תנ"ך - בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב יְיַפֵּ֑הוּ בְּמַסְמְר֧וֹת וּבְמַקָּב֛וֹת יְחַזְּק֖וּם וְל֥וֹא יָפִֽיק: (ירמיהו פרק י פסוק ד)

טקסט וניקוד:

בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם וְלוֹא יָפִיק: (ירמיהו פרק י פסוק ד)

טקסט בלבד:

בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק: (ירמיהו פרק י פסוק ד)

תיקון קוראים:

בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק: (ירמיהו פרק י פסוק ד)
בְּכַספָּא וּבדַהבָּא מְחַפֵּי לֵיהּ בְּמַסמְרִין וּבמַקוֹבִין מְתַקֵיף לֵיהּ דְּלָא יִצטְלֵי :

בכסף - ה"י רפין: *בר' כג , ט; יהו' כב , ח; ש"ב כד , כד; מ"א כא , ו , טו; יש' מח , י; נב , ג; יר' י , ד; יח' כז , יב; מי' ג , יא; תה' קה , לז; איכה ה , ד; עז' א , ד; דה"א כא , כב , כד. בכסף ובזהב - ג': יהו' כב , ח; יר' י , ד; עז' א , ד. ולוא - כ"ב מלא בסיפרא (בלישנא): ראה יר' ב , כה. ולוא - ל"ה מלא (בלישנא): ראה יר' ב , כה.

בכסף ובזהב - ג'; ייפהו - ל'; במסמרות - ל'; ובמקבות - ל'; יחזקום - ל'.

[ מסמרות - 'קלויש' בלעז.] מקבות - קורנס; 'מרטיל' [בלעז]. יפיק - יכרעו ברכיו; לשון "פוקה" (ש"א כה , לא); "ופיק ברכים" (נח' ב , יא).

יחזקום ולא (בנוסחנו: ולוא) יפיק - יחזקום שלא ימוטו.

בכסף ובזהב ייפהו - לפי שהוא עץ , חופה אותו בכסף ובזהב , כדי שיהא יפה ונאה בעיני הרואים ויכנס בלבם לעבדו. יחזקום - טסי הכסף והזהב , יחזקו אותם על העץ במסמרות , ובמקבות שיכו בם עליהם , עד שלא (בנוסחנו: לוא) יפיק - כלומר: שלא יצא מתכונתו ולא יכשל; מעניין "ופיק ברכים" (נח' ב , יא). ויש לפרשו מענין "ותפק לרעב" (יש' נח , י) , ויהיה זה פועל עומד; רוצה לומר: שלא יצא ממקומו.

בכסף. ייפהו - הטעם: יעשהו יפה אחרי כן בצפוי כסף וזהב , שמשים בו המסמרות להדביק הצִפוי אל עץ הפסל. וטעם יחזקום - שישימו הצִפוי עליהם החרשים , ובענין חזק , שלא ינוע ממקומו. ובעבור זה הוסיף ולא (בנוסחנו: ולוא) יפיק , וטעמו: לא יעקר אחרי כן; והוא מגזרת "ופיק ברכים" (נח' ב , יא); ואיננו מתעבר. ודבר בפסילים יחיד ורבים , כמנהג.

במסמרות ובמקבות יחזקום - כמו "ותקח את המקבת בידה" דיעל (ראה שו' ד , כא). ונקראת "מקבת" על שם שמכנסת המסמר בנקב. ולא (בנוסחנו: ולוא) יפיק - לשון הסרה ומוטה , כמו "ופיק ברכים" (נח' ב , יא).
ריכוז קישורים