תנ"ך - מה
לידידי
בביתי
עשותה
המזמתה
הרבים
ובשר־קדש
יעברו
מעליך
כי
רעתכי
אז
תעלזי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מֶ֣ה
לִידִידִ֞י
בְּבֵיתִ֗י
עֲשׂוֹתָ֤הּ
הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙
הָרַבִּ֔ים
וּבְשַׂר־קֹ֖דֶשׁ
יַעַבְר֣וּ
מֵעָלָ֑יִךְ
כִּ֥י
רָעָתֵ֖כִי
אָ֥ז
תַּעֲלֹֽזִי:
(ירמיהו פרק יא פסוק טו)
מֶה
לִידִידִי
בְּבֵיתִי
עֲשׂוֹתָהּ
הַמֲזִמָּתָה
הָרַבִּים
וּבְשַׂר־קֹדֶשׁ
יַעַבְרוּ
מֵעָלָיִךְ
כִּי
רָעָתֵכִי
אָז
תַּעֲלֹזִי:
(ירמיהו פרק יא פסוק טו)
מה
לידידי
בביתי
עשותה
המזמתה
הרבים
ובשר־קדש
יעברו
מעליך
כי
רעתכי
אז
תעלזי:
(ירמיהו פרק יא פסוק טו)
מה
לידידי
בביתי
עשותה
המזמתה
הרבים
ובשר־קדש
יעברו
מעליך
כי
רעתכי
אז
תעלזי:
(ירמיהו פרק יא פסוק טו)
מָא
לְעַמָא
דַּהֲוָה
חַבִּיב
קֳדָמַי
שְׁבַקוּ
פֻלחַן
בֵּית
מַקדְּשִׁי
וַעֲבַדוּ
עֵיצָא
לִחטָא
סַגִּיאִין
מְעָרְבִין
בְּסַר
שִׁקוּצִין
עִם
בְּסַר
קֻדשָׁא
יִגלוֹן
מִנִיך
מִן
קֳדָם
בִּשׁתִּיך
בְּכֵין
הֲוֵית
תַּקִיפָא
:
מה
-
כ"ד
(בסגול
,
בלישנא):
ראה
יר'
ח
,
ט.
לידידי
-
ג':
יש'
ה
,
א
(פעמיים);
יר'
יא
,
טו.
מעליך
-
ד':
ש"א
א
,
יד;
יר'
יא
,
טו;
יח'
טז
,
ט;
נח'
א
,
יג.
לידידי
ג'
אשירה
נא
שנים
בו
מה
לידידי.
מעליך
ד'
הסירי
את
יינך
ובשר
קדש
ואשטף
דמיך
ועתה
אשבר
מטהו.
לידידי
-
ג';
המזמתה
-
ל';
מעליך
-
ד';
רעתכי
-
ל'.
מה
לידידי
בביתי
-
מה
לעם
סגולתי
לבא
בביתי
עוד.
עשותה
המזמתה
הרבים
-
לעשות
היא
מזמת
עצת
חטאים
שלה.
הרבים
-
שבהם.
ובשר
קדש
יעברו
מעליך
-
אף
המילה
בִּטלו
מבשרם
,
שעל
ידה
היו
מקודשים
לי
(ראה
מנחות
נג
,
ב).
כי
רעתכי
אז
תעלוזי
-
כשאתם
עוברים
עבירה
אתם
שמחים.
ואתה
אל
תתפלל
בעד
העם
הזה.
מה
לידידי
בביתי
-
כלומר:
על
מה
ישא
בעדם
רינה
ותפילה
שום
אוהב
שלי
,
והם
עוברים
על
כל
מה
שכתוב
בתורה?!
כמו
שמספר
והולך:
עשותה
המזמתה
-
כלומר:
חושבים
מחשבות
און
ועושין
אותן.
ובשר
קודש
יעברו
מעליך
-
שפרקו
ברית
מילה
מעליהן;
ולא
עוד
,
אלא
שכל
אחד
מהן
שמח
באיד
חבירו
,
שנאמר:
כי
רעתכי
אז
תעלוזי.
ומאחר
שעושין
את
כל
אלה
,
מה
לידידי
בביתי?
-
על
מה
יבא
שום
ידיד
שיש
לי
להתפלל
בביתי
בעד
העם
הזה
ולישא
בעדם
רינה
ותפילה?!
מה
לידידי
בביתי.
אמר
הנביא:
מה
לידידי
בביתי
-
קרא
האל
'ידידי'
,
לפי
שהוא
היה
מאוהבי
האל.
אמר:
מה
לו
עוד
בביתי
,
רוצה
לומר:
בבית
המקדש?!
כלומר:
להשרות
שכינתו
שם.
