תנ"ך - כתמר
מקשה
המה
ולא
ידברו
נשוא
ינשוא
כי
לא
יצעדו
אל־תיראו
מהם
כי־לא
ירעו
וגם־היטיב
אין
אותם:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כְּתֹ֨מֶר
מִקְשָׁ֥ה
הֵ֙מָּה֙
וְלֹ֣א
יְדַבֵּ֔רוּ
נָשׂ֥וֹא
יִנָּשׂ֖וּא
כִּ֣י
לֹ֣א
יִצְעָ֑דוּ
אַל־תִּֽירְא֤וּ
מֵהֶם֙
כִּי־לֹ֣א
יָרֵ֔עוּ
וְגַם־הֵיטֵ֖יב
אֵ֥ין
אוֹתָֽם:
פ
(ירמיהו פרק י פסוק ה)
כְּתֹמֶר
מִקְשָׁה
הֵמָּה
וְלֹא
יְדַבֵּרוּ
נָשׂוֹא
יִנָּשׂוּא
כִּי
לֹא
יִצְעָדוּ
אַל־תִּירְאוּ
מֵהֶם
כִּי־לֹא
יָרֵעוּ
וְגַם־הֵיטֵיב
אֵין
אוֹתָם:
פ
(ירמיהו פרק י פסוק ה)
כתמר
מקשה
המה
ולא
ידברו
נשוא
ינשוא
כי
לא
יצעדו
אל־תיראו
מהם
כי־לא
ירעו
וגם־היטיב
אין
אותם:
פ
(ירמיהו פרק י פסוק ה)
כתמר
מקשה
המה
ולא
ידברו
נשוא
ינשוא
כי
לא
יצעדו
אל־תיראו
מהם
כי־לא
ירעו
וגם־היטיב
אין
אותם:
פ
(ירמיהו פרק י פסוק ה)
עוֹבָד
נְגִיד
זְקִיפִין
אִנוּן
וְלָא
מְמַלְלִין
אִתנְטָלָא
יִתנַטלוּן
אֲרֵי
לֵית
בְּהוֹן
רוּחָא
לְהַלָכָא
לָא
תִדחֲלוּן
מִנְהוֹן
אֲרֵי
לָא
מַבאֲשִׁין
וְאַף
לְאֵיטָבָא
לֵית
אִנוּן
יָדְעִין
:
ולא
-
ז'
פסוקים
'ולא
לא
לא'
(באמצע
פסוק):
דב'
יד
,
ח;
שו'
יד
,
טז;
יר'
י
,
ה;
כ
,
יא;
לב
,
כג;
מח
,
יא;
יח'
כ
,
ח.
ולא
-
י'
פסוקים
'ולא
לא
לא'
(מהם
ג'
בראש
פסוק):
*דב'
ז
,
ג;
יד
,
ח;
יהו'
ז
,
יב;
שו'
יד
,
טז;
יר'
י
,
ה;
כ
,
יא;
לב
,
כג;
מח
,
יא;
יח'
כ
,
ח;
לו
,
טו.
היטיב
-
ב'
מלא:
יר'
ז
,
ה;
י
,
ה.
ושארא
'היטב'
כתב.
היטיב
ב'
מל'
כי
אם
היטיב
תיטיבו
וגם
היטיב
אין
אותם.
ושארא
היטב
כתב.
כתמר
-
ל';
נשוא
-
ל'
מל';
ינשוא
-
ל';
יצעדו
-
ל';
היטיב
-
ב'
מל'.
כתומר
מקשה
-
מקיש
אותו
בקורנס
עד
שזוקף
לו
קומה
כדקל.
אל
תיראו
מהם
-
אם
תפרשו
מהם
,
כי
לא
ירעו
לכם;
וגם
היטב
(בנוסחנו:
היטיב)
אין
אותם
-
אם
תעבדום.
הטיב
-
כמו
"להטיב"
(יר'
לב
,
מא).
כתומר
-
מצאתי
בפתרון
רבי
מנחם
ברבי
חלבו:
כתומר
מצוייר
צורת
אדם
שעושין
להפחיד
העופות
,
שלא
יאכלו
הפירות.
מקשה
-
'בטדיץ'
בלעז
,
כמו
"מקשה
תעשה
המנורה"
(שמ'
כה
,
לא).
אל
תיראו
מהם
כי
לא
יריעו
-
ואם
תאמר:
אע"פ
שאינן
מריעין
,
יש
בהן
כח
להיטיב
,
והריני
הולך
אחריהם
כדי
שיטיבו
לי!
תלמוד
לומר:
וגם
היטב
(בנוסחנו:
היטיב)
אין
אתם
(בנוסחנו:
אותם).
כתמר
מקשה
-
כמו
התמר
שהוא
שוה
,
אין
בגופו
עוות
,
כי
ענפיו
הם
למעלה
וכל
גופו
שוה
,
וכן
מעשה
מקשה
שוה
-
כן
הצֶלם
עומד
זקוף
,
שוה
,
כדמות
אדם.
ולא
ידברו
-
כי
אין
בקרבם
רוח
מניעה
,
כל
שכן
מדברת;
וזהו
שאמר:
נשוא
ינשוא
-
אם
יסיעום
ממקום
למקום
,
ינָשאו
,
כי
הם
לא
יצעדו
ברגליהם.
ואחר
שהם
כך
,
אל
תיראו
מהם
כי
לא
ירעו.
וגם
היטב
(בנוסחנו:
היטיב)
אין
אותם
-
אין
עמהם
כח
להיטיב.
תומר
-
כמו
"תָמר"
(יואל
א
,
יב);
וכן
בא
בחולם
"והיא
יושבת
תחת
תומר"
(שו'
ד
,
ה).
ינשוא
-
הפוך
,
כי
הראוי
'ינשאו';
וכן
"נשוא
לשוא
עריך"
(תה'
קלט
,
כ)
-
כמו
'נשאו'.
כתמר
-
מגזרת
'תמרים'.
ומלת
מקשה
-
שם
,
כמו
'מִקְנָה'
(יר'
לב
,
יא);
והוא
מענין
"מקשה
תעשה
אותם"
(שמ'
כה
,
יח)
הכתוב
בתורה.
והטעם:
כמו
תומר
שיש
לו
שִווי
ויושר
,
כן
המה
הפסילים
שוים
וישרים
במעשה
חרש.
ינשוא
-
מבעלי
הה"א
,
כמו
"ונשו
כלימתם"
(יח'
לט
,
כו);
והאל"ף
נוספת
,
כאל"ף
"ולא
אבוא
שמוע"
(יש'
כח
,
יב)
ואל"ף
"ההלכוא
אתו"
(יהו'
י
,
כד).
ופירושו
כבעלי
האל"ף
,
'יִנָּשאו'
,
כי
שניהם
אחדים
בלשון.
כי
לא
יצעדו
-
אם
לא
ישאום;
והוא
מגזרת
"בצעדך
משדה
אדום"
(שו'
ה
,
ד).
אל
תיראו
מהם
-
אם
לא
תאמינו
בהם
,
כי
לא
ירעו
,
והטעם:
כי
לא
יוכלו
להרע
להם.
ומלת
היטב
(בנוסחנו:
היטיב)
-
מקור
,
והטעם:
להיטיב
לכם
אין
כח
אתם.
ומלת
אותם
-
כמו
'עמם';
כמו
"ואדבר
אותך"
(יח'
ב
,
א)
-
פירושו:
עמך.