תנ"ך - כי
ראש
ארם
דמשק
וראש
דמשק
רצין
ובעוד
ששים
וחמש
שנה
יחת
אפרים
מעם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
רֹ֤אשׁ
אֲרָם֙
דַּמֶּ֔שֶׂק
וְרֹ֥אשׁ
דַּמֶּ֖שֶׂק
רְצִ֑ין
וּבְע֗וֹד
שִׁשִּׁ֤ים
וְחָמֵשׁ֙
שָׁנָ֔ה
יֵחַ֥ת
אֶפְרַ֖יִם
מֵעָֽם:
(ישעיהו פרק ז פסוק ח)
כִּי
רֹאשׁ
אֲרָם
דַּמֶּשֶׂק
וְרֹאשׁ
דַּמֶּשֶׂק
רְצִין
וּבְעוֹד
שִׁשִּׁים
וְחָמֵשׁ
שָׁנָה
יֵחַת
אֶפְרַיִם
מֵעָם:
(ישעיהו פרק ז פסוק ח)
כי
ראש
ארם
דמשק
וראש
דמשק
רצין
ובעוד
ששים
וחמש
שנה
יחת
אפרים
מעם:
(ישעיהו פרק ז פסוק ח)
כי
ראש
ארם
דמשק
וראש
דמשק
רצין
ובעוד
ששים
וחמש
שנה
יחת
אפרים
מעם:
(ישעיהו פרק ז פסוק ח)
אֲרֵי
רֵישׁ
אֲרָם
דַּמֶשֶׂק
וְרֵישׁ
דַּמֶשֶׂק
רְצִין
וּבסוֹף
שִׁתִּין
וַחֲמֵישׁ
שְׁנִין
יִבטְלוּן
בֵּית
יִשׂרָאֵל
מִמַלכוּ
:
וראש
-
י"א:
דב'
לב
,
לג;
שו'
ז
,
כה;
ט
,
לז;
ש"א
ה
,
ד;
יז
,
נז;
ש"ב
טו
,
ל;
מ"א
י
,
יט;
יש'
ז
,
ח
,
ט
(פעמיים);
מש'
ח
,
כו.
כי
ראש
ארם
היא
דמשק
,
ואין
לירושלם
עמהם
כלום.
וראש
דמשק
רצין
-
בדמשק
יהיה
ראש
,
ולא
בירושלם;
וגם
פקח
ועשרת
השבטים
בעוד
ששים
וחמש
שנה
,
ליום
שנגזר
בימי
עמוס
"וישראל
גלה
יגלה
מעל
אדמתו"
(עמ'
ז
,
יא)
,
יחת
אפרים
-
יתרוצץ
אפרים
מעם
,
שיגלם
סנחריב
עם
מלכם
הושע
בן
אלה.
צא
וחשוב
מנבואת
עמוס
עד
שגלו
עשרת
השבטים
,
ותמצאם
ששים
וחמש
שנים:
נבואת
עמוס
היתה
שתי
שנים
לפני
שנתנגע
עוזיהו
,
שנאמר
בעמוס
"שנתים
לפני
הרעש"
(א
,
א);
ועוזיה
נתנגע
עשרים
וחמש
שנה
,
ואֵילו
שנתים
,
הרי
עשרים
ושבע;
ושש
עשרה
של
יותם
,
ושש
עשרה
של
אחז
,
ושש
של
חזקיהו
,
שנאמר
"וילכדה...
בשנת
שש
לחזקיהו
היא
שנת
תשע
להושע
וגו'
ויגל...
את
ישראל
אשורה"
(מ"ב
יח
,
י
-
יא)
-
הרי
ששים
וחמש;
ומניין
שימי
חלוטו
של
עוזיהו
עשרים
וחמש
שנים?
שנאמר
"בשנת
עשרים
ושבע...
לירבעם
בן
יואש
מלך
ישראל
מלך
עזריה
בן
אמציה
על
יהודה"
(מ"ב
טו
,
א);
איפשר
לומר
כן?
והלא
עוזיה
וירבעם
מלכו
כאחת
,
לפי
חשבון
שתמצא
בספר
מלכים?
