תנ"ך - ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת־זכריהו בן יברכיהו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָֽהוּ: (ישעיהו פרק ח פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת־זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ: (ישעיהו פרק ח פסוק ב)

טקסט בלבד:

ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת־זכריהו בן יברכיהו: (ישעיהו פרק ח פסוק ב)

תיקון קוראים:

ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת־זכריהו בן יברכיהו: (ישעיהו פרק ח פסוק ב)
וְאַסהֵיד קֳדָמַי סָהִדוָן מְהֵימְנָן יָת לְוָטַיָא דַּאֲמַרִית לְאֵיתָאָה בִּנבוּאַת אוּרִיָה כָהֲנָא הָא אֲתוֹ אַף כֵּין כָּל נֶחָמָתָא דַּאֲמַרִית לְאֵיתָאָה בִּנבוּאַת זְכַריָה בַר יְבֶרֶכיָה אֲנָא עֲתִיד לְאָתָבָא :

ואעידה - ה': דב' לא , כח; יש' ח , ב; יר' ו , י; תה' נ , ז; פא , ט. זכריהו - ב' בנביאים: מ"ב טו , ח; יש' ח , ב. בן - ז' בטעמא בתלת נקוט (בלישנא , המלה מצויה שבע פעמים מוטעמת בטעם ולא במקף ואף על פי כן ניקודה סגול): בר' יז , יז; וי' א , ה; כד , י; יש' ח , ב; אס' ב , ה; נחמ' ו , יח; דה"א ט , כא. בן - ו' בטעמא בתלת נקוט (המלה מצויה שש פעמים מוטעמת בטעם ולא במקף ואף על פי כן ניקודה סגול): וי' א , ה; כד , י; יש' ח , ב; אס' ב , ה; נחמ' ו , יח; דה"א ט , כא.

ואעידה - ה'; זכריהו - ב' בנב'; בן - ז' בט' בתלת נקוט'; יברכיהו - [ל'].

ואעידה לי - גם באותן הימים , בימי יהויקים , על אותו פורענות , שני עדים נאמנים: האחד לבשרם רעה העתידה לבא עליהם , הוא אוריה הכהן , שהרגו יהויקים , שנאמר "וגם איש היה מתנבא בשם יי' אוריה בן שמעיה מקרית היערים ויתנבא על העיר הזאת ועל המקום הזה את כל דברי ירמיהו" (יר' כו , כ); ואת זכריהו בן יברכיהו , המתנבא בשנת שתים לדריוש "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם" (זכ' ח , ד). אוריה - סימָן לזכריה: אם תראו שתתקיים נבואת אוריה , תהיו מצפים שתתקיים נבואת זכריה; כשם שהעדתי בשל סנחריב עמוס וישעיה: עמוס - לפורענותן של ישראל , עשרת השבטים: "וישראל גלה יגלה" (עמ' ז , יא) , וישעיה (לב , א) - להבטחתו של חזקיהו.

ויאמר יי' אלי קח לך גליון גדול וכתוב עליו בחרט אנוש - משפט הנביאים להיות מושלים ומדמים משל ודמוי בקילקולם של שונאי ישראל ובפורענותן; אף כאן ישעיה , בראותו תוכחה תִפְלָה ושערורה בשמרון (ע"פ יר' כג , יג - יד) , שיבוא עליהם סנחריב הממהר לשלול שלל וחש לבוז בז , התחיל להנבא בחזקת הנבואה: הראני יי' גיליון גדול לפורענותן של יושבי שמרון , שיבוא עליהם סנחריב וימהר לשלול שלל ולבוז בז; (שו"ט כב , ז): ורחמן קדוש ישראל אשר נאמן , שמידותיו: מתוך כעס - שחוק , ומתוך רוגז - רחמים , אמר לנביא: אע"פ שהראיתיך פורענות זו , העדתי לי עדים נאמנים גם לנחמה ולרווחה: את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו. (מכות כד , א): והלא אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שיני!? אלא תלה הכתוב נבואת זכריה בנבואת אוריה: בנבואת אוריה כתיב "ציון שדה תחרש" (יר' כו , יח , כ) , ובנבואת זכריה כתיב "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים" (זכ' ח , ד) , עד שלא נתקיים נבואת אוריה , הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואת זכריה; וכשם שנתקיים נבואת אוריה , שמח אני ומובטח אני שיתקיים נבואת זכריה.

ואעידה - יש אומרים , כי האל"ף תחת ה"א , ואחרים אמרו , כי בא 'עתיד' תחת 'עבר'. יתכן היות ואעידה כמשמעו , שאעיד לי; והנביא עשה מה שצוה השם , ואם לא נזכר. את אוריה הכהן - היה כהן גדול בימים ההם , גם זכריה היה אדם גדול. ודרך הדרש ידועה (איכ"ר ה , יח) , על נבואת זכריה הנביא ואוריה הנביא.

