תנ"ך - לתורה ולתעודה אם־לא יאמרו כדבר הזה אשר אין־לו שחר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לְתוֹרָ֖ה וְלִתְעוּדָ֑ה אִם־לֹ֤א יֹֽאמְרוּ֙ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ שָֽׁחַר: (ישעיהו פרק ח פסוק כ)

טקסט וניקוד:

לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם־לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין־לוֹ שָׁחַר: (ישעיהו פרק ח פסוק כ)

טקסט בלבד:

לתורה ולתעודה אם־לא יאמרו כדבר הזה אשר אין־לו שחר: (ישעיהו פרק ח פסוק כ)

תיקון קוראים:

לתורה ולתעודה אם־לא יאמרו כדבר הזה אשר אין־לו שחר: (ישעיהו פרק ח פסוק כ)
כְּדֵין תֵּימְרוּן לְהוֹן לְאוֹרָיתָא דְאִתיְהֵיבַת לַנָא לְסָהֲדוּ אֲנַחנָא שָׁמְעִין אֵלָא תִגלוֹן לְבֵינֵי עַמְמַיָא וְיֵימְרוּן לְכוֹן כְּפִתגָמָא הָדֵין מִכְּעַן לֵית לֵיהּ מַן דְּיַשׁחַר וְיִבעוֹהִי :

לתורה - ל'; ולתעודה - ל'.

לתורה ולתעודה - מחובר למעלה הימנו: שמא נדרוש אל המתים לתורה ולתעודה - בעד החיים , להורות לנו מה נעשה? [כל זה לפי המדרש. ולפי פשוטו יש לפתור: וכי יאמרו אליכם וגו' - גמר נבואתו הוא , שאמר "ויסרני מלכת בדרך העם הזה" (לעיל , יא) , והוכיחו הקדוש ברוך הוא לנביא ולסיעתו של חזקיה: כשיאמרו אליכם שבנא וסיעתו , שיראו את חזקיה מבער עבודה זרה: דרשו אל האבות ואל הידעונים , ובחרו בעבודה זרה כאשר עשו אבותיכם הראשונים , והסבו את הממלכה לסנחריב; הלא כל עם אל אלהיו ידרוש - עובדים עבודת כוכבים ודורשים בעד החיים אל המתים - אף אתם יש לכם לעשות כן. לתורה ולתעודה - זו תהא תשובתכם; שתשמרו את התורה , כמה שנאמר למעלה: "צור תעודה חתום תורה" (לעיל , טו) ולא תאמינו לדבריהם.] אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר - מאחר שתשיבו אותם תשובה זו , תראו ותשמעו אם לא יהו מודים כשירים שבהם לדבריכם , ויאמרו: כדבר הזה אמת , אשר אין לו לאלוה אוב וידעוני שום שחר - אינו ראוי לשחר פניו; כך תירגם יונתן. ומדרש אגדה (ראה ויק"ר ו , ו): על עצמו אינו מזריח את השחר , שהרי עינים לו ואינו רואה , ואיך יזריח על אחרים? עניין אחר: אם לא יאמרו כדבר הזה - עתה תראו אם לא יאמרו אליכם כדבר הזה: דרשו אל האובות; אע"פ שאין לו שחר ולא ממש בו בדבר הזה , לא יבושו מלומר אליכם כך.

לתורה ולתעודה - שהנביא העיד בנו שלא נסוג מאחרי אלהינו , להם אנו שומעים ולא לכם; כשם שמצינו למעלה שהעיד בהם בלשון הזה: "צור תעודה חתום תורה בלימודיי" (לעיל , טז). ואם תשיבו להם תשובה זו , אם לא יודו לדבריכם ויאמרו שאין לו שחר - אין בו צורך; כל מי שנוטה לבבו מעם יי' אלהינו ללכת אחרי אלהים אחרים , אין לו שחר - תרגומו: "לית בהון צרוך".

לתורה ולתעודה - הלמ"ד כמו "אמרי לי אחי הוא" (בר' כ , יג): בעבור תורת הנבואה. כי עוד יאמרו: כדבר הזה לא נשמע , כי הוא כלילה שאין לו שחר; והטעם: לא תצא זאת התעלומה לאור. ויש אומרים (רקמה ע' סא) , כי טעם לתורה - שבועה; וכדבר הזה לא ראינו במקרא.

גם זאת תהי לכם לתורה ולתעודה מאת אלהינו , לנצור ולחתום בלבכם מעשה זאת; ובכך תדעו שגם זאת תורה ותעודה היא לכם מאת המקום , ואין לו בהם חפץ , אם לא הם עצמם הדורשים להם יודו עדיין , ויאמרו כדבר הזה שאני אומר לכם עתה , אשר אין לו לעם הדורש אתם , ולעצמו , לישראל הדורשם , שחר ואורה בדרך זה , אלא צרה וחשיכה ואפילה יקראהו בעוברו בדרך הזאת (ראה להלן , כב) , כי התרפים והקסמים ידברו להם און (ע"פ זכ' י , ב) , ולא יועילום בדרשם אותם.

לתורה ולתעודה - שבועה , כאדם האומר: בתורה , יהיה כך וכך; וכן אם לא - שבועה , כמו "אם לא שויתי ודוממתי" (תה' קלא , ב) , והדומים להם. יאמרו - אלה שאמר: "וכי יאמרו אליכם" (לעיל , יט); תדעו באמת כי כן יאמרו אליכם כדבר הזה אשר אמרתי אליכם; וזהו דבר שאין לו שחר - פירוש: אורה; כלומר: אין לו שום טעם , ודבר חשוך ואפל הוא. ויונתן תרגם: "כדין תימרון להון: לאורייתא דאיתיהיבת לנא לסהדו אנחנא שמעין , אילא תגלון לביני עממיא דיימרון לכון כפיתגמא הדין , מכען לית ליה מאן דישחר ויבעיה"; כלומר: לאוב ולידעוני , אין לו מי שישחר פניו ויבקשנו , כלומר: אינו ראוי לכך. ובדרש (ראה ויק"ר ו , ו): אין לו שחר - על עצמו אינו מזריח את השחר , שהרי עינים לו ולא יראה , ואיך יזריח על אחרים? ובדרש (ראה שם): אמר רבי סימון: בארה אביו שלהושע בן בארי , נבא שני מקראות הללו: "וכי יאמרו" (לעיל , יט) , לתורה; ולא היה בהם כדי ספר , ונטפלו בישעיה. ונבא לגלות עשרת השבטים , כשהגלה מלך אשור לראובני ולגדי (ראה דה"א ה , כו). והגלוהו עמהם , שנאמר "בארה בנו נשיא לראובני ולגדי" , הוא "אשר הגלה תגלת פלאסר" (שם , ו).

לתורה ולתעודה - זה שבועה מן הנביא דרך הפלגה , כי די אם נתן זה להאמין , אף כי ישבע על זה הנביא. אין לו שחר - אין לו אור כלל , אבל הוא מאמר חשוך ופחות מאד.

לתורה ולתעודה - היה נשבע להם הנביא בתורה ובנבואתו שגם הם יודו לדבריכם. אם לא יאמרו לכם כדבר הזה אשר אין לו שחר - אין לו לפסל שהם בוטחים בו שום שחר וגדולה. שחר הוא לשון ממשלה , שדרך השרים להקביל פניהם שחרית , כמו "מרחם משחר לך" (תה' קי , ג); "בצר להם ישחרוני" (לפנינו: ישחרנני; הו' ה , טו).
ריכוז קישורים