תנ"ך - וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא־תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכֹ֣ל הֶהָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּמַּעְדֵּר֙ יֵעָ֣דֵר֔וּן לֹא־תָב֣וֹא שָׁ֔מָּה יִרְאַ֖ת שָׁמִ֣יר וָשָׁ֑יִת וְהָיָה֙ לְמִשְׁלַ֣ח שׁ֔וֹר וּלְמִרְמַ֖ס שֶֽׂה: פ (ישעיהו פרק ז פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן לֹא־תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר וּלְמִרְמַס שֶׂה: פ (ישעיהו פרק ז פסוק כה)

טקסט בלבד:

וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא־תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה: פ (ישעיהו פרק ז פסוק כה)

תיקון קוראים:

וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא־תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה: פ (ישעיהו פרק ז פסוק כה)
וְכָל טוּרַיָא דְבֵית יְהוּדָה דִּבמַעדַּר יִתפַּלחוּן לָא תֵיעוֹל לְתַמָן דַּחלַת הוּבאֵי וּבוּר וִיהֵי לְבֵית אַרבְּעָה בַקרָן דְּתוֹרִין וּלבֵית מִשׁרֵי עַדרִין דְּעָן :

וכל - ב' ראשי פסוקים בסיפרא: יש' ז , כה; נד , יג.

וכל - ב' ר"פ בסיפ'; במעדר - ל'; יעדרון - ל'; למשלח - ל'; ולמרמס - ל'.

וכל ההרים - אשר הם שדות הלבן לתבואה , אשר יעדרון במעדר - היא כמין 'מר' (בארמית , ראה: יבמות סה , ב) , שקורין 'פושוייר' (בלעז). לא תבא שמה יראת שמיר - כי בהם יתעסקון לזרוע תבואה למאכל , שאי איפשר בלא תבואה; אבל הגפנים יהיו לבז , כי אותו הדור של חזקיהו ישובו אל יראתי לעסוק בתורה , ולא לשתות יין; וכן היתה , כדאיתא ב'חלק' (סנה' צד , ב): בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ; ועל אותו הדור הוא אומר "יהיה כל מקום" וגו' (לעיל , כג) , הוא שנאמר "אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה" (מש' כה , א). והיה למשלח שור - שם ירעו בהמותם מרעה שמן.

וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית - כל ההרים שדרכן לעדור במעדר , כגון שדה הלבן שהוא שדה זרע , לא תבוא שמה יראת שמיר ושית - שהרי אין יכולה חית השדה ליטמן שם , והיה למשלח שור ולמרמס שה.

וכל אשר במעדר - שהיו הכרמים שם בתחילה מתקנים , יתקנום עתה , כי לא יהיו שם חוחים; וכל כך יתן השם ברכה בכרמי ההר , עד שישלחו השור שם , כטעם "אסרי לגפן עירה" (בר' מט , יא). והנה אמר כי מעגלה אחת ושתי צאן ירבה החלב , וכרמי ההר שימלטו לבדם , יתן השם ברכה עד בלי די.

וכל ההרים ששם כרמים , אשר במעדר יעדרון לכרם , כמו "לא יזמר ולא יעדר" (יש' ה , ו) , לא תבא שמה בלבם יראת שמיר ושית; שאחרי שנעדר הכרם בטרם בוא מלך אשור , לזמן גדול לא יעלה שם שמיר ושית כל כך גדולים שחיות יתחבאו שם , לפי שהן מקום סלעים , ואינם מגדלים שמיר ושית מהר , אם לא יניחום שנים רבות מלעדור , כענין "לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית" (שם); למדת שהעידור מעכב עליית שמיר ושית , ודוקא בהרים , כמו שמוכיח כאן , אבל בעמקים ובשרון אין עדור מועיל , אלא מזמיר לזמיר. והיה למשלח שור - לשלח שם רגל השור והשה , שלא ייראו שתהא חיה רעה מזקתן; והוא שאמר: לא תבא שמה יראת שמיר ושית.

וכל ההרים - והם ההרים שהם ביישוב , שיֵעבדו גם ההרים בימי חזקיהו. לא תבוא שמה יראת שמיר ושית - כמו שהוא עתה , כי יעדרון במעדר ולא יהיו יראים שיעלה שמיר ושית; אבל יהיה למשלח שור ולמרמס שה - שירעו בהם הבהמות , ולא יחושו מרוב התבואה; על דרך "משלחי רגל השור והחמור" (יש' לב , כ). 'ומעדר' הוא שם כלי שחופרין בו. יעדרון - יחפרון.

בתער - תארים רבים הונחו בספרי הנביאים לכלי השם , כלי זעמו , ויתואר האויב בכלם , כמו "שוט" (יש' י , כו) ו"מטה" ו"שבט" (שם , ה) ו"מפץ" (יר' נא , כ) ו"חרב" (יש' לד , ו) ותער וזולת זה , והכל לענינים. וטעם השכירה - כי היה נהוג אצלם להמצא ביד האומנים תערים מופלגים , היו שוכרים למי שירצה לעשות מלאכת הגלוח בהם. בעברי הנהר - אשר בעברי הנהר; כי אשור היה מעבר לנהר פרת , כמו שיאמר: במלך אשור , שהוא פירוש למשל התער. ואמנם הראש והרגלים והזקן הוא מעמנו , ובפרט רמז באמרו הזקן , שהוא הדרת פנים , על מה שהחריב סנחריב רֹב יהודה וגם מהיכל יי' , כי נתנו לו דלתותיו (ראה מ"ב יח , טז). אבל לא נכבשה ירושלם , ועל זה השארית והנותר אמר: והיה ביום ההוא יחיה וגו' , כטעם "ביום ההוא יהיה צמח יי' לצבי ולכבוד" וגו' (יש' ד , ב) , אבל בשני נושאים , כמו שיפרש שם: "הנשאר בציון" , ויפרש פה: כל הנותר בקרב הארץ. ואולם עגלת בקר ושתי צאן - לאו דוקא , ורבים כן; והטעם: הרבה. ואמרו והיה ביום ההוא יהיה כל מקום וגו' - הטעם: על ארץ עשרת השבטים , כי מה שהיה שם ביוקר גדול מן השדות והכרמים , הנה עתה לא יהיה שם , רק שמיר ושית. כי אע"פ שאחרי שלמנאצר נשארו שם רבים , כמו שמבואר אצל הבקיאים בספרים (ראה דה"ב ל , א ואי') , הנה מהם אין יוצא לעבוד , מפחד האויבים המורים שם בחצים ובקשת; , והוא הדין הפלטים מישראל יבאו שם בחצים ובקשת , כי ילכו לעבוד הארץ מעט , כי יפחדו מבא עליהם אויבים. ואף ההרים שאינם בעלי עבודה , רק שיעשה בם העדרה מה בכלי ידוע אצלם , נקרא 'מעדר' , והוא ראוי בהרים , ואז יעלו בם עשבים מה; והנה לא תהיה שם יראת האויבים , אשר מצד זאת היראה יהיו שמיר ושית , כי זה לא יעלה בהרים , אבל יצמחו שם עשבים מעצמם , כמנהג כל הר , ויותר מעט מצד שילכו שם לעתות רחוקות לעדור במעדר , ושם ישולחו שור ושה מעצמם מבלי רועה , כי לא יוכל שום אדם לְהֵרָאות.
ריכוז קישורים