תנ"ך - כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֠י בְּטֶ֨רֶם יֵדַ֥ע הַנַּ֛עַר מָאֹ֥ס בָּרָ֖ע וּבָחֹ֣ר בַּטּ֑וֹב תֵּעָזֵ֤ב הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה קָ֔ץ מִפְּנֵ֖י שְׁנֵ֥י מְלָכֶֽיהָ: (ישעיהו פרק ז פסוק טז)

טקסט וניקוד:

כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ: (ישעיהו פרק ז פסוק טז)

טקסט בלבד:

כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה: (ישעיהו פרק ז פסוק טז)

תיקון קוראים:

כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה: (ישעיהו פרק ז פסוק טז)
אֲרֵי עַד לָא יִדַּע עוּלֵימָא לְרַחָקָא בִישָׁא וּלקָרָבָא טָבָא תִּתרְטֵישׁ אַרעָא דְּאַתּ מְעִיק מִן קֳדָם תְּרֵין מַלכַּהָא :

ידע - י"ט: יהו' כב , כב; ש"א כ , ג; כא , ג; יש' ז , טז; ח , ד; נב , ו; יר' לו , יט; לח , כד; מ , טו; תה' לה , ח; לט , ז; צב , ז; מש' כד , יב; כח , כב; איוב יד , כא; קה' ח , ה (פעמיים); ט , יב; י , יד. מאס - ג': ראה לעיל. ברע - ג' בקמץ: ראה לעיל. ובחר - ג': ראה לעיל. בטוב - ט': ראה לעיל. קץ - ב' בקמץ (בלישנא): יש' ז , טז; יח , ו.

ברע - ג'; ובחר - ג'; קץ - ב'.

הלאות אנשים - נביאי יי'. כי תלאו וגומר - לפי שהוא יודע שאין אתם מאמינים בו , הוגעתם לפניו ברשעכם ויתן... לכם אות. יתן יי' הוא מאיליו , ועל כרחכם. [הרה - ל' עתיד הוא , כמו שמצינו באשת מנוח שאמר לה המלאך "והרית וילדת בן" , וכתיב "ויאמר לה הנך הרה" (שו' יג , ג - ה) וגו'.] הנה העלמה הרה - אשתי הרה השנה הזאת , והיא היתה שנת ארבע לאחז (ראה סע"ר כב). ויולדת בן וקראת שמו - רוח הקודש תשרה עליה , ותקרא שמו עמנואל - לומר , שיהא צורינו עמנו; וזהו האות! שהרי נערה היא ולא נתנבאת מימיה , ובזו תשרה בה רוח הקדש; [וזהו שנאמר למטה "ואקרב אל הנביאה" וגו' (יש' ח , ג) , ולא מצינו אשת נביא שנקראה 'נביאה' , אלא אם כן התנבאה.] ויש פותרים , שעל חזקיה נאמר; ואי איפשר , שהרי כשאתה מונה שנותיו תמצא , שנולד חזקיה לפני מלכות אביו תשע שנים. ויש פותרים , שזה האות: שעלמה היתה ואין ראויה לוולד. חמאה ודבש יאכל - הוולד , שתהא ארצינו מלאה טוב. לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב - כשידע למאוס ברע ולבחור בטוב; ומאין לנו הטובה הזאת , הלא עתה הארץ חריבה בגדודי מלך ארם ופקח בן רמליהו? כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב , תעזב מיושביה אדמת רצין ואדמת פקח , אשר אתה קץ ויגור מפני שני מלכיה , רצין ופקח. שבאותה שנה עלה מלך אשור על דמשק , כי שכרו אחז , כמו שנאמר בספר מלכים "ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית" (מ"ב טז , ט) , ואותה שנה "ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו... בשנת עשרים ליותם" (מ"ב טו , ל) , שהיא שנת ארבע לאחז (ראה סע"ר כב).

חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב - הרי מתנבא שני דברים במקרא זה , ולא פירש טעמן , כמשפט דברים הדבורים זה בצד זה והם קצרים , שתמצא לעולם פתרונם בצדם , כשם שפירשתי בתחילת הספר בכמה מקומות; כמו בכאן שהוא אומר: חמאה ודבש יאכל , לא פירש אי זה דבר יגרום שחמאה ודבש יאכל; שנייה - שהוא אומר: לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב , ולא פירש מה צורך להזכיר כאן לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב; והרי פתר שניהם בצדם: את אשר אמר: הנער הניתן לאות ולמופת , שלדעתו מואס ברע ובוחר בטוב , זה דבר יי' אל אחז לאמר: כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה - כלומר בטרם ידע הנער הנולד עכשיו , בשנת ארבע לאחז , מאוס ברע ובחור בטוב , תעזב אדמת שני המלכים אשר אתה קץ מפניהם - היא אדמת רצין; כשם שמצינו שצרו פקח ורצין על אחז , עלה סנחריב על דמשק ויתפשה ויגלה קירה , ואותה שנה עצמה גלו עשרת השבטים , כשם שמצינו בימי אחז , עלה "תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח... ויגלם אשור" (מ"ב טו , כט); וזה היה בשנת ארבע לאחז , וכן מפורש ב'סדר עולם' (סע"ר כב); וזהו שאמר תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה - פתרון: בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב תעזב אדמת רצין ופקח אשר אתה יגור מפניהם. הרי פירש לך מה ראה לומר לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב כי בטרם ידע הנער וגו'. וחוזר ומפרש איזה דבר יגרום לנער שחמאה ודבש יאכל , שבימיו של הנער היולד עכשיו יביא יי' עליך ועל עמך ועל בית אביך , על בית דוד אביך , ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה - שיביא על חזקיה בנך שאון ממלכת זרים ועריצי לגיונות , עם רב ועצום , כמוהו לא נהיה מיום סור אפרים מעל יהודה - שנחלקו לשני ממלכות. ואת מי יביא עליו? את מלך אשור. ואל תשיבני: והלא הוא אומר עליך , והיכן מצינו שבא מלך אשור להלחם על אחז? מצינו מה שהקדוש ברוך הוא מביא על בנו של אדם , אם טוב אם רע , הרי נחשב כאילו מביאה על האדם עצמו; כשם שהוא אומר באברהם "כי ידעתיו למען אשר יצוה" וגו' עד "למען הביא יי' על אברהם את אשר דבר עליו" (בר' יח , יט) , היה למקרא לומר: 'למען הביא יי' על זרעו אשר דבר עליהם' , ואינו אומר אלא "למען הביא על אברהם". למדנו שאם ייטיב לבנו , הריהו נחשב כאילו מיטב לו. אף כאן: יביא יי' עליך ועל עמך - זה היה בשנת ארבע עשרה לחזקיה , שעלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם , וישם פניו לעלות ירושלם (ראה יש' לו , א).

כי - יש אומרים: בן עשרים שנה , בעבור דברי משה "מבן עשרים" (שמ' ל , יד); אם כן , היתה זאת הנבואה אחר שתי שנים במלכות אחז; ויתכן היותו פחות מעשרים.

ומפרש ראשון ראשון , ואחרון אחרון , למה הן אילו שני האותות: כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב , בעודו יונק , תעזב מיושביה האדמה , אשר אתה קץ בחייך עתה ממורא וממגור מפני שני מלכיה; שכלפי שארצם עתה רבתי עם וסמוכה לך , ואתה יָגוֹר מסביב מיושביה , תהיה נעזבת מהם , כמו "ורבה העזובה" (יש' ו , יב); "נוה משולח ונעזב" (יש' כז , י). והרי בימי אחז , לאחר לידת עמנו אל לאלתר , כששבו המלכים מעליו , עלה תגלת פלאסר מלך אשור על ארם ויגלהו לקירה , וחזרו למטעתם , למקום שיצאו משם בראשונה , כדכתיב "ופלשתים מכפתר וארם מקיר" (עמ' ט , ז) , וכבש דמשק והרג רצין (ראה מ"ב טז , ט). גם הגליל והגלעד , כל ארץ סיחון ועוג וזבולן ונפתלי הגלה מארצם (ראה מ"ב טו , כט); הרי זה אות לאיבוד המלכים , שיאבדו ולא ירעו להם.