אלא
שמלך
מלכות
מנוגעת:
בשנת
שבע
ועשרים
למלכו
נתנגע
,
והוא
מלך
חמשים
ושתים
שנה;
ואי
איפשר
למנות
ובעוד
ששים
וחמש
שנה
מיום
שאמר
ישעיה
נבואה
זו
,
שהרי
בימי
אחז
אמרה
,
והם
גלו
בשנת
שש
לחזקיה.
וכן
מפורש
בסדר
עולם
(סע"ר
יט)
,
שמנה
הכתוב
לנבואתו
של
עמוס.
כי
ראש
ארם
דמשק
-
ראש
מלכות
ארם
הוא
דמשק
וראש
דמשק
רצין;
כוס
עם
ארם
וכוס
עם
דמשק
-
באותו
כוס
ישתה
רצין.
שכשם
שתלכד
דמשק
ביד
סנחריב
ויגלה
עם
ארם
קירה
,
באותו
כוס
ישתה
רצין
מלך
ארם
-
שיהרג.
וראש
אפרים
שמרון
-
ראש
מלכות
עשרת
השבטים
הוא
שומרון
,
וראש
שמרון
בן
רמליהו
-
כוס
ששתה
שמרון
,
שהוא
ראש
לאפרים
,
אותו
כוס
ישתה
גם
פקח
,
שהוא
ראש
לעשרת
השבטים
,
"יחדיו
כולם
יכליון"
(יש'
לא
,
ג).
דבר
אחר:
כי
ראש
ארם
דמשק
,
ולא
ירושלם;
שאין
גבול
ירושלם
נחשב
על
גבול
דמשק
,
ואין
הדין
נותן
שתיכבש
ירושלם
ביד
מלך
ארם.
וראש
דמשק
רצין
-
בדמשק
הוא
ראש;
ירושה
לרצין
נתתי
לו
דמשק
,
אבל
בירושלם
אין
לו
עד
מדרך
כף
רגל.
וראש
אפרים
שמרון
-
ראש
המלכות
של
עשרת
השבטים
הוא
שומרון
,
ולא
ירושלם
,
שהרי
ירושלם
על
גבול
יהודה
תחשב.
וראש
שמרון
בן
רמליהו
-
בשמרון
הוא
ראש
ולא
בירושלם
,
כלומר:
מה
להם
בירושלם
להלחם
עליה
,
שהרי
אין
להם
חלק
בה.
ובעוד
ששים
וחמש
שנה
יחת
אפרים
מעם
-
צא
וחשוב
מנבואת
עמוס
עד
שגלו
עשרת
השבטים
,
ותמצא
ששים
וחמש
שנה:
נבואת
עמוס
היתה
שתי
שנים
לפני
שנתנגע
עוזיהו
,
שנאמר
בעמוס
"שנתים
לפני
הרעש"
(א
,
א)
,
ועוזיה
נתנגע
עשרים
וחמש
שנה
,
ואילו
שנתים
-
הרי
עשרים
ושבע;
ושש
עשרה
של
יותם
(ראה
מ"ב
טו
,
לג)
,
ושש
עשרה
של
אחז
(ראה
מ"ב
טז
,
ב)
,
ושש
של
חזקיהו
,
שנאמר
"וילכדה...
בשנת
שש
לחזקיהו
היא
שנת
תשע
להושע...
ויגל...
את
ישראל
אשורה"
(מ"ב
יח
,
י
-
יא)
-
הרי
ששים
וחמש.
ומניין
ימי
חלוטו
שלעוזיהו
עשרים
וחמש
שנים
(סע"ר
יט)
,
שנאמר
"בשנת
עשרים
ושבע...
לירבעם
בן
יואש
מלך
ישראל
מלך
עזריה
בן
אמציה
מלך
יהודה"
(מ"ב
טו
,
א);
איפשר
לומר
כן
,
והלא
עזריה
וירבעם
מלכו
כאחת
לפי
חשבון
שתמצא
בספר
מלכים?
