תנ"ך - על־כן על־בחוריו לא־ישמח ׀ אדני ואת־יתמיו ואת־אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל־פה דבר נבלה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַל־כֵּ֨ן עַל־בַּחוּרָ֜יו לֹא־יִשְׂמַ֣ח ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֶת־יְתֹמָ֤יו וְאֶת־אַלְמְנוֹתָיו֙ לֹ֣א יְרַחֵ֔ם כִּ֤י כֻלּוֹ֙ חָנֵ֣ף וּמֵרַ֔ע וְכָל־פֶּ֖ה דֹּבֵ֣ר נְבָלָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה: (ישעיהו פרק ט פסוק טז)

טקסט וניקוד:

עַל־כֵּן עַל־בַּחוּרָיו לֹא־יִשְׂמַח ׀ אֲדֹנָי וְאֶת־יְתֹמָיו וְאֶת־אַלְמְנוֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל־פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה: (ישעיהו פרק ט פסוק טז)

טקסט בלבד:

על־כן על־בחוריו לא־ישמח ׀ אדני ואת־יתמיו ואת־אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל־פה דבר נבלה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה: (ישעיהו פרק ט פסוק טז)

תיקון קוראים:

על־כן על־בחוריו לא־ישמח ׀ אדני ואת־יתמיו ואת־אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל־פה דבר נבלה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה: (ישעיהו פרק ט פסוק טז)
עַל כֵּין עַל עוּלוֹמוֹהִי לָא יִחדֵּי יְיָ וְעַל יַתמוֹהִי וְעַל אַרמְלָתֵיהּ לָא יְרַחֵים אֲרֵי כוּלְהוֹן חָנְפִין וּבִישִׁין וְכָל פּוּמְהוֹן מְמַלְלִין שְׁקַר בְּכָל דָּא לָא תָבוּ מֵחוֹבֵיהוֹן דִּיתוּב רוּגזֵיהּ מִנְהוֹן וְעַד כְּעַן מְתַקְפִין מִרדֵּיהוֹן וְעוֹד מַחֲתֵיהּ עֲתִידָא לְאִתפְּרָעָא מִנְהוֹן :

אדני - קל"ד (בלישנא): ראה יש' ג , יז. יתמיו - ב' , חד חסר וחד מלא: יש' ט , טז; תה' קט , יב. ועוד - כ"ג: ראה יש' ה , כה.

יתמיו ב' ואת יתמיו ואת אלמנותיו ואל יהי חונן .

לא - ישמח - ל'; יתמיו - ב' חד חס' וחד מל'; ומרע - ל'.

ומרע - רשע , כמו "זרע מרעים" (יש' א , ד).

על כן... ישמח - השם; כדרך לשון בן אדם , כי בהיות הנעשים בטוב ישמחו עושיהם. חנף - הוא ברו טוב ותוכו רע.

וגם ננהגים שלהם , הם שאר העם , מבֻלָּעִים ומסותמים שלא להרגיש ולהכיר במכשוליהם , , ובדרכם הרעים שמנהיגיהם מדרכים אֹתם; שעל כן , על בחוריו של עם זה שהיה לו לשמוח בם , אינו יכול לשמוח , ואת יתומי העם ואת אלמנותיו שהיה לו לרחם , אינו יכול לרחם , כי כלו - אף היתומים והאלמנות שהם שפלים ומוכנעים - חנף ומרע וכל פה דבר נבלה; גם בכל זאת - שיכרית מהן ראש וזנב , לא שב אפו מהן ועוד ידו נטויה עליהם לרעה.

על כן... לא ישמח - הפך "וגלתי בירושלם וששתי בעמי" (יש' סה , יט); כי כשאוחז אדם הדרך הרעה , ותבוא אליו בעבור זה הרעה , הנה האל , על דרך משל , יעצב , כמו "ויתעצב אל לבו" (בר' ו , ו); וכשאוחז אדם הדרך הטובה , ותבא לו בעבור זה הטובה , הנה האל , על דרך משל , כשמח , כמו שנאמר "וששתי בעמי" (יש' סה , יט); ואומר "ישמח יי' במעשיו" (תה' קד , לא). ואמר בחוריו - כי הם ברוב תרים אחרי עיניהם (ע"פ במ' טו , לט) , ולא תצילם גבורתם וכחם מהרעה הבאה עליהם; על כן לא ישמח יי' בהם , כי אינם עושים רצונו. ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם - אפילו היתומים והאלמנות , שראוי לחמול ולרחם עליהם , לא ירחם האל עליהם. כי כלו חנף ומרע - בין גדולים בין קטנים , חזקים וחלשים , בכל זאת שתבוא להם רעה גדולה שלא ימצאו מרחמים , לא שבו הם; לפיכך לא שב אפו מהם , ועוד ידו נטויה עליהם להרע להם , אפילו בגלותם.

בכל זאת - רמז למה שקדם: על בחוריו לא ישמח יי' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם.

כי כלו חנף ומֵרַע - לרבים תאמר "מרעים" (יש' א , ד) ולאחד 'מֵרַע' , והוא כמו 'מֵרֵע'.
ריכוז קישורים