תנ"ך - ויאמר
ה'
אלי
קח־לך
גליון
גדול
וכתב
עליו
בחרט
אנוש
למהר
שלל
חש
בז:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֵלַ֔י
קַח־לְךָ֖
גִּלָּי֣וֹן
גָּד֑וֹל
וּכְתֹ֤ב
עָלָיו֙
בְּחֶ֣רֶט
אֱנ֔וֹשׁ
לְמַהֵ֥ר
שָׁלָ֖ל
חָ֥שׁ
בַּֽז:
(ישעיהו פרק ח פסוק א)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֵלַי
קַח־לְךָ
גִּלָּיוֹן
גָּדוֹל
וּכְתֹב
עָלָיו
בְּחֶרֶט
אֱנוֹשׁ
לְמַהֵר
שָׁלָל
חָשׁ
בַּז:
(ישעיהו פרק ח פסוק א)
ויאמר
ה'
אלי
קח־לך
גליון
גדול
וכתב
עליו
בחרט
אנוש
למהר
שלל
חש
בז:
(ישעיהו פרק ח פסוק א)
ויאמר
יהוה
אלי
קח־לך
גליון
גדול
וכתב
עליו
בחרט
אנוש
למהר
שלל
חש
בז:
(ישעיהו פרק ח פסוק א)
וַאֲמַר
יְיָ
לִי
סַב
לָך
לוּחַ
רַב
וּכתוֹב
עֲלוֹהִי
כְּתָב
מְפָרַשׁ
מוֹחֵי
לְמִיבַּז
בִּיזָא
וּלמִעדֵּי
עֲדָאָה
:
למהר
-
ג':
*שמ'
יב
,
לג;
יש'
ח
,
א;
דה"א
יב
,
ט.
גליון
-
ל';
בחרט
-
ל';
למהר
-
ג'.
גליון
-
מגילה
או
לוח.
בחרט
אנוש
אשר
ירוץ
בו
כל
אנוש
-
כל
הקורא
בו
,
אפילו
כל
שהוא
,
אפילו
אינו
חכם;
וכן
תירגם
יונתן:
"כתב
מפרש".
למהר
שלל
-
לבא
סנחריב
ולשלול
את
כל
הון
עשרת
השבטים
,
ולהחיש
לבוז
נבוכד
נצר
אחריו
את
צדקיהו
ודורו.
ויאמר
יי'
אלי
קח
לך
גליון
גדול
וכתוב
עליו
בחרט
אנוש
-
משפט
הנביאים
להיות
מושלים
ומדמים
משל
ודמוי
בקילקולם
של
שונאי
ישראל
ובפורענותן;
אף
כאן
ישעיה
,
בראותו
תוכחה
תִפְלָה
ושערורה
בשמרון
(ע"פ
יר'
כג
,
יג
-
יד)
,
שיבוא
עליהם
סנחריב
הממהר
לשלול
שלל
וחש
לבוז
בז
,
התחיל
להנבא
בחזקת
הנבואה:
הראני
יי'
גיליון
גדול
לפורענותן
של
יושבי
שמרון
,
שיבוא
עליהם
סנחריב
וימהר
לשלול
שלל
ולבוז
בז;
(שו"ט
כב
,
ז):
ורחמן
קדוש
ישראל
אשר
נאמן
,
שמידותיו:
מתוך
כעס
-
שחוק
,
ומתוך
רוגז
-
רחמים
,
אמר
לנביא:
אע"פ
שהראיתיך
פורענות
זו
,
העדתי
לי
עדים
נאמנים
גם
לנחמה
ולרווחה:
את
אוריה
הכהן
ואת
זכריהו
בן
יברכיהו.
(מכות
כד
,
א):
והלא
אוריה
במקדש
ראשון
וזכריה
במקדש
שיני!?
אלא
תלה
הכתוב
נבואת
זכריה
בנבואת
אוריה:
בנבואת
אוריה
כתיב
"ציון
שדה
תחרש"
(יר'
כו
,
יח
,
כ)
,
ובנבואת
זכריה
כתיב
"עוד
ישבו
זקנים
וזקנות
ברחובות
ירושלם
ואיש
משענתו
בידו
מרוב
ימים"
(זכ'
ח
,
ד)
,
עד
שלא
נתקיים
נבואת
אוריה
,
הייתי
מתיירא
שלא
תתקיים
נבואת
זכריה;
וכשם
שנתקיים
נבואת
אוריה
,
שמח
אני
ומובטח
אני
שיתקיים
נבואת
זכריה.
ויאמר
-
גליון
גדול
-
יש
אומרים:
מ'מגילה'
,
והנה
יו"ד
תחת
דגש
,
וככה
"דליו
שוקים"
(מש'
כו
,
ז).
בחרט
-
כמו
"ויצר
אותו
בחרט"
(שמ'
לב
,
ד)
,
צורה
יצוקה
כדמות
אדם.
ואחרים
אמרו
כי
גליון
-
יחיד
מ"גליונים"
(יש'
ג
,
כג)
,
והוא
בגד
,
והכתיבה
במלאכת
רקום;
והטעם:
כי
יתנבא
לעתיד
על
גלות
שומרון.
