תנ"ך - כי־בערה
כאש
רשעה
שמיר
ושית
תאכל
ותצת
בסבכי
היער
ויתאבכו
גאות
עשן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־בָעֲרָ֤ה
כָאֵשׁ֙
רִשְׁעָ֔ה
שָׁמִ֥יר
וָשַׁ֖יִת
תֹּאכֵ֑ל
וַתִּצַּת֙
בְּסִֽבְכֵ֣י
הַיַּ֔עַר
וַיִּֽתְאַבְּכ֖וּ
גֵּא֥וּת
עָשָֽׁן:
(ישעיהו פרק ט פסוק יז)
כִּי־בָעֲרָה
כָאֵשׁ
רִשְׁעָה
שָׁמִיר
וָשַׁיִת
תֹּאכֵל
וַתִּצַּת
בְּסִבְכֵי
הַיַּעַר
וַיִּתְאַבְּכוּ
גֵּאוּת
עָשָׁן:
(ישעיהו פרק ט פסוק יז)
כי־בערה
כאש
רשעה
שמיר
ושית
תאכל
ותצת
בסבכי
היער
ויתאבכו
גאות
עשן:
(ישעיהו פרק ט פסוק יז)
כי־בערה
כאש
רשעה
שמיר
ושית
תאכל
ותצת
בסבכי
היער
ויתאבכו
גאות
עשן:
(ישעיהו פרק ט פסוק יז)
אֲרֵי
תִדלַק
כְּאִישָׁתָא
פּוֹרעָנוּת
חוֹבֵיהוֹן
חַטָאַיָא
וְחַיָיבַיָא
תְּשֵׁיצֵי
וְתִשׁלוֹט
בִּשׁאָר
עַמָא
תְּשֵׁיצֵי
סְגֵי
מַשׁרְיָתָא
:
תאכל
-
י"ז:
בר'
ב
,
טז;
*וי'
כב
,
יב
,
יג;
*דב'
יב
,
כז;
טו
,
כג;
כ
,
יט;
ש"ב
כב
,
ט;
מ"ב
ז
,
ב
,
יט;
יש'
ט
,
יז;
יח'
יב
,
יח;
כד
,
יז;
תה'
יח
,
ט;
נ
,
ג;
קכח
,
ב;
מש'
לא
,
כז;
איוב
לא
,
יב.
תאכל
-
י"ז;
ותצת
-
ל';
בסבכי
-
ל';
ויתאבכו
-
ל'.
כי
בערה
כאש
רשעה
-
רשעתם
תבער
בהם
ותאכלם
כאש.
שמיר
ושית
שלהם
תאכל:
המורדים
והפושעים
שלהם.
ותצת
בסבכי
היער
-
בדלת
העם;
סבכי
-
ענפים.
ויתאבכו
גאות
עשן
-
היו
נבוכים
ומסוגרים
בחוזק
עשן
התבערה.
ויתאבכו
כל
לשון
'נבך'
-
אין
יסוד
התיבה
אלא
'בך'
כמו
"מבכי
נהרות"
(איוב
כח
,
יא);
"עמק
הבכא"
(תה'
פד
,
ז);
והנו"ן
בא
בו
לפרקים;
וכאן
באה
בו
אל"ף
במקום
נו"ן
,
כמו
אל"ף
של
"אבחת
חרב"
(יח'
כא
,
כ)
,
ואל"ף
של
"אחוותי
באזניכם"
(איוב
יג
,
יז).
כי
בערה
כאש
רשעה
שמיר
ושית
תאכל
-
עד
היכן
בערה
כאש
רשעה
שהם
עושים?
עד
ששמה
הארץ
לשמיר
ולשית;
[ותרגם
יונתן:
"ארי
תידלק
כאישא
פורענות
חוביהון
וחיטאי
חייביא
שיצי
ותשלוט
בשאר
עמא
ותשיצי
סגי
משירייתא".]
ותצת
הרשע
שבערה
כאש
בסבכי
היער
-
בעם
,
שרבים
עתה
כסבכי
היער.
ויתאבכו
גאות
עשן
-
עד
היכן
הצית
האש?
עד
שעלה
קיטור
הארץ
השמימה.
משל
ודימוי
הוא
לכשלונן
של
עשרת
השבטים:
עד
היכן
בערו
בהן
האומות
שהם
חזקים
כאש?
עד
שנתאבך
העשן
בגדולים;
שבתחילה
בערה
כאש
בקטנים
,
ובערה
והלכה
עד
שנתאבך
העשן
בגדולים
,
כלומר:
עד
שגלו
כולם.
ויתאבכו
-
לשון
'עירבוב'
,
ודומה
לו
"נבוכו...
כל
עדרי
צאן"
(ראה
יואל
א
,
יח)
,
ואל"ף
יתירה.
