תנ"ך - והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי־חמאה ודבש יאכל כל־הנותר בקרב הארץ: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֗ה מֵרֹ֛ב עֲשׂ֥וֹת חָלָ֖ב יֹאכַ֣ל חֶמְאָ֑ה כִּֽי־חֶמְאָ֤ה וּדְבַשׁ֙ יֹאכֵ֔ל כָּל־הַנּוֹתָ֖ר בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ: ס (ישעיהו פרק ז פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי־חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל־הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: ס (ישעיהו פרק ז פסוק כב)

טקסט בלבד:

והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי־חמאה ודבש יאכל כל־הנותר בקרב הארץ: ס (ישעיהו פרק ז פסוק כב)

תיקון קוראים:

והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי־חמאה ודבש יאכל כל־הנותר בקרב הארץ: ס (ישעיהו פרק ז פסוק כב)
וִיהֵי מִסְגֵי טוּב יֵיכוֹל שְׁמַן אֲרֵי שְׁמַן וּדבַשׁ יִתפַּרנְסוּן כָּל צַדִּיקַיָא דְיִשׁתַּאֲרוּן בְּגַוַהּ דְּאַרעָא :

יאכֵל - י"ג: ראה לעיל , טו.

יאכל - י"ג.

והיה מרוב חלב שיעשו שתי צאן הללו , יבזו בעיניהם את החלב ויאכלו החמאה , הוא שומן החלב. בשורה גדולה היה מבשר להם , שתזדמן להם פרנסה אחר כל השממון ההוא. כל הנותר - הצדיקים הפלטים מחרב סנחריב.

והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן - שהבריח ממחנה מלך אשור בעלות מלך אשור על הארץ. והיה מרוב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה יאכל כל הנותר בקרב הארץ - שלא הגלהו מלך אשור , ועמד שם בארץ. וזה הדבר יהיה בימי הנער הנולד עכשיו , והוא יהיה מאותם הנותרים בקרב הארץ שלא גלו , לכן יאכל חמאה ודבש , אשר דברתי אליכם לאמר "חמאה ודבש יאכל" (לעיל , טו).

והיה - הטעם , שהשם יתן ברכה , כי יבא רב ממעט , על כן אות "חמאה ודבש יאכל" (לעיל , טו).

והיה מרוב עשות עגלתו וצאנו חלב , כי יברכם המקום בפרי בהמתם , כי יראה עניים וחסרונם , יאכל חמאה אף מחלב צאן שאין דרך לעשות ממנו חמאה , כדכתיב "חמאת בקר וחלב צאן" (דב' לב , יד). כי חמאה ודבש יאכל הנותר בקרב הארץ - לפי שלא היה להם לשעבר חריש וקציר , כמו שפירשתי (לעיל , כא) , והרי החלב יש בו פרנסת בית , כדכתיב "ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך" (מש' כז , כז); וממה שאומר שם בסמוך "כבשים ללבושך" (שם , כו) , תדע שחלב העזים לאכילה ממש הוא.

והיה מרוב... חלב - מרוב שיעשו חלב , יאכלו החמאה; כי החלב יש בו הקום , שהוא 'נסיובי דחלבא' (ראה פסחים מב , א) , וכשישתה החלב , ישתֶנוּ מעורב; ובימים ההם , מרוב שיהיה להם חלב , יעשו ממנו חמאה , ולא יחושו על הקום וישפכו אותו , ולא יאכלו מן החלב אלא החמאה שיוציאו ממנו. וגם דבש יהיה להם הרבה , כמו שנאמר על האדמה "זבת חלב ודבש" (דב' לא , כ). כל הנותר - כי בימי חזקיהו גלו רוב ישראל; ואמר , כי הנותרים יהיה להם שובע גדול בימי חזקיהו.

בתער - תארים רבים הונחו בספרי הנביאים לכלי השם , כלי זעמו , ויתואר האויב בכלם , כמו "שוט" (יש' י , כו) ו"מטה" ו"שבט" (שם , ה) ו"מפץ" (יר' נא , כ) ו"חרב" (יש' לד , ו) ותער וזולת זה , והכל לענינים. וטעם השכירה - כי היה נהוג אצלם להמצא ביד האומנים תערים מופלגים , היו שוכרים למי שירצה לעשות מלאכת הגלוח בהם. בעברי הנהר - אשר בעברי הנהר; כי אשור היה מעבר לנהר פרת , כמו שיאמר: במלך אשור , שהוא פירוש למשל התער. ואמנם הראש והרגלים והזקן הוא מעמנו , ובפרט רמז באמרו הזקן , שהוא הדרת פנים , על מה שהחריב סנחריב רֹב יהודה וגם מהיכל יי' , כי נתנו לו דלתותיו (ראה מ"ב יח , טז). אבל לא נכבשה ירושלם , ועל זה השארית והנותר אמר: והיה ביום ההוא יחיה וגו' , כטעם "ביום ההוא יהיה צמח יי' לצבי ולכבוד" וגו' (יש' ד , ב) , אבל בשני נושאים , כמו שיפרש שם: "הנשאר בציון" , ויפרש פה: כל הנותר בקרב הארץ. ואולם עגלת בקר ושתי צאן - לאו דוקא , ורבים כן; והטעם: הרבה. ואמרו והיה ביום ההוא יהיה כל מקום וגו' - הטעם: על ארץ עשרת השבטים , כי מה שהיה שם ביוקר גדול מן השדות והכרמים , הנה עתה לא יהיה שם , רק שמיר ושית. כי אע"פ שאחרי שלמנאצר נשארו שם רבים , כמו שמבואר אצל הבקיאים בספרים (ראה דה"ב ל , א ואי') , הנה מהם אין יוצא לעבוד , מפחד האויבים המורים שם בחצים ובקשת; , והוא הדין הפלטים מישראל יבאו שם בחצים ובקשת , כי ילכו לעבוד הארץ מעט , כי יפחדו מבא עליהם אויבים. ואף ההרים שאינם בעלי עבודה , רק שיעשה בם העדרה מה בכלי ידוע אצלם , נקרא 'מעדר' , והוא ראוי בהרים , ואז יעלו בם עשבים מה; והנה לא תהיה שם יראת האויבים , אשר מצד זאת היראה יהיו שמיר ושית , כי זה לא יעלה בהרים , אבל יצמחו שם עשבים מעצמם , כמנהג כל הר , ויותר מעט מצד שילכו שם לעתות רחוקות לעדור במעדר , ושם ישולחו שור ושה מעצמם מבלי רועה , כי לא יוכל שום אדם לְהֵרָאות.
ריכוז קישורים