תנ"ך - והיה ביום ההוא יחיה־איש עגלת בקר ושתי־צאן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא יְחַיֶּה־אִ֛ישׁ עֶגְלַ֥ת בָּקָ֖ר וּשְׁתֵּי־צֹֽאן: (ישעיהו פרק ז פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה־אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי־צֹאן: (ישעיהו פרק ז פסוק כא)

טקסט בלבד:

והיה ביום ההוא יחיה־איש עגלת בקר ושתי־צאן: (ישעיהו פרק ז פסוק כא)

תיקון קוראים:

והיה ביום ההוא יחיה־איש עגלת בקר ושתי־צאן: (ישעיהו פרק ז פסוק כא)
וִיהֵי בְּעִידָּנָא הַהוּא יְקַיֵים גְּבַר עֶגלַת תּוֹרִין וְתַרתֵּין עָן :

יחיה - ז': ש"א כז , ט , יא; מ"א כ , לא; יש' ז , כא; יח' יח , כז; איוב לו , ו; דה"א יא , ח.

יחיה - ז'.

יחיה איש וגו' - לפי שתהא ארצכם ריקנית , שיָבֹזו החיילות את הבהמות , ובמעט הנותר אתן ברכה.

והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן - שהבריח ממחנה מלך אשור בעלות מלך אשור על הארץ. והיה מרוב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה יאכל כל הנותר בקרב הארץ - שלא הגלהו מלך אשור , ועמד שם בארץ. וזה הדבר יהיה בימי הנער הנולד עכשיו , והוא יהיה מאותם הנותרים בקרב הארץ שלא גלו , לכן יאכל חמאה ודבש , אשר דברתי אליכם לאמר "חמאה ודבש יאכל" (לעיל , טו).

והיה... ושתי הצאן - דרך קצרה; והטעם: שיות. וטעם יחיה איש - מי שיהיה בירושלם.

יחיה איש עגלת בקר או שתי צאן לחלב , ללחם ביתו , מרוב חוסר לחם; שלא זרעו לשעבר מפני מלך אשור שעלה על כל הארץ והשחיתה ולא השאיר מחיה , והיו נאספים אל עריהם מפניו. וכן תמצא למטה בזה הספר "אכול השנה ספיח והשנה השנית שחיס" (יש' לז , ל) - הוא ספחי ספחים; שהשנה היוצאת אכלו ספחי קציר אשתקד , אחר כלות תבואות שנה שלפניה , לפי שלא זרעו כלום , ולשנה הבאה יאכלו ספיח ספיחים של אשתקד.

והיה ביום ההוא יחיה איש - גם זה בימי חזקיהו. ואמר שיהיה שלום וברכה בארץ , ומרוב הברכה יגדל איש עגלת בקר ושתי צאן , ודי לו בהם , כמו אם יהיו לו עדרים מהם בזמן אחר; כי זמן ברכה יהיה בימים ההם.

בתער - תארים רבים הונחו בספרי הנביאים לכלי השם , כלי זעמו , ויתואר האויב בכלם , כמו "שוט" (יש' י , כו) ו"מטה" ו"שבט" (שם , ה) ו"מפץ" (יר' נא , כ) ו"חרב" (יש' לד , ו) ותער וזולת זה , והכל לענינים. וטעם השכירה - כי היה נהוג אצלם להמצא ביד האומנים תערים מופלגים , היו שוכרים למי שירצה לעשות מלאכת הגלוח בהם. בעברי הנהר - אשר בעברי הנהר; כי אשור היה מעבר לנהר פרת , כמו שיאמר: במלך אשור , שהוא פירוש למשל התער. ואמנם הראש והרגלים והזקן הוא מעמנו , ובפרט רמז באמרו הזקן , שהוא הדרת פנים , על מה שהחריב סנחריב רֹב יהודה וגם מהיכל יי' , כי נתנו לו דלתותיו (ראה מ"ב יח , טז). אבל לא נכבשה ירושלם , ועל זה השארית והנותר אמר: והיה ביום ההוא יחיה וגו' , כטעם "ביום ההוא יהיה צמח יי' לצבי ולכבוד" וגו' (יש' ד , ב) , אבל בשני נושאים , כמו שיפרש שם: "הנשאר בציון" , ויפרש פה: כל הנותר בקרב הארץ. ואולם עגלת בקר ושתי צאן - לאו דוקא , ורבים כן; והטעם: הרבה. ואמרו והיה ביום ההוא יהיה כל מקום וגו' - הטעם: על ארץ עשרת השבטים , כי מה שהיה שם ביוקר גדול מן השדות והכרמים , הנה עתה לא יהיה שם , רק שמיר ושית. כי אע"פ שאחרי שלמנאצר נשארו שם רבים , כמו שמבואר אצל הבקיאים בספרים (ראה דה"ב ל , א ואי') , הנה מהם אין יוצא לעבוד , מפחד האויבים המורים שם בחצים ובקשת; , והוא הדין הפלטים מישראל יבאו שם בחצים ובקשת , כי ילכו לעבוד הארץ מעט , כי יפחדו מבא עליהם אויבים. ואף ההרים שאינם בעלי עבודה , רק שיעשה בם העדרה מה בכלי ידוע אצלם , נקרא 'מעדר' , והוא ראוי בהרים , ואז יעלו בם עשבים מה; והנה לא תהיה שם יראת האויבים , אשר מצד זאת היראה יהיו שמיר ושית , כי זה לא יעלה בהרים , אבל יצמחו שם עשבים מעצמם , כמנהג כל הר , ויותר מעט מצד שילכו שם לעתות רחוקות לעדור במעדר , ושם ישולחו שור ושה מעצמם מבלי רועה , כי לא יוכל שום אדם לְהֵרָאות.
ריכוז קישורים