כי
-
דמה
הרשע
לאש
שיאכל
המבער
,
והשמיר
והשית
הם
הרשעים.
ויתאבכו
-
מלה
זרה
,
וטעמו:
כמו
'התרוממו'.
כי
עוד
בערה
בהם
רשעתם
כאש
אוכלת
,
שתחלה
שמיר
ושית
-
הדקין
תאכל
,
ואחר
כך
ותצת
בסבכי
היער
-
בגדולים;
כך
תחלה
לוקים
בקלה
,
ואחר
כך
במכה
חמורה.
ויתאבכו
-
סבכי
היער
נשחתו
מלהיות
עוד
בכאים
בעלי
ענפים
ופארות;
והוא
לשון
עיקור
,
כמו
'שורש'
,
"תשרש"
(איוב
לא
,
יב);
'סעיפות'
,
"מסעף
פורה"
(בנוסחנו:
פארה;
יש'
י
,
לג);
"פאורות"
(בנוסחנו:
פראות;
יח'
יז
,
ו)
,
לשון
"לא
תפאר"
(דב'
כד
,
כ)
,
וכהנה
רבות;
כן
'בכאים'
הן
אילנות
גבוהים
מאד
,
כדכתיב
"בשמעך
את
קול
הצעדה
בראשי
הבכאים"
(ש"ב
ה
,
כד)
-
בגובהי
הבכאים;
והוא
שאומר:
נעתם
ארץ
-
נשפל
ונפל
היער
לארץ
,
לפי
עניינו
,
ונעתם
על
היער
מוסב.
גאות
עשן
-
בגובה
העשן
שעלה
בהם
בתחלת
התבערה.
נשחתו
מהיות
עוד
אילנות
ובכאים
בעצי
היער
,
כי
העשן
ייבשם
ותוֹכָם
נִחָר
מלחלוחית
,
וסוף:
ויהי
העם
כמאכלת
אש;
וכך
דרך
כל
עצי
יער
הלחים
ועבים:
במשול
בהן
אש
עולה
בהן
עשן
ומיבשן
,
ואחר
כך
האש
בוערת
בהם;
וכן
הילוך
כל
הכתובים:
"והר
סיני
עשן
כלו
מפני
אשר
ירד
עליו
יי'
באש"
(שמ'
יט
,
יח);
"עלה
עשן
באפו"
(ש"ב
כב
,
ט)
תחלה
,
ואחר
כך
"ואש
מפיו
תאכל"
(שם).
וכל
כך
למה?
לפי
שאיש
אל
אחיו
לא
יחמלו.
כי
בערה
כאש
רשעה
-
הרשעה
שעשו
הם
בערה
בהם
כאש.
ודרך
האש
שתחול
,
לבער
בקוצים
ובעצים
הדקים
תחלה
,
כמו
שאמר
"ומצאה
קוצים"
(שמ'
כב
,
ה)
,
ואחר
כן
תבער
בעצים
הגדולים;
כן
רשעתם
תאכלם
ותחול
בקטנים
,
והם
הקוצים
,
ואחר
כן
ותצת
בסבכי
היער
,
והם
הגדולים.
ויתאבכו
-
לפי
מקומו:
ויתגאו.
גאות
עשן
-
חסר
כ"ף
הדמיון:
'כגאות
עשן';
וכן
"לב
שמח
ייטיב
גהה"
(מש'
יז
,
כב)
-
'כגהה'.
לפי
שהמשיל
רשעתם
לאש
בוערת
,
אמר
שהתגאו
,
כלומר:
עשנם
גאה
כגאות
עשן;
כלומר
,
שהתפרסמו
במעשיהם
הרעים
,
עד
שכל
האומות
ידעו
בהם
,
כי
יש
רואה
העשן
ואינו
רואה
האש
,
כן
ידעו
הרחוקים
מהם
מעשיהם
הרעים.
רשעה
-
הוא
הסבה
הפועלת.
ויתאבכו
-
אין
לנו
בידינו
יותר
מזה
בשרש
'אבך'
,
וענינו
לפי
מקומו:
נשחת.
ודי
בשני
השמות
האלה
משל
לכל
ספרי
הקדש.
כי
בערה
כאש
הרשעה
שלהם
שתשרפם
,
וזו
האש
תאכל
שמיר
ושית
שהם
מיני
קוצים.
ותצת
בסבכי
היער
-
אלה
אילנות
גדולים
המסובכים.
ויתאבכו
גאות
עשן
-
אין
לו
דומה
,
ופתרונו
,
שעשן
היה
נסגר
שם
,
ולא
היה
לו
ריוח
להתפזר
מרוב
האילנות.
ומשל
הוא
,
שתבוא
הרעה
על
כל
גדוליהם.