אלא
שמלך
מלכות
מנוגעת:
בשנת
עשרים
ושבע
שנה
למלכו
נתנגע
,
והוא
מלך
חמשים
ושתים
שנה
(מ"ב
טו
,
ב).
ואי
איפשר
לומר
ובעוד
ששים
וחמש
שנה
מיום
שאמר
ישעיה
נבואה
זו
,
שהרי
בימי
אחז
אמרה
,
והם
גלו
בשנת
שש
לחזקיה;
וכן
מפורש
ב'סדר
עולם'
(סע"ר
כח)
,
שמנה
הכתוב
לנבואתו
של
עמוס.
אם
לא
תאמינו
לנבואתי
,
אתם
,
אחז
ועמך
,
אשר
ידעתי
כי
רשעים
אתם;
כי
לא
תאמנו
-
לא
אמון
בכם.
כי
-
טעם
כי
-
כמו
"כי
עם
קשה
עורף
הוא"
(שמ'
לד
,
ט):
אע"פ.
והטעם:
בעבור
רצין
ופקח
הצרים
על
ירושלם.
ובעוד
-
כאומר:
עוד
נשארו
שנים
ויהיה
כן;
ותוספת
הבי"ת
כב"ית
"בטרם"
(להלן
,
טז).
ותחלת
זה
החשבון
משנת
הרעש
שהיה
בימי
עזיה
,
שהתנבא
עמוס
"וישראל
גלה
יגלה"
(עמ'
ז
,
יא);
וכמוהו
"ויהי
מקץ
ארבעים
שנה
ויאמר
לאבשלום"
(ש"ב
טו
,
ל).
יחת
-
מגזרת
"החתות"
(יש'
ט
,
ג)
,
והוא
מבנין
'נפעל'
,
כמו
"ימס"
(דב'
כ
,
ח);
והטעם
,
שיהיה
לו
רע
מֵעַם
שיבא
עליו.
ויתכן
היות
יחת
מבעלי
הנו"ן
,
כמו
"יגש"
(יש'
נ
,
ח)
,
וכמוהו
"תחת
גערה
במבין"
(מש'
יז
,
י);
והנה
נראה
הנו"ן
במלת
"הנחת
יי'
גבוריך"
(יואל
ד
,
יא);
והטעם
,
שירד
מהיותו
נחשב
לעם.
ונקיצנה
-
נעוררנה
ונסערנה
מֵהֶשקט
שלותה
ומנוחתה.
ונבקיענה
אלינו
-
שתהא
בקועה
ופרוצה
אלינו
בכל
עת
,
לבא
אליה
תמיד
בלי
עיכוב
וסגירה.
ונמליך
מלך
בתוכה
-
ונעביר
מלכות
בית
דוד.
בן
טבאל
-
שם
אדם.
ויען
אשר
זאת
יעצו
,
כה
אמר
יי':
לא
תקום
ולא
תהיה
,
אלא
ראש
ארם
תהיה
דמשק
,
ולא
ראש
יהודה;
וראש
דמשק
יהיה
רצין
,
ולא
ראש
ירושלם;
ואפרים
,
שהביאו
עליך
מחתת
ארם
ורצין
ומוראם
,
בעוד
ששים
וחמש
שנה
-
עד
שלא
תצא
שנת
ששים
וחמש
מיום
שנגזרה
גזירה
עליהם
לגלות
,
בימי
עזיהו
בתחלת
נבואתי
,
יחת
וירא
גם
הוא
מעם
הבא
עליו
,
הוא
מלך
אשור
שיוליכם
בגולה.
והרי
הם
גלו
בשנת
שש
לחזקיהו
,
ואחז
ויותם
מלכו
שלושים
ושתים
שנה
,
הרי
שלשים
ושמונה
שנה;
נמצא
ישעיה
מתנבא
עשרים
ושבע
שנה
בימי
עזיהו.
ומכל
מקום
גם
עכשיו
,
אע"פ
שלא
בא
עדיין
יומו
,
לא
תתקיים
עצתו
,
שראש
אפרים
תהיה
שמרון
,
ולא
ראש
יהודה
,
וראש
שמרון
יהיה
בן
רמליהו
,
ולא
ראש
ירושלם.
