תנ"ך - כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י רֹ֤אשׁ אֲרָם֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וְרֹ֥אשׁ דַּמֶּ֖שֶׂק רְצִ֑ין וּבְע֗וֹד שִׁשִּׁ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה יֵחַ֥ת אֶפְרַ֖יִם מֵעָֽם: (ישעיהו פרק ז פסוק ח)

טקסט וניקוד:

כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם: (ישעיהו פרק ז פסוק ח)

טקסט בלבד:

כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם: (ישעיהו פרק ז פסוק ח)

תיקון קוראים:

כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם: (ישעיהו פרק ז פסוק ח)
אֲרֵי רֵישׁ אֲרָם דַּמֶשֶׂק וְרֵישׁ דַּמֶשֶׂק רְצִין וּבסוֹף שִׁתִּין וַחֲמֵישׁ שְׁנִין יִבטְלוּן בֵּית יִשׂרָאֵל מִמַלכוּ :

וראש - י"א: דב' לב , לג; שו' ז , כה; ט , לז; ש"א ה , ד; יז , נז; ש"ב טו , ל; מ"א י , יט; יש' ז , ח , ט (פעמיים); מש' ח , כו.

כי ראש ארם היא דמשק , ואין לירושלם עמהם כלום. וראש דמשק רצין - בדמשק יהיה ראש , ולא בירושלם; וגם פקח ועשרת השבטים בעוד ששים וחמש שנה , ליום שנגזר בימי עמוס "וישראל גלה יגלה מעל אדמתו" (עמ' ז , יא) , יחת אפרים - יתרוצץ אפרים מעם , שיגלם סנחריב עם מלכם הושע בן אלה. צא וחשוב מנבואת עמוס עד שגלו עשרת השבטים , ותמצאם ששים וחמש שנים: נבואת עמוס היתה שתי שנים לפני שנתנגע עוזיהו , שנאמר בעמוס "שנתים לפני הרעש" (א , א); ועוזיה נתנגע עשרים וחמש שנה , ואֵילו שנתים , הרי עשרים ושבע; ושש עשרה של יותם , ושש עשרה של אחז , ושש של חזקיהו , שנאמר "וילכדה... בשנת שש לחזקיהו היא שנת תשע להושע וגו' ויגל... את ישראל אשורה" (מ"ב יח , י - יא) - הרי ששים וחמש; ומניין שימי חלוטו של עוזיהו עשרים וחמש שנים? שנאמר "בשנת עשרים ושבע... לירבעם בן יואש מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה על יהודה" (מ"ב טו , א); איפשר לומר כן? והלא עוזיה וירבעם מלכו כאחת , לפי חשבון שתמצא בספר מלכים? אלא שמלך מלכות מנוגעת: בשנת שבע ועשרים למלכו נתנגע , והוא מלך חמשים ושתים שנה; ואי איפשר למנות ובעוד ששים וחמש שנה מיום שאמר ישעיה נבואה זו , שהרי בימי אחז אמרה , והם גלו בשנת שש לחזקיה. וכן מפורש בסדר עולם (סע"ר יט) , שמנה הכתוב לנבואתו של עמוס.

כי ראש ארם דמשק - ראש מלכות ארם הוא דמשק וראש דמשק רצין; כוס עם ארם וכוס עם דמשק - באותו כוס ישתה רצין. שכשם שתלכד דמשק ביד סנחריב ויגלה עם ארם קירה , באותו כוס ישתה רצין מלך ארם - שיהרג. וראש אפרים שמרון - ראש מלכות עשרת השבטים הוא שומרון , וראש שמרון בן רמליהו - כוס ששתה שמרון , שהוא ראש לאפרים , אותו כוס ישתה גם פקח , שהוא ראש לעשרת השבטים , "יחדיו כולם יכליון" (יש' לא , ג). דבר אחר: כי ראש ארם דמשק , ולא ירושלם; שאין גבול ירושלם נחשב על גבול דמשק , ואין הדין נותן שתיכבש ירושלם ביד מלך ארם. וראש דמשק רצין - בדמשק הוא ראש; ירושה לרצין נתתי לו דמשק , אבל בירושלם אין לו עד מדרך כף רגל. וראש אפרים שמרון - ראש המלכות של עשרת השבטים הוא שומרון , ולא ירושלם , שהרי ירושלם על גבול יהודה תחשב. וראש שמרון בן רמליהו - בשמרון הוא ראש ולא בירושלם , כלומר: מה להם בירושלם להלחם עליה , שהרי אין להם חלק בה. ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם - צא וחשוב מנבואת עמוס עד שגלו עשרת השבטים , ותמצא ששים וחמש שנה: נבואת עמוס היתה שתי שנים לפני שנתנגע עוזיהו , שנאמר בעמוס "שנתים לפני הרעש" (א , א) , ועוזיה נתנגע עשרים וחמש שנה , ואילו שנתים - הרי עשרים ושבע; ושש עשרה של יותם (ראה מ"ב טו , לג) , ושש עשרה של אחז (ראה מ"ב טז , ב) , ושש של חזקיהו , שנאמר "וילכדה... בשנת שש לחזקיהו היא שנת תשע להושע... ויגל... את ישראל אשורה" (מ"ב יח , י - יא) - הרי ששים וחמש. ומניין ימי חלוטו שלעוזיהו עשרים וחמש שנים (סע"ר יט) , שנאמר "בשנת עשרים ושבע... לירבעם בן יואש מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה" (מ"ב טו , א); איפשר לומר כן , והלא עזריה וירבעם מלכו כאחת לפי חשבון שתמצא בספר מלכים? אלא שמלך מלכות מנוגעת: בשנת עשרים ושבע שנה למלכו נתנגע , והוא מלך חמשים ושתים שנה (מ"ב טו , ב). ואי איפשר לומר ובעוד ששים וחמש שנה מיום שאמר ישעיה נבואה זו , שהרי בימי אחז אמרה , והם גלו בשנת שש לחזקיה; וכן מפורש ב'סדר עולם' (סע"ר כח) , שמנה הכתוב לנבואתו של עמוס. אם לא תאמינו לנבואתי , אתם , אחז ועמך , אשר ידעתי כי רשעים אתם; כי לא תאמנו - לא אמון בכם.