ואעידה לי - הקדוש ברוך הוא אמר זה , שיעיד לו על כך עדים הנאמנים להם; שאם לא יאמינו את ישעיהו , לפי שהרבה נבואות אמר להם שלא באו עדיין , והיו אומרים לו "ימהר יחישה" (יש' ה , יט) , יאמינו את אֵילו; שאף לאילו היה דבר יי' כזה למהר שלל חש בז , כדי שיוכיחו ויעידו כדברי ישעיהו , ויאמינו לו. ואין אנו רואים בדורו של אחז מפורש אלא "אוריה הכהן" (מ"ב טז , יא) , ואותו אנו מוצאים לאחז כהן נאמן לשמים כלבבו , שהרי שלח לו לבנות לשמים מזבח כתבנית המזבח ששלח לו , ו"כן עשה" (שם); ובכל הנביאים מוכיח שאע"פ שהיו עובדי עבודה זרה , היו עובדים את המקום. ומאוריה תדע שאף זכריהו בן יברכיהו בדורו של אחז הוא. ועוד , שאם זכריה בן ברכיה בן עדו שהיה בימי בית שיני הוא (ראה זכ' א , א) , מה היא עדותו בימי אחז? נביאים שהם רואים ושומעים אינם מאמינים , ואיך יאמינו אותם שלא נולדו עדיין? ולכך פירש הכתוב בזכריה שבימי בית שיני שלשה דורות (ראה שם) , להוציא מזה זכריה שזקנו לא היה שמו 'עדו'. וכיוצא בזה תמצא בדברי רבותינו (ב"ב קעב , א) ב'שני יוסף בן שמעון': כיצד יעשו? ישלשו - שבדור שלישי שלהן , שהן חלוקים בו , יהו נִכָּרִים. ודרך המקרא הוא שאין מזכיר אדם אלא לצורך , ואוריה שהוצרך להזכיר בדורו של אחז , על ידי המזבח הזכיר , וזכריה שלא הוצרך להזכיר , לא הזכיר; ולעולם בדורו של אחז היה , כי איך יחתום בספר ויעיד אותו שלא נולד? ונבואה שלמעלה לא הוצרכה עדות , שהאות הוא העדות; ולא פורש לי מהו מהירות השלל. ואז , ואקרב עוד אל "העלמה" (יש' ז , יד) שנתנבאת לקרא שם בנה בכורה "עמנו אל" (שם) ברוח הקדש; שאותו הבן כבר נולד , ועל ידי קריאת שמו נעשית כבר נביאה. ותהר ותלד בן... קרא שמו מהר שלל - על מהר שלל שיהא בקרוב בימיו , קרא שמו חשבז (לפנינו: חש בז); שכן עיקר , שכל שם אדם שעל ידי מעשה , קצר הוא.

ואעידה לי - אלה דברי הנביא. ואע"פ שלא זכר כתיבת הגליון , ידוע הוא כי כתבו כמו שצוה לו האל. ועוד עשה בו , ואף על פי שלא ראינו שצוה בו האל: העד עליו עדים; כלומר: החתים בו אלה העדים , שתהיה נבואה זו כתובה וחתומה , כי כן עתידה להיות בקרוב. ואוריה נתנבא בימי יהויקים (ראה יר' כו , כ - כא) , וזכריה בשנת שתים לדריוש (ראה זכ' א , א) , ואף על פי כן שניהם היו בימי ישעיהו. ודעת רבותינו ז"ל (ראה מכות כד , ב) שלא היו בזמן אחד , שאמרו: וכי מה עניין אוריה אצל זכריה? אלא אוריה נתנבא פורענות "ציון שדה תחרש" (יר' כו , יח) , וזכריה נתנבא נחמות "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם" (זכ' ח , ד) - נבואת אורייה עדות לנבואת זכריה: כשם שנתקיימה נבואת אורייה , כך תתקיים נבואת זכריה. ולדעתם יהיה ואעידה לי - דברי האל יתברך , וכן תרגם יונתן: "ואסהד קדמי סהדין מהמנין: ית לווטייא דאמרית לאייתאה ביד אוריה כהנא , הא אתו; ואף כל נחמתא דאמרית לאייתאה בנבואת זכריה בר יברכיה , אנא עתיד לאתבא".

ויאמר יי' אלי קח לך גליון גדול וגו' - כמה וכמה ענינים שונים יעשו הנביאים מאת השם להזכרה ולתת רשם בנפשות בני אדם , ואחד מהם היה זה , והוא לקחת כתב - או מקלף או מעור מעובד , היה נגלל ולכן נקרא 'גליון' או 'מגלה' - וצוה שיהיה גדול , עם היות הכתב קצר מאד , כדי שלא יאבד , וגם זה יתן רשם יותר גדול בנפשות; גם צוהו שיכתוב בחרט אנוש , למען יעמדו האותיות ימים רבים; גם צוהו שיחתמו בזה הכתב עדים נאמנים. וגם לתת עוד סימן והזכרה , צוהו השם כי שם בנו הנולד לו מאשתו - אשר קראה נביאה , לְסִבּות - יקראנו באלה השמות הארבעה עצמם , ואם אינם משונים זה מזה בענין , אבל הם כפולים; וההכפל בהם לחזוק , כדרך כל כפל , כמו שבאר יוסף אבינו הראשון (בר' מא , לב). אולם באור זה הסוג ימצא ב'גביע'.

והעדתי שם שני גדולי הדור שהיו בימיו , אוריה וזכריה , שכתב הנבואה באותו גליון , ואלה חתמו שם עדים.
ריכוז קישורים