ולפי
מה
שאומר
שלא
יהיו
פקח
ורצין
ראש
ירושלם
,
נראה
פירוש
"טבאל"
(לעיל
,
ו)
כתרגומו:
"מאן
דכשר
לנא"
(ת"י);
אך
לפי
צחות
העברי
נראה
'טב'
לשון
ארמית
,
כשיחת
רצין
וארם
,
וכן
הוא
אומר
"יען
כי
יעץ
עליך
ארם"
(לעיל
,
ה)
-
שהוא
ראשון
לעצה
,
ו'אל'
שבסופו
תיקון
לשון
ארמית
,
ו'בן'
לשון
"בן
מות"
(ש"א
כ
,
לא);
"בן
קשת"
(איוב
מא
,
כ)
,
כלומר:
בן
הגינות;
אבל
התרגום
עושה
'אל'
כמו
'אלינו'.
אם
לא
תאמינו
-
כלומר:
ואות
לא
נאמר
לי
ליתן
לכם
בכך
,
ואם
אינכם
מאמינים
בדיבור
,
לפי
שאין
בכם
אמונה
,
וכשם
שאין
בפיכם
נכונה
,
כך
אתם
סבורים
מאחרים.
כי
ראש
-
לא
יהיו
הם
ראש
ומלך
בירושלם
כמו
שחשבו
,
כי
דמשק
הוא
ראש
ממלכת
ארם
,
וראש
דמשק
הוא
רצין
,
ולא
יהיה
ראש
ירושלם.
ועוד
אני
אומר
לכם
,
כי
בעוד
ששים
וחמש
שנה
יחת
אפרים
-
פירוש:
יחת
עִם
אפרים
,
כלומר:
רצין
וארם
יחת
עִם
אפרים
מהיות
עַם
,
זה
עם
זה;
ויהיה
חסר
אפרים
ו"ו
השמוש
,
כמו
"שמש
ירח"
(חב'
ג
,
יא);
ורבים
כמוהו.
ופירוש
יחת:
רצין
הנזכר
,
כי
עליו
היה
מדבר
ועל
ארם;
ואמר
כי
הוא
יחת
,
ואפרים
גם
כן
,
מהיות
עם
,
ולא
יהיה
ראש
רצין
,
אפילו
מארם.
וגם
ארם
לא
יהיה
עם
,
שיוכלו
להלחם
ולעשות
דבר
מעצמם
,
וכן
"שמרון"
שהיא
"ראש
אפרים"
היום
,
"וראש
שמרון"
הוא
"בן
רמליהו"
(להלן
,
ט)
,
לא
יהיה
זה
לאורך
זמן
,
כי
יחתו
ארם
ואפרים
מעם.
וכן
אמר
"ישא
את
חיל
דמשק
ואת
שלל
שומרון
לפני
מלך
אשור"
(יש'
ח
,
ד);
ואמר
"שאר
ארם
ככבוד
בני
ישראל
יהיו
(יש'
יז
,
ג).
וחשבון
ששים
וחמש
שנה
אינו
מתחיל
מנבואה
זו
,
שהרי
בזה
הפרק
נולד
הבן
שנקרא
'עמנואל'
(ראה
להלן
,
יד)
,
ואמר
"בטרם
ידע
הנער
קרוא
אבי
ואמי
ישא
את
חיל
דמשק
ואת
שלל
שומרון
לפני
מלך
אשור"
(יש'
ח
,
ד);
וכן
נאמר
במלכים
"ויעל
מלך
אשור
על
דמשק
ויתפשה
ויגלה
קירה
ואת
רצין
המית"
(מ"ב
טז
,
ט);
אלא
פירושו:
ובעוד
ששים
וחמש
שנה
-
בהשלמת
ששים
וחמש
שנה
מנבואת
עמוס
,
שנתנבא
על
דמשק
"ושברתי
בריח
דמשק"
וגו'
,
"וגלו
עם
ארם
קירה
אמר
יי'"
(עמ'
א
,
ה);
וכן
התנבא
על
גלות
ישראל
(ראה
עמ'
ז
,
יז).