כי - טעם כי - כמו "כי עם קשה עורף הוא" (שמ' לד , ט): אע"פ. והטעם: בעבור רצין ופקח הצרים על ירושלם. ובעוד - כאומר: עוד נשארו שנים ויהיה כן; ותוספת הבי"ת כב"ית "בטרם" (להלן , טז). ותחלת זה החשבון משנת הרעש שהיה בימי עזיה , שהתנבא עמוס "וישראל גלה יגלה" (עמ' ז , יא); וכמוהו "ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר לאבשלום" (ש"ב טו , ל). יחת - מגזרת "החתות" (יש' ט , ג) , והוא מבנין 'נפעל' , כמו "ימס" (דב' כ , ח); והטעם , שיהיה לו רע מֵעַם שיבא עליו. ויתכן היות יחת מבעלי הנו"ן , כמו "יגש" (יש' נ , ח) , וכמוהו "תחת גערה במבין" (מש' יז , י); והנה נראה הנו"ן במלת "הנחת יי' גבוריך" (יואל ד , יא); והטעם , שירד מהיותו נחשב לעם.

ונקיצנה - נעוררנה ונסערנה מֵהֶשקט שלותה ומנוחתה. ונבקיענה אלינו - שתהא בקועה ופרוצה אלינו בכל עת , לבא אליה תמיד בלי עיכוב וסגירה. ונמליך מלך בתוכה - ונעביר מלכות בית דוד. בן טבאל - שם אדם. ויען אשר זאת יעצו , כה אמר יי': לא תקום ולא תהיה , אלא ראש ארם תהיה דמשק , ולא ראש יהודה; וראש דמשק יהיה רצין , ולא ראש ירושלם; ואפרים , שהביאו עליך מחתת ארם ורצין ומוראם , בעוד ששים וחמש שנה - עד שלא תצא שנת ששים וחמש מיום שנגזרה גזירה עליהם לגלות , בימי עזיהו בתחלת נבואתי , יחת וירא גם הוא מעם הבא עליו , הוא מלך אשור שיוליכם בגולה. והרי הם גלו בשנת שש לחזקיהו , ואחז ויותם מלכו שלושים ושתים שנה , הרי שלשים ושמונה שנה; נמצא ישעיה מתנבא עשרים ושבע שנה בימי עזיהו. ומכל מקום גם עכשיו , אע"פ שלא בא עדיין יומו , לא תתקיים עצתו , שראש אפרים תהיה שמרון , ולא ראש יהודה , וראש שמרון יהיה בן רמליהו , ולא ראש ירושלם. ולפי מה שאומר שלא יהיו פקח ורצין ראש ירושלם , נראה פירוש "טבאל" (לעיל , ו) כתרגומו: "מאן דכשר לנא" (ת"י); אך לפי צחות העברי נראה 'טב' לשון ארמית , כשיחת רצין וארם , וכן הוא אומר "יען כי יעץ עליך ארם" (לעיל , ה) - שהוא ראשון לעצה , ו'אל' שבסופו תיקון לשון ארמית , ו'בן' לשון "בן מות" (ש"א כ , לא); "בן קשת" (איוב מא , כ) , כלומר: בן הגינות; אבל התרגום עושה 'אל' כמו 'אלינו'. אם לא תאמינו - כלומר: ואות לא נאמר לי ליתן לכם בכך , ואם אינכם מאמינים בדיבור , לפי שאין בכם אמונה , וכשם שאין בפיכם נכונה , כך אתם סבורים מאחרים.

