תנ"ך - בחצים
ובקשת
יבוא
שמה
כי־שמיר
ושית
תהיה
כל־הארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּחִצִּ֥ים
וּבַקֶּ֖שֶׁת
יָ֣בוֹא
שָׁ֑מָּה
כִּֽי־שָׁמִ֥יר
וָשַׁ֖יִת
תִּֽהְיֶ֥ה
כָל־הָאָֽרֶץ:
(ישעיהו פרק ז פסוק כד)
בַּחִצִּים
וּבַקֶּשֶׁת
יָבוֹא
שָׁמָּה
כִּי־שָׁמִיר
וָשַׁיִת
תִּהְיֶה
כָל־הָאָרֶץ:
(ישעיהו פרק ז פסוק כד)
בחצים
ובקשת
יבוא
שמה
כי־שמיר
ושית
תהיה
כל־הארץ:
(ישעיהו פרק ז פסוק כד)
בחצים
ובקשת
יבוא
שמה
כי־שמיר
ושית
תהיה
כל־הארץ:
(ישעיהו פרק ז פסוק כד)
בְּגִירָן
וּבקַשׁתָּן
יְהָכוּן
לְתַמָן
אֲרֵי
הוּבאֵי
וּבוּר
תְּהֵי
כָל
אַרעָא
:
יבוא
שמה
-
ב'
בטעמא
(מלעיל):
דב'
א
,
לח;
יש'
ז
,
כד.
בחצים
ובקשת
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
שמה
-
כל
הרוצה
ליכנס
,
יהא
צריך
קשת
וחיצים
בידיו
למלט
עצמו
מחיות
רעות
ונחשים
ועקרבים.
בחצים
ובקשת
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
-
איש
אשר
יבא
שמה
לאחר
מפלתו
של
סנחריב
,
שצריך
שימלא
ידו
קשת
וחצים
,
כי
תהיה
הארץ
שממה
,
ורבה
עליו
חית
השדה
בכרמים
ונטמנים
שם.
בחצים
-
לא
יוכל
אדם
לבא
במקום
הכרמים
שהיו
,
כי
אם
בחצים
,
כי
יפחד
שיש
יער
,
שנחבאו
לסטים
או
חיות
בחוחים.
אשר
יהיה
שם
-
שהיה
רגיל
להיות
שם
אלף
גפן
,
שהיו
כל
כך
חשובות
ופוריות
,
שהיו
הנוטרים
מקבלים
אותן
באלף
כסף
,
כענין
"איש
יביא
בפריו
אלף
כסף"
(שה"ש
ח
,
יא).
אם
לא
ישמרום
יפה
ויובירום
ויעלו
שמיר
ושית
,
אותו
מקום
יהיה
אז
לשמיר
ולשית
,
כי
לא
יוכלו
איש
לצאת
לפעלו
מפחד
הגייסות
,
וכאשר
ילכו
לאבדון
,
אז
יבא
בעל
הכרם
בכרמו
בחצים
ובקשת
,
מפחד
חיות
רעות
שבאו
שם
ואורבות
בתוך
השמיר
והשית
,
שלא
היתה
עליהם
אימת
אדם
,
כי
שמיר
ושית
תהיה
כל
הארץ
,
ושכנו
שם
חיות.
בחצים...
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
שמה
-
עתה
בא
שמה
,
מי
שירצה
לבוא
,
בחצים
ובקשת
מפני
המלחמות.
לפיכך
תהיה
עתה
כל
הארץ
שמיר
ושית
-
שאיננה
עֲבוּדָה
מפני
המלחמה
,
ותעלה
שמיר
ושית.
בתער
-
תארים
רבים
הונחו
בספרי
הנביאים
לכלי
השם
,
כלי
זעמו
,
ויתואר
האויב
בכלם
,
כמו
"שוט"
(יש'
י
,
כו)
ו"מטה"
ו"שבט"
(שם
,
ה)
ו"מפץ"
(יר'
נא
,
כ)
ו"חרב"
(יש'
לד
,
ו)
ותער
וזולת
זה
,
והכל
לענינים.
וטעם
השכירה
-
כי
היה
נהוג
אצלם
להמצא
ביד
האומנים
תערים
מופלגים
,
היו
שוכרים
למי
שירצה
לעשות
מלאכת
הגלוח
בהם.
בעברי
הנהר
-
אשר
בעברי
הנהר;
כי
אשור
היה
מעבר
לנהר
פרת
,
כמו
שיאמר:
במלך
אשור
,
שהוא
פירוש
למשל
התער.
ואמנם
הראש
והרגלים
והזקן
הוא
מעמנו
,
ובפרט
רמז
באמרו
הזקן
,
שהוא
הדרת
פנים
,
על
מה
שהחריב
סנחריב
רֹב
יהודה
וגם
מהיכל
יי'
,
כי
נתנו
לו
דלתותיו
(ראה
מ"ב
יח
,
טז).
אבל
לא
נכבשה
ירושלם
,
ועל
זה
השארית
והנותר
אמר:
והיה
ביום
ההוא
יחיה
וגו'
,
כטעם
"ביום
ההוא
יהיה
צמח
יי'
לצבי
ולכבוד"
וגו'
(יש'
ד
,
ב)
,
אבל
בשני
נושאים
,
כמו
שיפרש
שם:
"הנשאר
בציון"
,
ויפרש
פה:
כל
הנותר
בקרב
הארץ.
ואולם
עגלת
בקר
ושתי
צאן
-
לאו
דוקא
,
ורבים
כן;
והטעם:
הרבה.
ואמרו
והיה
ביום
ההוא
יהיה
כל
מקום
וגו'
-
הטעם:
על
ארץ
עשרת
השבטים
,
כי
מה
שהיה
שם
ביוקר
גדול
מן
השדות
והכרמים
,
הנה
עתה
לא
יהיה
שם
,
רק
שמיר
ושית.
כי
אע"פ
שאחרי
שלמנאצר
נשארו
שם
רבים
,
כמו
שמבואר
אצל
הבקיאים
בספרים
(ראה
דה"ב
ל
,
א
ואי')
,
הנה
מהם
אין
יוצא
לעבוד
,
מפחד
האויבים
המורים
שם
בחצים
ובקשת;
,
והוא
הדין
הפלטים
מישראל
יבאו
שם
בחצים
ובקשת
,
כי
ילכו
לעבוד
הארץ
מעט
,
כי
יפחדו
מבא
עליהם
אויבים.
ואף
ההרים
שאינם
בעלי
עבודה
,
רק
שיעשה
בם
העדרה
מה
בכלי
ידוע
אצלם
,
נקרא
'מעדר'
,
והוא
ראוי
בהרים
,
ואז
יעלו
בם
עשבים
מה;
והנה
לא
תהיה
שם
יראת
האויבים
,
אשר
מצד
זאת
היראה
יהיו
שמיר
ושית
,
כי
זה
לא
יעלה
בהרים
,
אבל
יצמחו
שם
עשבים
מעצמם
,
כמנהג
כל
הר
,
ויותר
מעט
מצד
שילכו
שם
לעתות
רחוקות
לעדור
במעדר
,
ושם
ישולחו
שור
ושה
מעצמם
מבלי
רועה
,
כי
לא
יוכל
שום
אדם
לְהֵרָאות.
בחיצים
ובקשת
יבוא
הבא
שמה
,
שיהיו
שם
חיות
רעות
,
אבל
השדות
לא
ייחרבו
,
שאי
איפשר
להם
בלא
תבואה.