תנ"ך - עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם: (ירמיהו פרק י פסוק יב)

טקסט וניקוד:

עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם: (ירמיהו פרק י פסוק יב)

טקסט בלבד:

עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים: (ירמיהו פרק י פסוק יב)

תיקון קוראים:

עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים: (ירמיהו פרק י פסוק יב)
כִּדנָן תֵּימְרוּן לְהוֹן אֲנַחנָא פָלְחִין לְדַעֲבַד אַרעָא בְּחֵילֵיהּ שַׁכלֵיל תֵּבֵל בְּחָכמְתֵיהּ וּבסֻכלְתָנוּתֵיהּ תְּלָא שְׁמַיָא :

עשה - ח' (בצירי , בלישנא , כולל 'עשי'): *שמ' טו , יא; לה , לה; יש' יט , י; סד , ד; יר' י , יב; נא , טו; מש' יב , כב; כב , ב. (המניין מתייחס רק לספרים שבהם צורות 'עֹשֵה' הן במיעוט לעומת 'עֹשֶה' בסגול).

[ נטה - 'טינדיט' בלעז.]

עשה ארץ בכחו - למי שעָשָה ארץ בכחו אנחנו עובדים. וזכר בכחו על הארץ - לפי שהגלגלים רצים עליה תמיד בכח שאין לו הפסק , הבא מאתו יתעלה; ובאותו הכח עומדת הארץ תלויה בנתים בלא שום סמיכה , לא תזוז אילך ואילך אפילו כחוט השערה , כמו שכתוב "תולה ארץ על בלימה" (איוב כו , ז) - לא ידע אדם במה; אלא שהחכם מתבונן , כי מכח הסבוב עומדת בנתים בלא שום סמיכה; אע"פ שיש טעם אחר , כי בטבעה היא שתעמד באמצע , לפי שהיא כבדה. אע"פ כן - האל שם זה הטבע , ומכחו הוא הכל. מכין תבל בחכמתו - תבל הוא מקומות היישוב מן הארץ , והכין אותה האל בחכמתו בנהרות נמשכים ובמעיינות נוזלים , שלא יתכן היישוב מבלעדיהם , ויצמחו בהם כל עשב וכל עץ פרי הצריכים ליישוב האדם ולבהמה. וכל התועלות הנמצאות בה - הכל בחכמה. ובתבונתו נטה שמים - שנטה אותם כאהל לשבת תחתיו , כמו שאמר "וימתחם כאהל לשבת" (יש' מ , כב). והאהל - חצי כדור , ואין אנחנו משיגים מן השמים אלא חצי הכדור אשר על הארץ; אלא שאנחנו מתבוננים כי יש חצי כדור אחר , כי עגולים הם. ונטייתם ומהלכם , ומרוצתם ממזרח למערב וממערב למזרח , הכל נעשה בתבונתו שלא תושג.

עשה - זה הפסוק דבק עם שאמר למעלה "ויי' אלהים אמת" (פס' י); והפסיק זה הפסוק ביניהם , בעבור שדעתו על הפסילים שלא עשו שמים וארץ , להדביק הטעם בפסוק הזה. והטעם: הם לא עשו אותם , רק השם הנכבד הנזכר הוא היה עושה אותם. ויהיה חסר מלת 'היה' , כמו "ורבקה שומעת" (בר' כז , ה) - שטעמו 'היתה שומעת'. או טעם לאמר עושה ולא 'עשה' - בעבור שמעמיד אותה בכל זמן בכחו. ומלת 'נטה' לפי זה הפירוש יאמר על לשון 'עומד' , כאילו אמר 'יִטֶּה' (צ"ל 'נטה'; ראה פירושו ליח' כד , ו).
ריכוז קישורים