תנ"ך - הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי ה' לאתות ולמופתים בישראל מעם ה' צבאות השכן בהר ציון: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י וְהַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַן־לִ֣י יְהוָ֔ה לְאֹת֥וֹת וּלְמוֹפְתִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל מֵעִם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַשֹּׁכֵ֖ן בְּהַ֥ר צִיּֽוֹן: ס (ישעיהו פרק ח פסוק יח)

טקסט וניקוד:

הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן־לִי יְהוָה לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן: ס (ישעיהו פרק ח פסוק יח)

טקסט בלבד:

הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי ה' לאתות ולמופתים בישראל מעם ה' צבאות השכן בהר ציון: ס (ישעיהו פרק ח פסוק יח)

תיקון קוראים:

הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון: ס (ישעיהו פרק ח פסוק יח)
הָא עַד דַּאֲנָא קַיָים וְעוּלֵימַיָא דִּיהַב לִי יְיָ יִתקַיְימוּן בַּנָא אָתִין וּמוֹפְתִין דַּאֲמִירִין לְמֵיתֵי עַל יִשׂרָאֵל דְּאִם יִחזוֹן וִיתוּבוּן תִּבטַל גְּזֵירְתָא דִּגזִירָא עֲלֵיהוֹן דְּיִגלוֹן מִלְאִיתַּחזָאָה קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת דִּשׁכִינְתֵיהּ בְּטוּרָא דְצִיוֹן :

והילדים - ג': יש' ח , יח; *דנ' א , יז; נחמ' יב , מג. מעם יי' - ט': ראה יש' ז , יא. מעם יי' צבאות - ג': יש' ח , יח; כח , כט; כט , ו.

והילדים ג' הנה אנכי והילדים האלה ארבעתם וגם הנשים והילדים .

והילדים - ג'; מעם יי' - ט'.

וחכיתי ליי' - אמר ישעיה: ואני מחכה ליי' המסתיר פניו מעשרת השבטים , וקויתי לו לאמת דבריי אלה ולהושיע את בית דוד. הנה אנכי והילדים וגו' לאותות - לשתי אותות: פורענות פקח , כמו שנקרא הילד "מהר שלל" , (לעיל , א) , ותשועת בית דוד , כמו שנקרא הילד "עמנו אל" (לעיל ז , יד); זהו יישוב העניין לפי פשוטו. ומדרש אגדה בבראשית רבא (מב , ג) על אחז , שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות , שלא ילמדו תינוקות של בית רבן תורה; אמר: אם אין גדיים אין תיישים , אם אין צאן אין רועה , אגרום לו לסלק שכינתו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: כל מה שאתה קושר התעודה וחותם התורה לסותמה שלא תִמָצֵא בישראל , לא יועיל לך: חכיתי ליי' המסתיר פניו וגו' - אין לך נבואה קשה מאותה שעה , שאמר משה "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דב' לא , יח); ואף בו ביום הבטיחם: "וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (שם , כא). הנה אנכי והילדים וגו' - הם תלמידיו , שחביבים עליו כבניו , הם יהיו לאותות ולמופתים - שתתקיים תורה בישראל על ידם.

הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יי' לאותות ולמופתים בישראל - שלא ייראו יושבי ציון מאשור; שלשם כך נקרא האחד "עמנו אל" (יש' ז , יד) , שיעשה לנו הקדוש ברוך הוא נס מסנחריב. והנה אנכי והילדים שנתן לי לאותות ולמופתים בישראל , שאותם האותות והמופתים באו מעם יי' צבאות השוכן בהר ציון , לא נלך "בדרך העם הזה" (לעיל , יא) ולא נאמר "קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא" נירא (לעיל , יב). ומן הפתרון הזה לא תטה ימין ושמאל.

הנה - הטעם: יוכלו להבין מסוד הנבואה ממעשי ומשמות בני. מעם יי' צבאות - הטעם: כי אלה השמות היו מעם השם. השוכן בהר ציון - הטעם: מרוב אהבתו.

והנה אנכי שדברתי הנבואה , והילדים , עמנואל וחשבז , אשר נתן לי יי' לאותות ולמופתים בישראל , שתעזב אדמתם וילכו בגולה , וימהר שללם ויחיש בזתם; ותראו ותאמינו שסופן ליכשל וליפול בדרכם הרעה; ולפיכך: אל תלכו אתם בה , שלא תכשלו גם אתם בה.

הנה אנכי - מעשים שעשיתי לאות , כמו כתיבת הגליון וקריאת שמות הילדים: שאר ישוב (ראה יש' ז , ג) , מהר שלל חש בז (ראה לעיל , ג); מעם יי' צבאות - לא עשיתי דבר מעצמי , אלא הכל נאמר לי מעם יי' צבאות השוכן בהר ציון , והוא יושיעה מיד מלך ארם ומיד מלך אשור. ואלה הדברים היה אומר הנביא לתלמידים היושבים לפניו; ואמר להם גם כן: וכי יאמרו אליכם - כי יאמרו אליכם העם הזה: דרשו אל האובות ואל הידעונים כמו שאנו עושים , כי הם מצפצפים ומהגים , אם כן ראוי לדרוש מהם ולהאמין; אתם תאמרו להם: הלא עם אל אלהיו ידרוש - אפילו אותם שדורשים אל אלהים אחרים , כל עם דורש אלהיו; שיש שיעשה אלוה החמה , ויש שיעשה אלוה הלבנה , ויש הכוכבים; וכל אלה הם חיים , ויש בהם כח , אע"פ שאין ראוי לדרוש מאתם , כי הכח בא להם מהאל יתברך , והוא אדון על הכל ואליו ראוי לדרוש; אבל זה שאתם אומרים לנו שנדרוש אל האובות ואל הידעונים , זהו דבר שאין הדעת סובלו , כי הם מתים; ואיך נדרוש בעד החיים אל המתים , כי "המתים אינם יודעים מאומה" (קה' ט , ה) , והציפצוף הוא דרך מרמה למתעסקים בהם. ויונתן תרגם: "וארי יימרון לכון עממיא דאתון ביניהון: תבעו מן בדין ומן דכירו דמנצפין ודמנהמין , הלא כן אורח עממיא פלחי טעוותא , מן טעותיה תבעין חייא מן מתייא".

הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יי' לאותות ולמופתים וגו' - טעם אנכי: יעודו בדבריו , כי נבא שישחתו עשרת השבטים ולא ישחתו בני יהודה וירושלם. וכל זה אותות ומופתים - דרך שם משותף , כלומר: הזכרות לשומעים; וכן שמות הילדים אשר נתן יי' לזה הנביא. וזה הילד הנקרא "מהר שלל חש בז" (לעיל , ג) - לזכרון על אבוד עשרת השבטים; והילד הנקרא "שאר ישוב" (יש' ז , ג) - על השארות יהודה , ואם לא פורש , אבל די לנו ברמז זה. ואולם "עמנואל" (יש' ז , יד) היה בן המלך אחז , והונח , כמו שקדם , על הוראת תשועת יהודה וירושלם מיד ארם ופקח , ואם אגב גררא ירמוז מעט על תשועתם מיד סנחריב.

הילדים אשר נתן לי... לאותות ולמופתים בישראל - שהוא שאר ישוב ועמנואל וניתנו לי לאותות מעם יי' צבאות; ואנו מחכים ומקווים לשם , ולא לפסילים.
ריכוז קישורים