והיתה
נבואת
עמוס
לפי
החשבון
בשנת
שבע
עשרה
לירבעם
בן
יואש
מלך
ישראל;
כיצד?
ירבעם
מלך
ארבעים
ואחת
(ראה
מ"ב
יד
,
כג)
,
ומנחם
-
עשר
(ראה
מ"ב
טו
,
יז)
הרי
חמשים
ואחת;
ופקחיה
בן
מנחם
-
שנתים
(ראה
שם
,
כג)
,
הרי
חמשים
ושלוש;
ופקח
-
עשרים
(ראה
שם
,
כז)
,
הרי
שבעים
ושלש;
והושע
בן
אלה
-
תשע
,
ואז
גלו
ישראל
(ראה
מ"ב
יז
,
ו)
,
הרי
שמונים
ושתים;
חסר
מהם
שבע
עשרה
,
הרי
ששים
וחמש
חשבון
מכוון.
ולא
חשבנו
ששה
חדשים
לזכריהו
וירח
ימים
לשלום
(ראה
מ"ב
טו
,
ח
,
יג).
כי
ראש
ארם
דמשק
וגו'
-
אין
לו
חלק
ונחלה
בירושלם;
כי
להם
נתן
מהשם
זה
החלק
,
כמו
שהעיד
משה
על
אדום
ובני
לוט
(דב'
ב
,
ה
,
ט).
ובאור
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
ובעוד
ששים
וחמש
שנה
יחת
אפרים
מעם
-
לא
חשש
זה
הנביא
לזכור
הִשָּׁחֵת
דמשק
ורצין
,
כי
נעשה
זה
בשחד
שנתן
אחז
למלך
אשור
,
כמו
שמבואר
במלכים
(מ"ב
טז
,
ח);
אבל
זכר
מה
שעשה
השם
לעמנו
בעבור
עוננו.
ובאור
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
ואולם
מִסְפָּר
זה
,
שענינו
בסוף
שנת
ששים
וחמש
,
לא
באר
הכתוב
התחלתו
,
כי
אי
אפשר
היותו
מזה
המאורע;
וגם
לא
מימות
אחז
,
כי
הוא
לא
מלך
,
רק
חמש
עשרה
שנה
,
ואחר
שמת
אחז
כמה
שנים
היה
גלות
עשרת
השבטים.
ובכלל
,
לא
בארו
כותבי
הספרים
בהרבה
מקומות
,
גם
בתורה
גם
בנביאים
,
הגבלות
מספר
,
וזה
לסבות
,
וימצאו
ב'גביע'.
אבל
לפי
הנראה
והנאות
אצלי
,
זה
החשבון
הוא
מיום
שמלך
פול
מלך
אשור
,
שהיה
תחילת
צמיחת
תגברת
החיה
הראשונה
(ראה
הקדמתו
לישעיה);
והתחלת
מלכות
זה
היתה
ידועה
אצל
ישעיה
,
כל
שכן
אצל
השם
המדבר
אליו.
כי
ראש
מלכות
ארם
-
דמשק
,
ולא
תתחבר
ירושלם
במלכותם
כמו
שהם
סבורים.
וראש
דמשק
רצין
-
ולא
יהיה
ראש
לירושלם.
ובעוד
ששים
וחמש
שנים
לנבואת
עמוס
יחת
אפרים
מעמו
,
כמו
"אל
תירא
ואל
תחת"
(דב'
א
,
כא);
ועמוס
ניבא
"שנתים
לפני
הרעש"
(עמ'
א
,
א)
כשנצטרע
עוזיהו
,
ועשרים
וחמש
שנים
מלך
מצורע
(סע"ר
יט)
-
הרי
עשרים
ושבע
,
ויותם
מלך
שש
עשרה
(ראה
מ"ב
טז
,
ב)
,
ואחז
שש
עשרה
,
ובשנת
שש
לחזקיהו
גלו
עשרת
השבטים
(ראה
מ"ב
יח
,
י
-
יא).