תנ"ך - ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על־אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי־יער מפני־רוח: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֻּגַּ֗ד לְבֵ֤ית דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר נָ֥חָה אֲרָ֖ם עַל־אֶפְרָ֑יִם וַיָּ֤נַע לְבָבוֹ֙ וּלְבַ֣ב עַמּ֔וֹ כְּנ֥וֹעַ עֲצֵי־יַ֖עַר מִפְּנֵי־רֽוּחַ: ס (ישעיהו פרק ז פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל־אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי־יַעַר מִפְּנֵי־רוּחַ: ס (ישעיהו פרק ז פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על־אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי־יער מפני־רוח: ס (ישעיהו פרק ז פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על־אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי־יער מפני־רוח: ס (ישעיהו פרק ז פסוק ב)
וְאִתחַוַה לְבֵית דָּוִיד לְמֵימַר אִתחַבַּר מַלכָּא דַאֲרָם עִם מַלכָּא דְיִשׂרָאֵל לְמֵיתֵי עֲלוֹהִי וְזָע לִבֵּיהּ וְלִיבָּא דְעַמֵיהּ כְּאִשׁתְּדָיוּת אִילָנֵי חוּרשָׁא מִן קֳדָם רוּחָא :

ויגד - כ"ד: בר' כב , כ; כז , מב; לא , כב; לח , יג , כד; שמ' יד , ה; יהו' י , יז; שו' ט , כה , מז; ש"א טו , יב; יט , יט; כג , ז; כז , ד; ש"ב ו , יב; י , יז; יט , ב; כא , יא; מ"א א , נא; ב , כט , מא; מ"ב ו , יג; ח , ז; יש' ז , ב; דה"א יט , יז. נחה - ג': מ"ב ב , טו; יש' ז , ב; יד , ז. ואחד: ונחה - יש' יא , ב. ולבב - ה': יש' ז , ב; יט , א; לב , ד; דנ' ד , יג; ז , ד.

נחה ג' רוח אליהו נחה ארם נחה שקטה . וחד ונחה עליו רוח יי' .

נחה - ג'; כנוע - ל'.

ויגד לבית דוד - לפי שרשע היה , לא הזכיר שמו. נחה ארם על אפרים - נתחבר מלך ארם על מלך ישראל לבא עליך. נחה - לשון נקבה , על שם המלכות. נחה - 'פושד' בלעז , לשון "וינח בכל גבול מצרים" (שמ' י , יד). וינע לבבו - לפי שכבר נלחם בו כל אחד מהם בפני עצמו , ויכלו לו , כמה שנאמר "ויתנהו יי' ביד מלך ארם" וגו' , ואומר "ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף" וגו' , שניהם בדברי הימים (דה"ב כח , ה - ו). כנוע עצי יער - קול אילני סרק נשמע יותר מקול אילני פירי , כדאיתא בבראשית רבא (ב"ר טז , ג).

ויוגד לבית דוד לאמר - לא רצה הכתוב להזכיר את אחז. נחה ארם. נחה - לשון נקבה , על שם המלכות. נחה ארם על אפרים - התחבר מלך ארם עם מלך ישראל לבא על אחז. על זה - פתרונו כמו "והקרבתם על הלחם" (וי' כג , יח) , שפתרונו: עם הלחם; 'אבוק אפרים' בלעז. וינע לבבו ולבב עמו - לפי שכבר נלחם כל אחד מהם בפני עצמו על אחז , ויכלו לו , כמה שנאמר "ויתנהו יי' ביד מלך ארם" וגו' (דה"ב כח , ה) , ואומר "ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד" (שם , ו); שניהם בדברי הימים. כנוע עצי יער מפני רוח - 'כנוע עצי גנה' אין כתיב כאן , אלא כנוע עצי יער - אילו אילני סרק; ועל ידי שהם קלים בפירותיהם קולן הולך , אבל אילני מאכל , שהם כבידים בפירותיהם , אין קולן הולך.

ויוגד - בעבור היות המלך על עשרת השבטים בתחילה מאפרים , תקרא המלכות כן. על אפרים - כמו 'עִם' , וכן "ויבאו האנשים על הנשים" (שמ' לה , כב).

וינע לבבו ולבב עמו - כי יָרְאו שמא הגיע הזמן שאילו הנבואות יתקיימו; שאֵילו שני מלכים כבר נלחם בם כל אחד בפני עצמו בקושי וביד חזקה , ולא יכלו בית דוד לעמד לפניהם , קל וחומר שלא יעמדו בפני שניהם יחד. ואמר המקום לישעיהו: אמֹר אליהם שאין להם לירא מאֵילו , שעדיין לא הגיע זמן הנבואות הללו להתקיים , אבל מלך אשור יעלה על הארץ , ואז יתקיימו. כן השטה. נחה ארם - נחה ונתחברה מלכות ארם עם אפרים , וכרתו ברית עליך. ועדיין לא עלו עליו , אבל הסופר דרכו להגיד בתחלת דבריו גוף המעשה בקוצר; כיוצא בו: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" (בר' כח , י) , ואחר כך אמר "ויפגע במקום" (שם , יא) , לפרש הדבר; אף כאן תחלה אמר שרצין ופקח עלה , ואחר כך מפרש הדבר יפה , שכשנתחברו יחד לעלות על בית דוד למלחמה , הוגד לדוד , וינע לבבו , ואמר לו שאין לו לירא. ומה שאמר לבית דוד ולא אמר 'לאחז' , לפי שהיו רוצים לבטל מלכות בית דוד , והיא היתה עצתם , כמו שמוכיח למטה "נעלה ביהודה... ונמליך מלך בתוכה" (להלן , ו) , ולא להחריב את הארץ.

ויוגד לבית דוד - אמר לבית דוד , כי לולי דוד כבר פסקה המלוכה מזרעו , בעונם ובעון זה המלך שהיה רשע. נחה ארם על אפרים - כמו 'עם אפרים' , וכן "ויבאו האנשים על הנשים" (שמ' לה , כב). והוגד למלך כי מחנה ארם עם מחנה אפרים נחה , כלומר: באו עד קרוב לירושלם , ותקעו אהליהם ונחו שם , לצור על ירושלם ולהלחם עליה. ואמר נחה - לשון נקבה , על המחנה או על עדה , כמו "ותהי ארם" (ש"ב ח , ו); "ותהי ישראל" (ש"ב כד , ט). וינע - פחד מאד , כי כבר נכשלו לפניהם , כמו שכתוב (ראה דה"ב כח , ה). וינע - מן 'הקל'; נפתחה הנו"ן מפני העי"ן. ואמר עצי יער - שכולם נעים מפני הרוח , והאחד מניע חבירו שנוגע בו מפני התנועה , והנה התנועה רבה מתנועת עץ יחידי מפני רוח; כן היו כל אחד מהם , פוחדים - והאחד מפחיד חבירו. ויש דרש (ראה ב"ר טז , ג): קול אילני סרק נשמע יותר מקול אילני פירות , לפיכך אמר: עצי יער.

נחה ארם על אפרים - כטעם "ויבאו האנשים על הנשים" (שמ' לה , כב) , ואם הענין ההוא שם יותר נאות. והטעם: נתחברו ארם ואפרים כנגד ירושלם.

נחה ארם על אפרים - נתחבר על אפרים , להלחם שניהם עם יהודה.
ריכוז קישורים