כי בטרם - פירש אדוני אבי ז"ל: אמר לו , כי בטרם שיגיע האות , ילכו להם אלה המלכים; זהו שאמר תעזב האדמה , כלומר: תעזב מהם , שילכו להם. אבל היה יכול שישובו אחר כן וילכדו אותה , לכך נתן לו האות , שכיון שיראה האות בנער , יבטח לבו באל; כי כמו האות הזה שנתן לו נתקיים , כן יתקיים דבריו שלא ילכדו את ירושלם , ולא תקום עצתם ולא תהיה. ומה שאמר מפני שני מלכיה , והם לא היו מלכי האדמה ההיא , שהיא ירושלם , אלא מלכי דמשק ושומרון , כך פירושו: מפני אלה השְנַיִם שהיו חושבים שהיו מלכיה. ויש לפרש הפסוק בעניין אחר , ולא יהיה פירוש מאוס ברע השני כמו הראשון , אלא פירוש זה השני: מאוס ברע ובחור בטוב - כשאר נערים שיגדלו , ויכנס בהם דעת הבחירה מעת שיחלו לדבר; ואמר , כי בטרם שיחל הנער זה לדבר , שיהיה בעת בחירת הטוב ומאוס הרע כשאר הנערים , וזה עד שלש שנים או קודם , תעזב האדמה - שמרון ודמשק - ותהיה שממה , אשר אתה קץ עתה מפני שני מלכיה , והם רצין ופקח. וכדי שתאמין זה , נתן לך האל זה האות מעתה , כי מיד שיולד הנער , יבחר במאכל טוב וימאס ברע לדעתו; כמו שפירשנו.

חמאה ודבש יאכל - הטעם: זה הוא מזון נהוג לילדים , שהאומנות יתנו להם זה המזון , כי הוא דומה למזגם כמו החלב , וכשיגדלו הילדים , יאכלום מצד היות להם ידיעה והכרה בין טוב לרע , ולכן זכר ישעיה זה , והודיעו שזה הילד יחיה ויגיע לזמן שיאכל אלה המזונות לדעתו , וקודם שיהיה זה תעזב וגו'. וראה הפלגה , כי זכר חמאה ודבש יאכל וגו' , כדי שנבין אמרו בכלל בטרם ידע הנער מאס ברע ובחור בטוב , שזה פירוש גמור אל "והייתם כאלהים יודעי טוב ורע" (בר' ג , ה); וכבר הודעתיך שעיקר הנביאים הוא לפרש דברי התורה , ובאור כל זה 'אוצר יי'' יבא. תעזב האדמה - כי תשחת ארץ ארם וארץ עשרת השבטים על יד מלכי אשור , כמו שמפורש במלכים (מ"ב יז , ו). וגם יפרש זה אחר כן , באמרו "יביא יי' עליך" וגו' "את מלך אשור" (להלן , יז); זה באור לימים הבאים שזכר (לעיל , ח) , כלומר: כי באותן הימים יבא מלך אשור להשחית אדמת שני המלכים האלה. וגם מלך מצרים יהיה בעכרם , כמו שיפרש "והיה ביום ההוא" וגו' (להלן , יח).

כי בטרם שיגדל וידע הנער הזה מאוס ברע ובחור בטוב , תעזב האדמה מאנשיה , כמו "והארץ תעזב מהם" (וי' כו , מג). אשר אתה קץ מפני שני מלכיה - שמלך אשור יגלה את כולם , את ארם ואת ישראל.
ריכוז קישורים