תנ"ך - וחלף
ביהודה
שטף
ועבר
עד־צואר
יגיע
והיה
מטות
כנפיו
מלא
רחב־ארצך
עמנו
אל:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְחָלַ֤ף
בִּֽיהוּדָה֙
שָׁטַ֣ף
וְעָבַ֔ר
עַד־צַוָּ֖אר
יַגִּ֑יעַ
וְהָיָה֙
מֻטּ֣וֹת
כְּנָפָ֔יו
מְלֹ֥א
רֹחַב־אַרְצְךָ֖
עִמָּ֥נוּ
אֵֽל:
ס
(ישעיהו פרק ח פסוק ח)
וְחָלַף
בִּיהוּדָה
שָׁטַף
וְעָבַר
עַד־צַוָּאר
יַגִּיעַ
וְהָיָה
מֻטּוֹת
כְּנָפָיו
מְלֹא
רֹחַב־אַרְצְךָ
עִמָּנוּ
אֵל:
ס
(ישעיהו פרק ח פסוק ח)
וחלף
ביהודה
שטף
ועבר
עד־צואר
יגיע
והיה
מטות
כנפיו
מלא
רחב־ארצך
עמנו
אל:
ס
(ישעיהו פרק ח פסוק ח)
וחלף
ביהודה
שטף
ועבר
עד־צואר
יגיע
והיה
מטות
כנפיו
מלא
רחב־ארצך
עמנו
אל:
ס
(ישעיהו פרק ח פסוק ח)
וְיִעדֵּי
בְּאַרעָא
דְבֵית
יְהוּדָה
כִּנחַל
מְגַבַּר
עַד
יְרוּשׁלֶם
יִמטֵי
וִיהֵי
עַם
מַשׁרְיָתֵיהּ
מְלֵי
פְתָאֵי
אַרעָך
יִשׂרָאֵל
:
עד
-
צואר
-
ג':
יש'
ח
,
ח;
ל
,
כח;
חב'
ג
,
יג.
וחלף
ביהודה
-
בארץ
יהודה
ושטף
בחזקה.
עד
צואר
-
עד
עיקר
חוזק
צוארם.
ותירגם
יונתן:
"עד
ירושלם
ימטי".
מוטות
כנפיו
-
פרק
קטן
שבתוך
הכנף
קרוי
'מוט'
,
וראיתי
בתנחומא
(תנח'
תזריע
ח):
כמה
הם
מוטות
כנפי
התרנגול?
-
אחד
מששים
בכנפיו
,
אחד
מששים
באוכלוסי
סנחריב.
מלא
רוחב
-
ארץ
יהודה.
עמנו
אל
-
הוא
שבט
יהודה
,
שהובטחו
להיות
הקדוש
ברוך
הוא
עמם
בימי
חזקיהו
,
כדברי
הנביאה
שקראת
שם
בנה
'עמנו
אל'.
וחלף
הנהר
ההוא
ביהודה.
שטף
ועבר
-
שעלה
"בארבע
עשרה
למלך
חזקיהו...
על
כל
ערי
יהודה
הבצורות
ויתפשם"
(יש'
לו
,
א).
עד
צואר
יגיע
הנהר
,
ויגברו
המים
,
שאין
אדם
יכול
לעמוד
בם
הואיל
והגיעו
עד
הצואר.
כשהוא
אומר
וחלף
ביהודה
שטף
ועבר
,
הרי
פירש
לך
מידת
ארכו
,
שיעבר
בכל
ערי
יהודה;
שאין
לך
נהר
קטן
שלא
ילך
עד
מקום
הים
,
אם
לא
יפול
עד
שיגיע
למי
הים
לתוך
נהר
אחר;
אף
כאן
כשהוא
אומר
וחלף
ביהודה
,
זהו
כל
אורך
משך
אדמת
יהודה.
כשהוא
אומר
עד
צואר
יגיע
,
הרי
לך
מידת
עומקו;
כלומר:
עד
ירושלם
שעומדת
ברום
ארץ
ישראל
,
כצואר
זה
שהוא
גובהו
של
אדם.
והיה
מוטות
כנפיו
מלא
רוחב
ארצך
-
מוטות
כנפיו
-
פישוט
כנפיו;
כלומר:
רוחב
מחנהו
מלא
רוחב
ארצך
-
"מלא
פתאי
ארעא
דישראל"
(ראה
ת"י).
עמנו
אל
-
דכתיב
"ויצא
מלאך
יי'
ויך
במחנה
אשור"
(יש'
לז
,
לו).
וחלף...
מטות
כנפיו
,
ומלאו
רוחב
ארצך
אתה
עמנואל.
וטעם
הזכירו
,
כי
הוא
היה
לאות
שתמלט
ירושלם
מיד
רצין
ופקח
,
גם
מיד
סנחריב
כאשר
הגלה
דמשק
ושמרון.
