תנ"ך - כי׀
את־על
סבלו
ואת
מטה
שכמו
שבט
הנגש
בו
החתת
כיום
מדין:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י׀
אֶת־עֹ֣ל
סֻבֳּל֗וֹ
וְאֵת֙
מַטֵּ֣ה
שִׁכְמ֔וֹ
שֵׁ֖בֶט
הַנֹּגֵ֣שׂ
בּ֑וֹ
הַחִתֹּ֖תָ
כְּי֥וֹם
מִדְיָֽן:
(ישעיהו פרק ט פסוק ג)
כִּי׀
אֶת־עֹל
סֻבֳּלוֹ
וְאֵת
מַטֵּה
שִׁכְמוֹ
שֵׁבֶט
הַנֹּגֵשׂ
בּוֹ
הַחִתֹּתָ
כְּיוֹם
מִדְיָן:
(ישעיהו פרק ט פסוק ג)
כי׀
את־על
סבלו
ואת
מטה
שכמו
שבט
הנגש
בו
החתת
כיום
מדין:
(ישעיהו פרק ט פסוק ג)
כי׀
את־על
סבלו
ואת
מטה
שכמו
שבט
הנגש
בו
החתת
כיום
מדין:
(ישעיהו פרק ט פסוק ג)
אֲרֵי
אַעדִּיתָא
יָת
נִיר
מַרוְתֵיהּ
וְיָת
שׁוּלטַן
עָקְתֵיהּ
שִׁלטוֹן
דַּהֲוָה
מַפלַח
בֵּיהּ
אִיתְּבַר
כְּיוֹם
מִדיָן
:
סבלו
-
ב':
יש'
ט
,
ג;
י
,
כז.
כיום
-
י"א
(בלישנא):
יהו'
י
,
יג;
ש"א
יח
,
י;
יש'
ט
,
ג;
הו'
ב
,
ה
,
יז;
עמ'
ח
,
י;
זכ'
יד
,
ג;
תה'
צ
,
ד;
צה
,
ח;
איכה
ב
,
ז
,
כב.
סבלו
-
ב';
ואת
מטה
-
ל';
הנגש
-
ל';
החתת
-
ל';
כיום
-
י"א.
כי
את
עול
סבלו
-
עול
שהיה
סבל
לחזקיהו
,
ושהיה
מטה
שכמו
למשא
כבד
להעלות
לו
מס
קשה
,
ואת
שבט
שהיה
נוגש
בו
-
בחזקיהו
,
החיתותה
ושיברת
יחד
בלילה
אחד.
כיום
מדין
-
בימי
גדעון
,
שאף
הם
נפלו
יחד
בלילה
אחד
,
ובליל
קציר
העומר
,
כמה
שנאמר
שם
"והנה
צליל
ויהי
לחם
שעורים
מתהפך
במחנה
מדין"
(שו'
ז
,
יג).
כי
את
עול
סבלו
ואת
מטה
שכמו
שבט
הנוגש
בו
-
זה
אשור
,
שנאמר
בו
"הוי
אשור
שבט
אפי
ומטה
הוא
בידם
זעמי"
(יש'
י
,
ה).
אותו
שבט
ואותו
מטה
החיתות
כיום
מדין
-
באותו
יום
עצמו
שהפלתה
לפניהם
מחנה
מדין
(ראה
שו'
ז)
,
שאף
מפלתו
של
סנחריב
אירע
בליל
פסח.
כי...
עול
סבלו
-
משקלי
השמות
משתנים.
מטה
-
מכה
שכמו.
החתות
-
נפתח
הה"א
בעבור
אות
הגרון
,
כמו
"החלות"
(דב'
ג
,
כד)
,
ואינה
מלה
זרה;
ותי"ו
החתות
לנוכח
השם
,
כמו
הרבית
הגוי.
כיום
מדין
-
בימי
גדעון.
כי
את
עול
סובלו
-
של
אותו
גוי
הרב.
ודבר
זה
גרם
לנו
לפרש
"הרבית
הגוי"
(לעיל
,
ב)
על
אשור
,
ולא
על
ישראל
,
שלא
מצינו
ריבוי
בישראל
אז.
ועוד
,
מה
ענין
שמחתם
בשביל
הריבוי
,
הלא
על
התשועה
היתה
עיקר
שמחתם.
עול
סבלו
-
של
ישראל
,
הנוגש
ומרעיד
ומפחיד
אותו
,
הוא
סנחריב
,
החתות
והפחדת
,
ונס
לו
כיום
מדין
-
שפתאום
בא
שודד
עליהם
,
ומלכי
מדין
נסו
ואבדו;
כך
צבא
מלך
אשור
אבדו
פתאם
,
והוא
נס
ונהרג.
ובמה
נודע
כי
אתה
החתות?
כי
כל
סאון
סואן
ברעש
-
פתרונו
לפי
ענינו:
לשון
איבוד
חיל
והרג
רב;
כלומר:
כל
אבדן
והרג
חיל
וצבא
ברעש
מלחמה
וחרב
ורעש
סוס
וכידון
ואשפה
הוא
,
ושמלה
שלהם
מגוללה
בדמים
כלבוש
הרוגים
"מטועני
חרב"
(יש'
יד
,
יט);
אבל
כאן
והיתה
לשרפה
מאכלת
אש
,
כמו
שיאמר
למטה
"ותחת
כבודו
יקד
יקוד
כיקוד
אש"
(יש'
י
,
טז)
,
כי
מלאך
יי'
וחרבו
הכה
בהם
,
ולא
חרב
אדם
,
וכן
הוא
אומר
"ונפל
אשור
בחרב
לא
איש
וחרב
לא
אדם
תאכלנו"
(יש'
לא
,
ח).
כי
את
-
מלך
אשור
היה
עול
סבלו
שלישראל
ומטה
שכמו
,
כלומר
,
שהיה
למשא
עליו.
והוא
שבט
הנוגש
בישראל
,
ואתה
החתות
אותו
שבט.
כיום
מדין
-
כמו
שהחיתות
מדין
במלחמת
גדעון;
וכן
אמר
במזמור
"עשה
להם
כמדין"
(תה'
פג
,
י);
כי
אותו
היום
היה
בו
נס
גדול
ותשועה
גדולה
,
כי
גדעון
בשלש
מאות
איש
הכה
כל
מחנה
מדין
,
שהיה
"כדי
ארבה
לרוב
ולהם
ולגמליהם
אין
מספר"
(שו'
ו
,
ה).
סבלו
וכן
שכמו
וכו'
-
הכל
כנוי
ליהודה.
כנוי
העול
והמטה
והשבט
הם
סנחריב.
כיום
מדין
-
על
דבר
גדעון
(שו'
ז).
כי
את
עול
סובלו
-
מה
שהיה
סובל
עם
יהודה
,
ואת
מטה
שהיה
עומד
על
שכמו
שליהודה
,
שבט
שהיה
נוגש
בו
תמיד
,
זה
מלך
אשור
,
החיתות
ושיברת
אותו
כיום
מדין
-
שהיה
עם
רב
,
ושברת
אותו
לפני
גדעון
במתי
מעט
(ראה
שו'
ז).