כי ראש - לא יהיו הם ראש ומלך בירושלם כמו שחשבו , כי דמשק הוא ראש ממלכת ארם , וראש דמשק הוא רצין , ולא יהיה ראש ירושלם. ועוד אני אומר לכם , כי בעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים - פירוש: יחת עִם אפרים , כלומר: רצין וארם יחת עִם אפרים מהיות עַם , זה עם זה; ויהיה חסר אפרים ו"ו השמוש , כמו "שמש ירח" (חב' ג , יא); ורבים כמוהו. ופירוש יחת: רצין הנזכר , כי עליו היה מדבר ועל ארם; ואמר כי הוא יחת , ואפרים גם כן , מהיות עם , ולא יהיה ראש רצין , אפילו מארם. וגם ארם לא יהיה עם , שיוכלו להלחם ולעשות דבר מעצמם , וכן "שמרון" שהיא "ראש אפרים" היום , "וראש שמרון" הוא "בן רמליהו" (להלן , ט) , לא יהיה זה לאורך זמן , כי יחתו ארם ואפרים מעם. וכן אמר "ישא את חיל דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור" (יש' ח , ד); ואמר "שאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו (יש' יז , ג). וחשבון ששים וחמש שנה אינו מתחיל מנבואה זו , שהרי בזה הפרק נולד הבן שנקרא 'עמנואל' (ראה להלן , יד) , ואמר "בטרם ידע הנער קרוא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור" (יש' ח , ד); וכן נאמר במלכים "ויעל מלך אשור על דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית" (מ"ב טז , ט); אלא פירושו: ובעוד ששים וחמש שנה - בהשלמת ששים וחמש שנה מנבואת עמוס , שנתנבא על דמשק "ושברתי בריח דמשק" וגו' , "וגלו עם ארם קירה אמר יי'" (עמ' א , ה); וכן התנבא על גלות ישראל (ראה עמ' ז , יז). והיתה נבואת עמוס לפי החשבון בשנת שבע עשרה לירבעם בן יואש מלך ישראל; כיצד? ירבעם מלך ארבעים ואחת (ראה מ"ב יד , כג) , ומנחם - עשר (ראה מ"ב טו , יז) הרי חמשים ואחת; ופקחיה בן מנחם - שנתים (ראה שם , כג) , הרי חמשים ושלוש; ופקח - עשרים (ראה שם , כז) , הרי שבעים ושלש; והושע בן אלה - תשע , ואז גלו ישראל (ראה מ"ב יז , ו) , הרי שמונים ושתים; חסר מהם שבע עשרה , הרי ששים וחמש חשבון מכוון. ולא חשבנו ששה חדשים לזכריהו וירח ימים לשלום (ראה מ"ב טו , ח , יג).

כי ראש ארם דמשק וגו' - אין לו חלק ונחלה בירושלם; כי להם נתן מהשם זה החלק , כמו שהעיד משה על אדום ובני לוט (דב' ב , ה , ט). ובאור יותר 'אוצר יי'' יבא. ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם - לא חשש זה הנביא לזכור הִשָּׁחֵת דמשק ורצין , כי נעשה זה בשחד שנתן אחז למלך אשור , כמו שמבואר במלכים (מ"ב טז , ח); אבל זכר מה שעשה השם לעמנו בעבור עוננו. ובאור יותר 'אוצר יי'' יבא. ואולם מִסְפָּר זה , שענינו בסוף שנת ששים וחמש , לא באר הכתוב התחלתו , כי אי אפשר היותו מזה המאורע; וגם לא מימות אחז , כי הוא לא מלך , רק חמש עשרה שנה , ואחר שמת אחז כמה שנים היה גלות עשרת השבטים. ובכלל , לא בארו כותבי הספרים בהרבה מקומות , גם בתורה גם בנביאים , הגבלות מספר , וזה לסבות , וימצאו ב'גביע'. אבל לפי הנראה והנאות אצלי , זה החשבון הוא מיום שמלך פול מלך אשור , שהיה תחילת צמיחת תגברת החיה הראשונה (ראה הקדמתו לישעיה); והתחלת מלכות זה היתה ידועה אצל ישעיה , כל שכן אצל השם המדבר אליו.

כי ראש מלכות ארם - דמשק , ולא תתחבר ירושלם במלכותם כמו שהם סבורים. וראש דמשק רצין - ולא יהיה ראש לירושלם. ובעוד ששים וחמש שנים לנבואת עמוס יחת אפרים מעמו , כמו "אל תירא ואל תחת" (דב' א , כא); ועמוס ניבא "שנתים לפני הרעש" (עמ' א , א) כשנצטרע עוזיהו , ועשרים וחמש שנים מלך מצורע (סע"ר יט) - הרי עשרים ושבע , ויותם מלך שש עשרה (ראה מ"ב טז , ב) , ואחז שש עשרה , ובשנת שש לחזקיהו גלו עשרת השבטים (ראה מ"ב יח , י - יא).
ריכוז קישורים