ואף
ביהודה
וחלף
ושטף
ועבר
,
עד
צואר
יגיע
,
ולא
לכסות
ולהאביד;
והוא
שתפס
כל
ערי
יהודה
הבצורות
,
ונותרה
בת
ציון.
והיו
(לפנינו:
והיה)
מטות
כנפיו
-
לשלול
שלל
ולבוז
כנשר
חש
לאכול
,
מלא
כל
רחב
ארצך
,
יהודה.
הואיל
שהנער
עמנו
אל
ביהודה
נִתַן
לנו
לאות
,
קורא
אף
יהודה
בשמו;
כיוצא
בו
תמצא
בהושע:
משניתן
לו
בן
לאות
לישראל
,
וקרא
שמו
'יזרעאל'
לאות
ישראל
,
חוזר
וקורא
אף
ישראל
בשמו:
"והם
יענו
את
יזרעאל"
(הו'
ב
,
כד)
,
וטעמו
מפרש
בצדו:
"וזרעתיה
לי
בארץ"
(שם
,
כה);
אף
כאן
מפרש
טעמו
בצדו:
"דברו
דבר
ולא
יקום
כי
עמנו
אל"
(להלן
,
י).
וחלף
-
תרגום:
ועבר.
עד
צואר
יגיע
-
המשיל
ירושלם
לראש
הגוף
,
וכשהמים
מגיעים
לאדם
עד
צוארו
הוא
קרוב
לטבוע
בהם
,
ואם
יתגברו
מעט
,
יעברו
ראשו
ויטבע
בהם;
כן
מלך
אשור
,
בבואו
עד
ירושלם
היה
כמו
המים
המגיעים
עד
הצואר
,
והיתה
ירושלם
קרובה
להכבש
,
לולי
רחמי
האל.
[וכן
תרגם
יונתן
עד
צואר
יגיע:
"עד
ירושלם
ימטי"].
והיה
מטות
כנפיו
-
הדגש
לחסרון
נו"ן
'מונטות'
,
מן
'נטה'.
רוצה
לומר:
נטיית
מחנהו
והתפשטותו
יהיה
מלא
רחב
ארץ
יהודה
כלה.
ואמר
עמנואל
(בנוסחנו:
עמנו
אל)
,
שהוא
הבן
הנולד
לאחז
,
לאות
שלא
תכבש
ירושלם;
כלומר:
אתה
עמנואל
,
שאתה
בירושלם
,
בך
יכירו
כי
האל
עמהם
,
שתנצל
מיד
מלך
אשור;
כי
כל
שאר
ארצך
תהיה
מליאה
מהם.
ובדרש
(ראה
תנח'
תזריע
,
ח):
כמה
הם
מוטות
התרנגולת?
אחד
מששים
בכנפיו;
אחד
מששים
באוכלוסי
סנחריב
מלוא
רוחב
ארץ
יהודה.
וחלף
ביהודה
וגו'
-
הנה
עיקר
האיבוד
היה
לעשרת
השבטים
,
אבל
דרך
עראי
יגיד
עתה
,
כלומר:
אבל
גם
יחלוף
ביהודה;
כי
מלך
אשור
,
רוצה
לומר:
סנחריב
,
יתפוש
ערי
יהודה
הבצורות
דרך
"שוטף
כי
יעבור"
(יש'
כח
,
יח).
וטעם
עד
צואר
-
כטעם
"צפו
מים
על
ראשי"
(איכה
ג
,
נד);
אבל
עם
זה
ישאר
שמו
המורה
עמנואל
,
שגם
בזה
יהיה
קיים
,
כי
לא
תשחת
יהודה
מצדו.
אם
כן
היה
שם
'עמנואל'
מין
אחד
מהוראה
להמלט
יהודה
מיד
אשור
,
גם
לזה
הזמן
השני
שבאר
עתה
,
וכן
יפרש
עוד
שעמנואל
-
ואם
למעלה
לא
נזכר
רק
אותו
המאורע
-
רוצה
לומר:
מצד
המלט
יהודה
מיד
ארם
ואפרים
,
כל
שכן
שבאר
בזה
באור
מופלג
,
שעיקר
הוראת
עמנואל
כמו
שהוא:
דבור
העם
שמדברים
בעדם
(ראה
להלן
,
י).
ולכן
סרה
כונת
הנוצרים
מכמה
טענות
,
וזאת
חזקה
מאד.
וחלף
ביהודה
שטף
ועבר
-
כל
ארץ
יהודה.
עד
צואר
יגיע
-
שיבוא
הולך
ושוטף
עד
ירושלם.
והיה
מוטות
כנפיו
-
פרישת
חיילותיו
כמלא
רוחב
ארצך
עמנואל
-
חזקיהו
קורא
עכשיו
עמנואל
על
שעזרו
השם
וחילו
שלסנחריב
ימלא
כל
ארצו
,
כל
כך
היה
מרובה.