תנ"ך - יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את־רצין ובן־רמליהו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יַ֗עַן כִּ֤י מָאַס֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֚ת מֵ֣י הַשִּׁלֹ֔חַ הַהֹלְכִ֖ים לְאַ֑ט וּמְשׂ֥וֹשׂ אֶת־רְצִ֖ין וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ: (ישעיהו פרק ח פסוק ו)

טקסט וניקוד:

יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וּמְשׂוֹשׂ אֶת־רְצִין וּבֶן־רְמַלְיָהוּ: (ישעיהו פרק ח פסוק ו)

טקסט בלבד:

יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את־רצין ובן־רמליהו: (ישעיהו פרק ח פסוק ו)

תיקון קוראים:

יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את־רצין ובן־רמליהו: (ישעיהו פרק ח פסוק ו)
חֲלָף דְּקָץ עַמָא הָדֵין בְּמַלכוּתָא דְבֵית דָּוִיד דִּמדַבְּרָא לְהוֹן בִּניָח כְּמֵי שִׁילוֹחָא דְּנָגְדִין בִּניָח וְאִתרְעִיאוּ בִרצִין וּבַר רְמַליָה :

לאט - ב': ש"ב יח , ה; יש' ח , ו. ומשוש - ב': יש' ח , ו; סב , ה.

לאט ב' לאט לי לנער לאבשלום ההלכים לאט .

השלח - ל'; לאט - ב'; ומשוש - ב'; את - רצין - ל'.

את מי השילוח ההולכים לאט - "ית מלכות בית דוד דמדברין להון בנייח הא כמי שילוחא דמהלכין בנייח" (ת"י); שילוח - מעיין הוא ושמו 'גיחון' ו'שילוח'. [שרצו להסב את מלכות בית דוד בימי אחז לפקח בן רמליהו]; וכאן ניבא על שבנא וסיעתו , שרצו למרוד בחזקיהו , שמאסו בו על שראוהו שלא היה בוחר בשולחן מלכים , אלא אוכל ליטרא ירק ועוסק בתורה; עליו נאמר "צדיק אוכל לשובע נפשו" (מש' יג , כה). וראו פקח בן רמליהו אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה , והיו מליזין על חזקיהו ואומרים: זה הגון להיות מלך? אין מלך , אלא רצין ובן רמליהו; וזהו: ומשוש את רצין וגו'. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אוכלים אתם מתאוים , אני מביא עליכם אוכלים הרבה.

יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט - יען כי מאס העם הזה במלכות בית דוד , המנהלם לאט כמו השילוח המושך את מימיו לאט. ומשוש את רצין - ונתרצו ברצין ובפקח בן רמליהו. ומדרש רבותינו (פר"כ ו , ב): זהו שאמר הכתוב "צדיק אוכל לשובע נפשו" (מש' יג , כה) - זה חזקיה מלך יהודה שהיו מעלין לפניו בכל יום שתי אגודות של ירק וליטרא של בשר; והיו ישראל מליזין אחריו ואומרים: זה מלך , ורצין , ראויה המלכות לרצין ובן רמליהו. ומהו "ובטן רשעים תחסר" (שם)? זה פקח שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה (סנה' צד , ב). ההולכים לאט - זה חזקיה , שהיה מטהר את ישראל כמקוה של ארבעים סאה , כמניין לא"ט (פר"כ ו , ב). הואיל ומאסו במי השילוח ההולכים לאט. לכן הנה יי'. מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים - מים כבירים שוטפים , שאין אדם יכול לעמוד בהם על רגליו; מי הם מי הנהר העצומים והרבים? מלך אשור וכל כבודו הם מי הנהר העצומים והרבים. ועלה על כל אפיקיו - הנהר יתפשט ברחבו על כל אפיקיו , והלך על כל גדותיו. אפיקיו - מתרגמינן: "פצירוהי"; גדותיו - "כיפוהי".

יען... מי השלוח - יש אומרים שהם ירושלם , והנכון: מלכות בית דוד; שרובי מלכי בית דוד היו צדיקים , ומלכי ישראל היו כולם רעים וחטאים. וטעם השלוח - הם כמו "גלות מים" (יהו' טו , יט); או שישלחם אדם; או מים שיגדלו שלחים , כמו "שלחיך פרדס רמונים" (שה"ש ד , יג).

יען כי מאס העם הזה את מי השלוח ההולכים לאט - כתרגומו: מלכות בית דוד שנוחים להם (ראה ת"י); והוא שמאסו בית דוד , לאמר "נמליך מלך בתוכה" (יש' ז , ו) - שהיו דבקים במלכות פקח ורצין , ומבקשים לבטל מלכות בית דוד.

יען כי - היו בירושלם וביהודה רבים שהיו רוצים במלכות פקח בן רמליהו , והיו מואסים במלכות בית דוד , לפי שהיתה יד מלכות אפרים תקיפה ומלכות בית דוד חלושה בימי אחז. וזכר עם בן רמליהו רצין , לפי ששניהם יחד היו נלחמים ביהודה. והמשיל מלכות בית דוד למי השילוח ההולכים לאט - שהוא נחל קטן ומימיו הולכים בנחת , כן מלכות בית דוד , לא היה להם כח להרע לאויביהם , רצין ובן רמליהו. ומשוש את רצין - יהיו ששים ושמחים עמהם , אם יהיו הם מולכים בירושלם. ומשוש - שם סמוך למלת את; וכן "מקום לא ידע אל" (איוב יח , כא).

העם הזה - עַם עשרת השבטים המכונים בשם 'אפרים' , כמו שקדם (יש' ז , ה). השילוח - נהר היה בירושלם. ומשוש - נכון זה , כמו שנכון אם אמר: וששו רצין ובן רמליהו. ובכאן בחר ישעיה לזכור המלכים לבד , והכל נכון.

יען כי מאס העם הזה את מי השילוח - עַם יהודה וירושלם היו מבזין את חזקיהו , והיו בוחרין בפקח בן רמליהו.
ריכוז קישורים