תנ"ך - וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכָ֥שְׁלוּ בָ֖ם רַבִּ֑ים וְנָפְל֣וּ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ: פ (ישעיהו פרק ח פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ: פ (ישעיהו פרק ח פסוק טו)

טקסט בלבד:

וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו: פ (ישעיהו פרק ח פסוק טו)

תיקון קוראים:

וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו: פ (ישעיהו פרק ח פסוק טו)
וְיִתַּקלוּן בְּהוֹן סַגִּיאִין וְיִפְּלוּן וְיִתַּברוּן וְיִתצָדוֹן וְיִתאַחֲדוּן :

ונוקשו - ב': יש' ח , טו; כח , יג.

ונוקשו - ב'.

וכשלו בם רבים - [באותן האבנים יכשלו אלו וסיעתם] שניהם יפלו ביד שנאיהם: פקח נהרג , שהרגו הושע , ועשרת השבטים נפלו ביד סנחריב; ושבנא יצא מירושלם , כשעלה סנחריב מעליה לילך על תרהקא מלך כוש , שטף שבנא וסיעתו והלך לו.

וכשלו בם רבים - הם עשרת השבטים שסרו מעל מלכי בית דוד , וימליכו עליהם מלך. ומדרש רבותינו: "לא תאמרון קשר" (לעיל , יב) - נבואה זו כשצר סנחריב על ירושלם. (סנה' כו , א): שבנא הוה דריש בתריסר ריבוותא , וחזקיה הוה דריש בחדיסר ריבוותא. כי אתא סנחריב וצר על ירושלם , כתב שבנא פיתקא ושדא בגירא: שבנא וסיעתו השלימו , חזקיה וסיעתו לא השלימו; וזהו שנאמר "כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חיצם על יתר לירות במו אופל לישרי לב" (תה' יא , ב) - הם חזקיה וישעיה. הוה קא מיסתפי חזקיה , אמר: דלמא חס ושלום נטה דעתיה דקודשא בריך הוא בתר רובא. בא נביא ואמר לו: "לא תיראו ולא תעריצו" (לעיל , יב) - "ועל תוקפיה לא תימרון תקוף" (ת"י). "מעריצכם" (לעיל , יג) , "והיה למקדש" (לעיל , יד) - בעניין זה סמוכין שתי מקראות הללו: "את יי' צבאות אותו תקדישו הוא מוראכם" (לעיל , יג) , "והיה למקדש" - והוא יהיה לכם לקדושה; כלומר: לכם , אתם יושבי ירושלם הדבקים בו , תקדישו ותעריצו שמו והוא יהיה לכם למקדש , אבל "לשני בתי ישראל" (לעיל , יד) שסרו מעל מלכי בית דוד , ולחלקו לשני סיעות להיות לכם "לפח ולמוקש ליושבי ירושלם" , להם יהיה הקדוש ברוך הוא "לפח ולמוקש" (שם). "וכשלו בם רבים" (לעיל , טו) - כגון שבנא וסיעתו שנטו אחרי סנחריב , וקשרו קשר על מלכות בית דוד "ונפלו ונשברו" (שם) - (סע"ר כג): ששטף סנחריב שבנא וסיעתו והלך לו.

וכשלו בם - שב אל "פח ולמוקש" (לעיל , יד).

וכשלו באבן נגף ובצור מכשול שלו רבים , ולא תועיל להם מרביתם , כי אתם הנעזרים על ידי חיבורם , והם העוזרים , יחד תכשלו; ועל זאת יהא המקום מורא ונערץ בעיניכם , שאם תלכו בדרך העם הזה , תכשלו. ולפיכך: צר (בנוסחנו: צור) תעודתי בלבך , כמו "ומצותי יצר לבך" (מש' ג , א) , אתה יהודה , חתום בלבך תורתי , שאני מורה לך בלמודי מאת המקום "מלכת בדרך העם הזה" (לעיל , יא) , אחרי אלהיהם ומלכם. ואל תבטחו לכם על דברי... (שיבוש של קפיצת עין בכתב היד) אם נלך בה , שמחכה אני ליי' אלהי המסתיר פניו מבית יעקב - שאמר להביא "עליהם את מי הנהר העצומים והרבים" (לעיל , ז); וקויתי לו - כי בא יבא דברו ולא יאחר , וכמו שיתמהמה אחכה לו (ע"פ חב' ב , ג).

וכשלו בם - באבן נגף ובצור מכשול שזכר (לעיל , יד) , יכשלו בם רבים , והם המורדים; הם חושבים להמלט במרדם , והם יפלו בתוך המוקש וילכדו.

וכשלו בם רבים - שכל הרודפים אחר עצתם יפלו וישברו ויילכדו וילכו בגלות.
ריכוז קישורים