תנ"ך - לא־כאלה
חלק
יעקב
כי־יוצר
הכל
הוא
וישראל
שבט
נחלתו
ה'
צבאות
שמו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה
חֵ֣לֶק
יַעֲקֹ֗ב
כִּֽי־יוֹצֵ֤ר
הַכֹּל֙
ה֔וּא
וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל
שֵׁ֖בֶט
נַחֲלָת֑וֹ
יְהוָ֥ה
צְבָא֖וֹת
שְׁמֽוֹ:
ס
(ירמיהו פרק י פסוק טז)
לֹא־כְאֵלֶּה
חֵלֶק
יַעֲקֹב
כִּי־יוֹצֵר
הַכֹּל
הוּא
וְיִשְׂרָאֵל
שֵׁבֶט
נַחֲלָתוֹ
יְהוָה
צְבָאוֹת
שְׁמוֹ:
ס
(ירמיהו פרק י פסוק טז)
לא־כאלה
חלק
יעקב
כי־יוצר
הכל
הוא
וישראל
שבט
נחלתו
ה'
צבאות
שמו:
ס
(ירמיהו פרק י פסוק טז)
לא־כאלה
חלק
יעקב
כי־יוצר
הכל
הוא
וישראל
שבט
נחלתו
יהוה
צבאות
שמו:
ס
(ירמיהו פרק י פסוק טז)
לָא
כְאִלֵין
דְּחוּלָקֵיהּ
יַעֲקֹב
אֲרֵי
דִברָא
כוֹלָא
הוּא
וְיִשׂרָאֵל
שִׁבטָא
דְאַחסָנְתֵיהּ
יְיָ
צְבָאוֹת
שְׁמֵיהּ
:
לא
-
ט'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
יר'
י
,
טז;
טו
,
יז;
טז
,
ב;
כג
,
כ
,
כא;
ל
,
כד;
לא
,
לא;
מד
,
י;
נא
,
יט.
כְאלה
-
ג':
יר'
י
,
טז;
נא
,
יט;
איוב
טז
,
ב.
וכל
'בְאלה'
דכותהון
בר
מן
ב'
('בָאלה'):
ש"א
טז
,
י;
יז
,
לט.
וישראל
-
ל"ג:
בר'
לז
,
ג;
במ'
כד
,
יח;
יהו'
כב
,
כב;
ש"א
יז
,
ג;
כט
,
א;
ש"ב
יא
,
יא;
יט
,
ט;
מ"א
ד
,
כ;
ה
,
ה;
יח
,
לו;
יש'
מב
,
כד;
מג
,
כח;
מד
,
א
,
כא;
מה
,
ד;
מח
,
יב;
מט
,
ה;
סג
,
טז;
יר'
י
,
טז;
כג
,
ו;
הו'
ה
,
ג
,
ה;
עמ'
ז
,
יא
,
יז;
תה'
פא
,
יב;
דה"א
א
,
לד;
כט
,
יח;
דה"ב
טז
,
יא;
כה
,
כו;
כח
,
כו;
ל
,
ו;
לב
,
לב;
לה
,
יח.
כאלה
ג'
לא
כאלה
חלק
יעקב
וחבירו
שמעתי
כאלה
רבות.
וכל
בְאלה
דכות'
ב'
מ'
ב'
בחר
נסיתי.
לא
כאלה
חלק
יעקב
-
כבר
מפורש
למעלה
(בפירושו
פס'
ח).
לא
כאלה
חלק
יעקב
-
לא
כמו
אלה
האלילים
שהם
חלקם.
אין
חלק
יעקב
כאלה
,
כי
יוצר
הכל
הוא;
וישראל
שבט
נחלתו
,
ואנחנו
לא
נעבוד
בלתו.
כי
הוא
יוצר
הכל
,
וכל
זולתו
נוצר
ונברא.
ובחר
ישראל
לנחלה
(ראה
תה'
לג
,
יב)
שיעבדוהו
,
ויהיה
הוא
חלקם
והם
נחלתו
וחלקו;
ואע"פ
שגלינו
-
לא
עזבנוהו.
ובעבור
שעזבנוהו
בארצנו
,
גלינו
ממנה.
וזה
אנחנו
מכירים
ומודים
יי'
צבאות
שמו
,
שהוא
אדון
צִבאות
מעלה
ומטה;
והאדון
ראוי
לעבוד
,
לא
הכוכבים
שהם
צבאותיו.
כל
אלה
הדברים
שלח
ירמיהו
הנביא
לזקני
ישראל
אשר
בגלות
בבל
,
שגלו
ראשונה
עם
יהויכין
,
שיענו
הדברים
האלה
לכשדים
אם
ירצו
לפתותם
בעבודת
האלילים
(ראה
פירושו
לעיל
,
יא).
והחכם
הכוזרי
(ב
,
ב)
פירש
"בעת
פקודתם
יאבדו"
(לעיל
,
טו):
אם
תפקדם
ותחפש
עליהם
-
יהיו
לאפס
,
כדבר
המזוייף
,
כי
אם
יחפשו
עליהם
יהיו
מוצאים
התחבולה.
אבל
העניין
האלהי
-
כל
אשר
תחפש
עליו
,
תמצאהו
כזהב.
לא
-
הטעם:
לא
כאלה
הפסילים
חלק
יעקב;
כי
יוצר
הכל
הוא
חלקם
,
לא
הפסילים
והמזלות.
וזאת
עדות
על
מה
שנאמר
למעלה
(פס'
ב)
כי
אינם
ברשות
המזלות;
כי
זה
הפסוק
עונה
על
כל
מה
שאמר
למעלה.
וישראל
שבט
נחלתו
-
ולא
הגוים.
ומלת
שבט
במקום
הזה
-
'משפחה'
,
כמו
"כל
שבטי
בנימן"
(שו'
כ
,
יב);
והוא
סמוך
אל
'נחלתו'.
ונקרא
יי'
צבאות
שמו
-
מיוצר
הכל.
וזה
השם
מורה
על
מעלתו;
וכל
השמות
האחרים
הם
שמות
התואר
,
זולתי
זה.