עשותה
המזמתה
הרבים
-
בעשות
כנסת
ישראל
התועבה
את
הרבים
,
כלומר:
עם
אלהים
אחרים;
כמו
שאמר
למעלה
"כי
מספר
עריך
היו
אלהיך
יהודה"
(פס'
יג).
וכיון
שהיא
הניחה
אל
אחד
ועשתה
מזמה
את
הרבים
ועבדה
אותם
,
מה
לו
לידידי
בביתי?
ואמר
בביתי
כמו
שאמר
לידידי
,
כי
ידיד
הנביא
הוא
ולא
ידידם
,
וכן
בית
המקדש
-
בית
הנביא
הוא
,
ולא
ביתם.
ובשר
קודש
יעברו
מעליך
-
חוזר
לכנסת
ישראל
ואומר
לה:
את
מַקרבת
קרבנות
לרבים
,
שהם
אלהים
אחרים;
ובשר
קודש
,
בשר
מזבח
יי'
שהוא
קודש
-
אותם
קרבנות
הקודש
עוברים
מעליך
,
כאלו
אינם
מוטלים
עליך
לעשותם.
כי
רעתכי
אז
תעלוזי
-
ולא
שיש
לך
בשת
ורוע
לב
מזה
,
כי
בעת
שתעשי
הרעות
אז
תעלוזי
ותשמחי!
ויש
מפרשים
ובשר
קדש
-
כמו
"ואנשי
קדש"
(שמ'
כב
,
ל);
כמו
"יבוא
כל
בשר"
(יש'
סו
,
כג)
,
שפירושו:
בני
אדם;
כלומר:
החסידים
אנשי
קדש
עברו
מעליך
,
לפיכך
את
עושה
הרעות.
המזמתה
-
הכפל
לחזק
העניין;
וכן
"ישועתה"
(יונה
ב
,
י);
"עזרתה"
(תה'
מד
,
כז).
רעתכי
-
היו"ד
נוספת
,
כיו"ד
"נעוריכי"
(תה'
קג
,
ה);
"תחלואיכי"
(שם
,
ג).
ויונתן
תרגם
הפסוק
כן:
"מה
לעמא
דהוה
חביב
קדמי
שבקו
פולחן
בית
מקדשי
עבדו
עצה
למחטא
סגיאין
מערבין
בשר
שיקוצין
עם
בשר
קודשא
יגלון
מיניך
מן
קדם
בישתיך
בכין
הוית
תקיפא".
ובדרש
(ראה
מנחות
נג
,
ב):
בשעה
שחרב
בית
המקדש
מצאוֹ
הקדוש
ברוך
הוא
לאברהם
עומד
בבית
המקדש.
אמר
לו:
מה
לידידי
בביתי?
אמר
לו:
על
עסקי
בני
באתי.
אמר
לו:
בניך
חטאו
וגלו.
אמר
לו:
שמא
בשוגג
חטאו?
אמר
לו:
עשותה
המזמתה.
אמר
לו:
שמא
מיעוטן
חטאו?
אמר
לו:
הרבים.
אמר
לו:
היה
לך
לזכור
בשר
מילה!
אמר
לו:
ובשר
קודש
יעברו
מעליך.
אמר
לו:
שמא
אם
המתנת
להם
היו
חוזרין
בתשובה?
אמר
לו:
כי
רעתכי
אז
תעלוזי.
אמר
לו:
שמא
חס
ושלום
אין
להם
תקנה?
אמר
לו:
"זית
רענן"
וגו'
(להלן
,
טז).
מה
לידידי
בביתי
וגו'
-
גם
זה
נמשך
עם
מה
שקדם
מדבור
השם
עם
ירמיה
,
ואמר
לו:
"אל
תתפלל
בעד
העם
הזה"
(לעיל
,
יד).
לכן
אמר
השם
לירמיה
שלא
יתערב
עמם
,
ומה
לו
לשבת
אתם
בבית
המקדש
בעת
קבוצם
שם
רבים
ורבים;
וכל
ענינם
שם
אינו
,
רק
לעשות
מזמות
ומחשבות
רעות
והבלים.
ודברי
השם
עליהם
-
פעם
לשון
נסתר
ופעם
לנכח
,
כדרך
הנבואות
כלן.
וטעם
בשר
-
כמו
"יבא
כל
בשר"
(יש'
סו
,
כג);
"כל
הבשר
חציר"
(שם
מ
,
ו);
וכתוב
אחרי
כן
"אין
שלום
לכל
בשר"
(יר'
יב
,
יב);
ולכן
ובשר
קדש
-
כמו
"ואנשי
קדש"
(שמ'
כב
,
ל).
