזקיהו בנו בן תשע שנים (ראה מ"ב טז , ב; יח , ב) , וזו הנבואה נאמרה לאחז בימי מלכותו; והעלמה גם כן אינה אם חזקיהו , כי לא היתה עלמה כשנאמרה נבואה זו. ויונתן תרגם פסוק חמאה ודבש יאכל כן: "שמן ודבש ייכול עד לא ידע לרחקא בישא ולקרבא טבא". ולהשיב למינים בזאת הפרשה , מבואר ב'ספר הברית' שחבר אדוני אבי ז"ל בתשובת המינים: ועניין הפרשה סותר דבריהם בפירוש , כי אחז היה מפחד בעבור שני המלכים האלה שלא ילכדו ירושלם , ונתן לו אות כדי להאמין שלא ילכדוה; ואם האות הוא דבר ישו , כאשר הם אומרים , מה אות היה זה לאחז , דבר שהיה אחר כן ליותר מארבע מאות שנה? ואיך יתחזק אחז בזה בדבר שלא היה בימיו? ושאר התשובות מסודרות שם ב'ספר הברית'.

חמאה ודבש יאכל - הטעם: זה הוא מזון נהוג לילדים , שהאומנות יתנו להם זה המזון , כי הוא דומה למזגם כמו החלב , וכשיגדלו הילדים , יאכלום מצד היות להם ידיעה והכרה בין טוב לרע , ולכן זכר ישעיה זה , והודיעו שזה הילד יחיה ויגיע לזמן שיאכל אלה המזונות לדעתו , וקודם שיהיה זה תעזב וגו'. וראה הפלגה , כי זכר חמאה ודבש יאכל וגו' , כדי שנבין אמרו בכלל בטרם ידע הנער מאס ברע ובחור בטוב , שזה פירוש גמור אל "והייתם כאלהים יודעי טוב ורע" (בר' ג , ה); וכבר הודעתיך שעיקר הנביאים הוא לפרש דברי התורה , ובאור כל זה 'אוצר יי'' יבא. תעזב האדמה - כי תשחת ארץ ארם וארץ עשרת השבטים על יד מלכי אשור , כמו שמפורש במלכים (מ"ב יז , ו). וגם יפרש זה אחר כן , באמרו "יביא יי' עליך" וגו' "את מלך אשור" (להלן , יז); זה באור לימים הבאים שזכר (לעיל , ח) , כלומר: כי באותן הימים יבא מלך אשור להשחית אדמת שני המלכים האלה. וגם מלך מצרים יהיה בעכרם , כמו שיפרש "והיה ביום ההוא" וגו' (להלן , יח).

חמאה ודבש יאכל מרוב שובע שיהיה בימיו. ולכשיעמוד לדעתו , יאהב להיות מאוס ברע ובחור בטוב.
ריכוז קישורים