גליון
גדול
וכתוב
עליו
בחרט
אנוש
-
גודל
הגליון
וכתב
חרט
אנוש
,
כלומר
"עט
סופר"
(תה'
מה
,
ב)
,
שניהם
להודיע
לכל
הרואים
שכתב
אמת
וקיים
הוא
,
ולא
יעבר
ואין
להשיב;
והחתימה
כמו
כן
לכך
הייתה.
וכן
אומר:
לא
בקלף
קטן
שנוח
ליאבד
תכתבנו
,
וגם
שנראה
ככתב
נערים;
ולא
בקיסם
וקנה
,
אלא
בחרט
אנוש
-
בעט
סופר
חשוב;
ולא
כתב
בלא
חותם
,
אלא
כתוב
בספר
וחתום
,
והעד
"עדים
נאמנים"
להם
(להלן
,
ב)
,
שידעו
כי
הכתב
אמת
ואמונה
הוא
,
ולא
יעבר
ואין
להשיב.
למהר
שלל
חש
בז
-
בשיטתם
השיבם
,
שהיו
אומרים
"ימהר
יחישה
מעשהו
למען
נראה"
(יש'
ה
,
יט).
ויאמר
יי'
אלי.
גליון
-
פירוש:
אגרת;
ויונתן
תרגם:
"לוח".
ובאמרו
גדול
,
והוא
לא
צוה
לכתוב
בו
אלא
ארבע
תיבות
,
אולי
היו
דברים
,
והיה
עניינם
שם
למהר
שלל
חש
בז;
או
לא
היו
אלא
ארבע
תיבות
אלה
,
והגליון
היה
גדול
,
למשל
על
ארץ
ישראל:
כמו
שהיה
הגליון
גדול
והכתב
בה
מעט
,
כן
היתה
ארץ
ישראל
רחבת
ידים
והיושבים
בה
מעט;
שגלו
עשרת
השבטים
,
והיתה
חרבה
רובה.
ופירוש
בחרט
אנוש:
לפי
שהיה
זה
במראה
הנבואה
,
אמר
לו
שיכתוב
זה
בחרט
אנוש
,
כלומר
,
שלא
יחשוב
,
כי
זה
שצוה
לו
לכתוב
-
במראה
הנבואה
,
אלא
יעשה
כן
ממש:
בעבוֹר
הנבואה
מעליו
,
יכתוב
זה
בחרט
אנוש.
כי
אותו
שנכתב
במראה
הנבואה
אינו
בחרט
אנוש
,
כי
אינו
מעשה
ממש;
כמו
שהלך
"ישעיה
ערום
ויחף"
(יש'
כ
,
ג)
,
ולקח
הושע
"אשת
זנונים"
(הו'
א
,
ב)
,
והעביר
יחזקאל
תער
על
ראשו
ועל
זקנו
(ראה
יח'
ה
,
א)
-
כל
זה
היה
במראה
הנבואה;
לפיכך
אמר
לו:
וכתוב
עליו
בחרט
אנוש
למהר
שלל
חש
בז.
והמלות
האלה
כפל
עניין
במלות
שונות
,
והכפל
לחזק
העניין
ולמהרו.
ויונתן
תרגם
בחרט
אנוש:
"כתב
מפרש".
ויאמר
יי'
אלי
קח
לך
גליון
גדול
וגו'
-
כמה
וכמה
ענינים
שונים
יעשו
הנביאים
מאת
השם
להזכרה
ולתת
רשם
בנפשות
בני
אדם
,
ואחד
מהם
היה
זה
,
והוא
לקחת
כתב
-
או
מקלף
או
מעור
מעובד
,
היה
נגלל
ולכן
נקרא
'גליון'
או
'מגלה'
-
וצוה
שיהיה
גדול
,
עם
היות
הכתב
קצר
מאד
,
כדי
שלא
יאבד
,
וגם
זה
יתן
רשם
יותר
גדול
בנפשות;
גם
צוהו
שיכתוב
בחרט
אנוש
,
למען
יעמדו
האותיות
ימים
רבים;
גם
צוהו
שיחתמו
בזה
הכתב
עדים
נאמנים.
וגם
לתת
עוד
סימן
והזכרה
,
צוהו
השם
כי
שם
בנו
הנולד
לו
מאשתו
-
אשר
קראה
נביאה
,
לְסִבּות
-
יקראנו
באלה
השמות
הארבעה
עצמם
,
ואם
אינם
משונים
זה
מזה
בענין
,
אבל
הם
כפולים;
וההכפל
בהם
לחזוק
,
כדרך
כל
כפל
,
כמו
שבאר
יוסף
אבינו
הראשון
(בר'
מא
,
לב).
אולם
באור
זה
הסוג
ימצא
ב'גביע'.
קח
לך
גליון
גדול
וכתוב
עליו
זו
הנבואה:
למהר
שלל
חש
בז
-
שיבוא
מלך
אשור
ויגלה
עשרת
השבטים.