והטעם
,
כי
אין
בכל
בָּשר
אנשי
קדש
כלל
,
כי
כולם
עברו
וספו
ותמו
(ע"פ
תה'
עג
,
יט).
והם
עלזים
ברעות
,
כטעם
"השמחים
לעשות
רע"
(מש'
ב
,
יד).
מה
-
יש
אומרים
,
שהשם
מדבר
עם
כבודו;
והטעם:
מה
לו
לשכון
בביתו
עוד
,
עם
אלה
הרעות
שהם
עושים
שם.
והנכון
,
שמלת
ידידי
-
רמז
על
ישראל.
וקרא
אותו
תחלה
בלשון
זכר
ואחרי
כן
בלשון
נקבה
,
שאמר
עשותה
והפסוקים
הבאים
אחרי
זה
,
כי
הה"א
סימן
ה'פועלת'.
וזה
היה
עושה
הכתוב
בעבור
שאיננו
מדבר
עם
זכר
ממש
ועם
נקבה
ממש
,
כי
על
שניהם
מדבר
ביחד
,
על
כן
מערב
הלשון.
וזה
כענין
"ואת
שדוד
מה
תעשי"
(יר'
ד
,
ל)
,
ורבים
כאלה.
ויש
אומרים
(ראה
רש"י
,
ר'
יוסף
קרא
ורד"ק)
,
כי
הה"א
סימן
ה'פעולה'
,
והטעם:
עשות
אותה
,
המזמתה.
ובאה
לחזוק
דבר
,
כמו
"ילכדונו
את
הרשע"
(מש'
ה
,
כב)
,
וכמוהו
"לחללו
את
ביתי"
(יח'
מד
,
ז)
,
שהם
פעולים
נוספים
מבלי
צורך
,
כי
הטעם
יספיק
אם
אמר
עשות
המזמתה
לבד;
וכן
טעם
האחרים:
"ילכדונו
את
הרשע"
-
ילכדו;
"לחללו"
-
לחלל.
ובזאת
המלה
,
המזמתה
,
יש
בה
שני
סימני
הנקבה
,
כמו
"סופתה"
(הו'
ח
,
ז)
,
"אימתה"
(שמ'
טו
,
טז);
ופירושו:
ענין
"זמה"
(וי'
יח
,
יז).
והוקל
המ"ם
מדגש
כמ"ם
"המדברים
אל
פרעה"
(שמ'
ו
,
כז)
,
ורבים
כאלה;
כי
הה"א
להודעה
,
ומשפטה
לבא
עמה
דגש.
הרבים
-
פירושו:
הגדולים;
כמו
"אחלק
לו
ברבים"
(יש'
נג
,
יב);
"וכל
רבי
מלך
בבל"
(יר'
לט
,
יג).
והטעם
,
כי
זאת
המזמה
-
לא
יעשוה
הפחותים
בעם
,
רק
הגדולים.
ויש
אומרים
(ראה
מנחות
נג
,
ב)
כי
המלה
כמשמעה
,
והטעם:
ולא
יעשו
אותה
אחד
או
שנים
בעם
,
רק
הרבים.
ובשר
קודש
-
מלת
כלל
,
כמו
"ויפרו
ישע"
(יש'
מה
,
ח);
וזה
הבשר
-
רמז
לבשר
הקרבנות
שיפסקו
מעליהם
ולא
יביאום.
ויש
אומרים
(ראה
רש"י
,
ר'
יוסף
קרא
ור'
ישעיה
מטראני)
,
שהוא
רמז
על
המילה
שבטלוה.
והפירוש
הראשון
הוא
הנכון
בעיני.
ומלת
רעתכי
-
היו"ד
נוסף
,
כיו"ד
"הסולח
לכל
עונכי"
(תה'
קג
,
ג).
ויחסר
מלת
'עת';
והטעם:
עת
רעתכי
,
שתעשי
הרע
בעיני
השם
,
אז
תעלוזי
ותשמחי.
מה
לידידי
בביתי
-
מה
לישראל
,
כשיהיה
ידידי
,
לבוא
בביתי
עוד
עשותה
המזימתה
,
הרבים
והגדולים
שבהם?!
ובא
'מזימתה'
בשני
סימנין
הנקבה
,
כמו
"תפל
עליהם
אימתה"
(שמ'
טו
,
טז);
"ארץ
עיפתה"
(איוב
י
,
כב);
"אין
ישועתה
לו"
(תה'
ג
,
ג).
ובשר
קדש
יעברו
מעליך
-
שאפילו
ברית
מילה
העבירו
מבשרם
ולא
מלו.
כי
רעתכי
-
כאשר
תעשי
רעתכי
-
אז
תעלוזי.