תנ"ך - לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ הארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה ָאָ֑רֶץ הָאָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו: (ירמיהו פרק י פסוק יג)

טקסט וניקוד:

לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה ָאָרֶץ הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו: (ירמיהו פרק י פסוק יג)

טקסט בלבד:

לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ הארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו: (ירמיהו פרק י פסוק יג)

תיקון קוראים:

לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ הארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו: (ירמיהו פרק י פסוק יג)
לְקָל מִתְּנֵיהּ רִכפַת דְּמַיִין בִּשׁמַיָא וּמַסֵיק עֲנָנִין מִסְיָפֵי אַרעָא בַּרקִין לִזמַן מִטרָא עֲבַד וּמַפֵּיק רוּחִין מִבֵּית גִּנזוֹהִי :

ויעלה - ג': מ"א טז , יז; יח , מב; יר' י , יג. נשאים - ג' חסר בנביאייא: יהו' כב , יד; יר' י , יג; נא , טז. הארץ (קרי; ארץ כתיב) - י"ג חסר ה"א בראש התיבה וקרי: ש"א יד , לב; ש"ב כג , ט; מ"א ד , ז; ז , כ; טו , יח; מ"ב יא , כ; טו , כה; יר' י , יג; יז , יט; מ , ג; נב , לב; יח' יח , כ; איכה א , יח. ויוצא - י"ב מלא: בר' טו , ה; כד , נג; מג , כג; מח , יב; שמ' יט , יז; שו' ו , יט; מ"ב כד , יג; יר' י , יג; נ , כה; נא , טז; תה' קלו , יא; דה"ב כג , יד.

ויעלה - ג'; נשאים - ג' חס' בנבי'; ָארץ - הארץ ק'; ויוצא - י"ב מל'.

לקול תתו - בעת בא קול אשר הוא נותן המון מים בשמים. נשיאים - עננים. ברקים - 'ברנדוש' בלעז (נ"א: 'פלנדורש').

לקול תתו המון מים בשמים - על ידי קול נותן המון מים בשמים. ויעלה נשיאים מקצה הארץ - שהעננים שותים מימי אוקיינוס , דכתיב "מעלה נשיאים מקצה הארץ" (תה' קלה , ז) , ומששותין הימנו מעלין אותן לרקיע כדי להורידן לארץ. וכה פתרונו: לקול תתו המון מים בשמים - על ידי שמעלה נשיאים מקצה הארץ , ויוצא רוח מאוצרותיו - להוליך את העננים לכל אשר יצוום על פני תבל ארצה (ע"פ איוב לז , יב) , שיורידו את הגשמים לארץ.

לקול תתו - וכן אנחנו עובדים אותו לקול תתו המון מים בשמים , והוא האויר הנקרא 'רקיע'. כי ידענו כי הוא הנותן , כמו שנאמר "הנותן מטר על פני ארץ" (איוב ה , י) - ולא האלילים; כמו שנאמר "היש בהבלי הגוים מגשימים אם השמים יתנו רביבים הלא אתה הוא אלהינו" (ראה יר' יד , כב)! לא יתנו השמים מטר , כי אין בהם מים , אלא הוא נותן אותם בהם אַחַר שיעלה נשיאים מקצה הארץ , כמו שנאמר "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" (בר' ב , ו). והמים לא יעלו מן הארץ , אלא אד הוא שיעלה , שמעלה אותו האל בטבע ששם בו , והאל יתנהו מים באויר בכח שנתן בו; זהו שאמר: לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשיאים. וי"ו 'ויעלה' - כוי"ו "וירד מעשות החטאת והעולה" (וי' ט , כב) , שפירושו: אחר שירד מעשות העולה נשא ידיו אל העם ויברכם (ראה שם); וכן "הן אתה קצפת ונחטא" (יש' סד , ד) - אחר שחטאנו קצפת; וכן ויעלה נשיאים - אחר שמעלה הנשיאים , נותן המים במקום מיוחד , שבו ישוב האד - מים. ובאמרו מקצה הארץ - זה למאמר הפילוסופים , שאומרים שהאדים עולים מפאתי צפון ודרום; זהו מקצה הארץ - הפאות הרחוקות מן היישוב. ארץ כתוב , הארץ קרי , והעניין אחד. ומה שאמר לקול תתו המון מים - הוא זחילת המטר שמשמעת קול; וכן אמר "כי קול המון הגשם" (מ"א יח , מא). ברקים למטר עשה - ועוד פלא גדול עושה בירידת המטר , שיורדין ברקים עם המטר , והברק - אש , ואין המים מכבין את האש. ויוצא רוח מאוצרותיו - זכר המטר וזכר הרוח , כי בסבת הנשיאים שמעלה מן הארץ יהיה המטר ויהיה הרוח. כי שני אדים הם שעולים מן הארץ שקורא אותם 'נשיאים' , לנשיאתם מעל הארץ: האחד לח , והוא הנקרא 'אֵיד' , וממנו יהיה המטר; והאחד יבש , וממנו יהיה הרוח , והוא הנקרא "קיטור הארץ" (בר' יט , כח). ומה שאמר מאוצרותיו - לפי שהיא מרחפת ואינה נראית , כדבר הנתון באוצר.

המון מים בשמים - זה הוא הרקיע שנזכר ביום שני , כמו שכתוב שם "ויקרא אלהים לרקיע שמים" (בר' א , ח); כי השם יתברך לא יתן המון מים בגלגלים. וגם זה הנביא באר בכמה מקומות ענין 'מעשה בראשית' (ראה יר' ה , כב; לג , יט ואי'). ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

לקול תתו - מקור , והוא שב אל השם הנכבד הנזכר , והוא דבק במלת שמים; והטעם: לקול תתו בשמים - שירעים , מיד יבא המון מים; והקול - אות המטר. נשיאים - הם העננים; ונקראו כן בעבור שיִנשאו מהארץ למעלה. וידוע כי הענן יעלה מן הארץ , כמו שמצאנו "ואיד יעלה מן הארץ" (בר' ב , ו); ועל כן אמר: מקצה הארץ. וטעם למטר - לצורך מטר , שיֵרָאו בעת ההוא. וטעם רוח - שהוא מרעיש העולם; ונאמר במקום אחר: "יוצר הרים ובורא רוח" (עמ' ד , יג). או: הכל מדבר על עת המטר.
ריכוז קישורים