תנ"ך - והיה׀ ביום ההוא ישרק ה' לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִשְׁרֹ֤ק יְהוָה֙ לַזְּב֔וּב אֲשֶׁ֥ר בִּקְצֵ֖ה יְאֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְלַ֨דְּבוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ אַשּֽׁוּר: (ישעיהו פרק ז פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה׀ בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק יְהוָה לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר: (ישעיהו פרק ז פסוק יח)

טקסט בלבד:

והיה׀ ביום ההוא ישרק ה' לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור: (ישעיהו פרק ז פסוק יח)

תיקון קוראים:

והיה׀ ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור: (ישעיהו פרק ז פסוק יח)
וִיהֵי בְּעִידָּנָא הַהוּא יַכלֵי יְיָ לְעַם קִטרֵי מַשׁרְיָת גִּיבָּרַיָא דְּסַגִּיאִין כְּדִיבְבַיָא וְיַיתֵינוּן מֵאַרעָא דְמִצרַיִם וְלַעֲזִיזֵי מַשׁרְיָתָא דְּאִינוּן תַּקִיפִין כְּדַברַאיָתָא וְיַיתֵינוּן מִסְיָפֵי אַרעָא דְאַתּוּר :

והיה - ח' בטעמא (מונח לגרמיה) בסיפרא: ראה יש' ב , ב.

והיה - ח' בט' בסיפ'; לזבוב - ל'; ולדבורה - ל'.

ישרוק יי' - ירמוז להם שיתקבצו. לזבוב - חיילות רבים כזבובים , מארץ מצרים , ויבאו עם סנחריב. יאורי מצרים - לפי שכל ארץ מצרים עשויה יאורים , שאין גשמים יורדין שם , אלא נילוס עולה ומשקה. לדבורה - חיל גיבורים , עוקצים כדבורים.

והיה ביום ההוא ישרוק יי' לזבוב אשר בקצה יאורי מצרים - ישרוק - פתרון: יקרא למחנות הגבורים אשר הם מרובים כזבובים , ויוצאים מארץ מצרים. ולדבורה אשר בארץ אשור - ולעריצי לגיונות העוקצים כדבורים , ויבואו מארץ אשור. המון מצרים הוא מדמה לזבוב , ושרי צבאות מלך אשור מדמה לדבורה המנהלת ריעותיה. זבוב - לשון רבים הוא , כמו "ותהי הכנם" (שמ' ח , יג) , וכמו "והדגה אשר ביאר מתה" (שמ' ז , כא) , וכמו "ויהי לי שור וחמור" (בר' לב , ו) , שכולם לשון רבים. אשר בקצה יאורי מצרים - כל ארץ מצרים נקראת 'יאורים' על שם ש"קציר יאור תבואתה" (יש' כג , ג) , ולא למטר השמים ישתו מים , אלא היאור עולה ומשקה אותה; וכן מצינו ביחזקאל , כשרוצה לומר 'ונתתי מצרים חרבה' , הוא אומר "ונתתי יאורים חרבה" (יח' ל , יב). וכן לדבורה - לשון רבים הוא.

והיה - המשיל החיל לזבוב. וטעם דרך מצרים , כי עבר עליהם מלך אשור , וכולם באו לעזרו.

ישרק יי' - לקבץ ולהביא. לזבוב אשר בקצה יארי מצרים - עם הסמוך למצרים , וישב על קצה יארי מלכות מצרים. ואתה מוצא בכל מקום מצרים ואשור סמוכים ונזכרים יחד , כגון "מחוילה ועד שור אשר על פני מצרים באכה אשור" (לפנינו: אשורה; בר' כה , יח) , ולמטה בזה הספר ב'משא מצרים' (יש' יט , א) , לפיכך סמוך למצרים הוא 'קצה יארי מצרים' , ומעם אשור הן; אפס אינם חזקים וקשים כאותן הישבים על נהר חדקל , כאשר אין הזבוב קשה כדבורה , וכאשר אין היאר קשה כנהר. והרי הוא כאילו אומר: מקצה יאר מצרים והלאה; ועל זה יאמר בספר זה "כי אם שם אדיר יי' לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים" (יש' לג , כא) - על מלכי אשור.

והיה ביום ההוא ישרק - כאלו ישרק להם שיבאו , כלומר , שיעיר את רוחם , וכן אמר למעלה "ושרק לו מקצה הארץ" (יש' ה , כו). ואמר זבוב ודבורה , לפי שמתאספין לרוב כרגע , לפיכך המשיל חיל מצרים וחיל אשור לזבוב ולדבורה , שיתאספו מהרה ויבואו מהרה , כמו שאמר למעלה "והנה מהרה קל יבוא" (שם); וכן נאמר במשל "סבוני כדבורים" (תה' קיח , יב); "כאשר תעשינה הדבורים" (דב' א , מד). ויונתן תרגם כן: "יכלי יי' לעם קטרי משריית גבריא דסגיאין כדיבבייא , וייתינון מסייפי ארעא דמצרים , ולעזיזי משיריתא דאינון תקיפין כדברייתא , וייתינון מסייפי ארעא דאתור". ואמר: בקצה יאורי מצרים , כי הקיצונים שבמצרים יבאו עם מלך אשור כשיעלה על ארץ ישראל. וזכר יאורי , לפי שעובדי האדמה מתקנים יאורים בכל מקום להשקות אדמתם , ואמר: כי אפילו עובדי האדמה יניחו עבודתם ויבאו , מרוב תאוותם להשחית ארץ ישראל.

לזבוב , ולדבורה - בזה הערה גדולה , ובאור יותר 'אוצר יי'' יבא.

והיה ביום ההוא ישרוק יי' - לשון קיבוץ חיילות; ומדמה חיילות מצרים לזבובים , וחיילות אשור לדבורים , שהיו יותר חזקים מהם.
ריכוז קישורים