תנ"ך - זית רענן יפה פרי־תאר קרא ה' שמך לקול׀ המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

זַ֤יִת רַֽעֲנָן֙ יְפֵ֣ה פְרִי־תֹ֔אַר קָרָ֥א יְהוָ֖ה שְׁמֵ֑ךְ לְק֣וֹל׀ הֲמוּלָּ֣ה גְדֹלָ֗ה הִצִּ֥ית אֵשׁ֙ עָלֶ֔יהָ וְרָע֖וּ דָּלִיּוֹתָֽיו: (ירמיהו פרק יא פסוק טז)

טקסט וניקוד:

זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ לְקוֹל׀ הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו: (ירמיהו פרק יא פסוק טז)

טקסט בלבד:

זית רענן יפה פרי־תאר קרא ה' שמך לקול׀ המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו: (ירמיהו פרק יא פסוק טז)

תיקון קוראים:

זית רענן יפה פרי־תאר קרא יהוה שמך לקול׀ המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו: (ירמיהו פרק יא פסוק טז)
הָא כְאִילָן זֵיתָא דְּשַׁפִּיר בְּרֵיוֵיהּ וְיָאֵי בְחֶזוֵיהּ וְסוֹכֵיהּ מְטַלָן בְּאִילָנַיָא כֵּין רַבִּי יְיָ שְׁמִיך בְּעַמְמַיָא וְכַדּוּ דַעֲבַרתּ עַל אוֹרָיתָא מַשׁרְיָת עַמְמִין דְּתַקִיפִין כְּאִישָׁתָא יֵיתוֹן עֲלַך וְיִתחַבְּרוּן לְהוֹן סֻמכָוָן :

המולה - ב' (אחד מלא ואחד חסר): יר' יא , טז; יח' א , כד. גדלה - ח' חסר (בלישנא): שו' טו , יח; יר' יא , טז; עז' ט , ז , יג; נחמ' א , ג; ב , י; ז , ד; ט , לז. וכל אוריתא כותהון בר מן ד' (מלא): במ' כב , יח; *דב' ד , לו; כה , יג , יד. (וכל דניאל חסר בר מן אחד מלא: דנ' ח , כא).

המולה ב' קול המלה לקול המולה גדלה.

המולה - ב'; גדלה - ח' חס' וכל אורי' כות' ב' מ' ד'.

לקול המולה - לשון שאון עם רב שיבא עליהם. ורעו דליותיו - ורצצו את ענפיו.

זית רענן יפה פרי תואר קרא יי' שמך - לשעבר , כשהייתם מקיימין את התורה , הייתם דומין לזית רענן יפה פרי תואר , שצילו נאה ופריו הדר; ועכשיו , כשאתם עוברים את תורתי , הריני עושה לכם כמו שעושין לאילן שפוסק מלעשות פירות , שאין בעלין נהנין ממנו - מה עושין לו? משברין לו דליותיו לצורך האש. כמו כן אני עושה לכם (ראה מנחות נג , ב). לקול המולה גדולה - הריני מכריז לקול שאון ממלכות שיהו נאספים עליכם (ע"פ יש' יג , ד) ויציתו בכם את האש. קול המולה - פתרונו: "קול שאון" , "המון" (שם) , כמה דאמר "קול המולה כקול מחנה" (יח' א , כד). ורעו - לשון שבירה , כמו "תרועם בשבט ברזל" (תה' ב , ט). דליותיו - 'ברנייש' בלעז.

זית רענן - המשילה לזית , לפי שהוא רענן כל זמן וכל ימות השנה עליו לחים. יפה פרי תואר - פירושו: יפה פרי ויפה תואר , ויפה שזכר עומד במקום שנים; רוצה לומר: שפריו יפה ותוארו יפה. אמר לכנסת ישראל: מתחילה קרא יי' שמך 'זית רענן' - כשהיית עושה רצונו היית כמו זית רענן , לא יבול עלהו (ע"פ תה' א , ג); רוצה לומר: ההצלחה היתה תמידה עמך , ואת היית עושה מעשים טובים , דומים לפרי זית אשר בדִשנוֹ , והוא שַמנוֹ , יכבדו אלהים ואנשים (ע"פ שו' ט , ט). לקול המולה גדולה - ועתה גרמו עוניך והביא עליך גוים רבים , ישָמע קול המולתם שהיא גדולה; ועל ידם הצית אש. עליה - כאלו אמר 'עליך'. כי כן דרך המקרא , ידבר בפסוק אחד לנֹכֵח ושלא לנֹכֵח; כמו "שמעו עמים כולם" (דה"ב יח , כז); "כי יבשו מאלים אשר חמדתם" (יש' א , כט); "ויי' הודיעַני... אז הראיתני" (להלן , יח); והדומים להם רבים. ורעו דליותיו - ואותם הגוים ישברו דליות הזית שהיית נמשלת בו. ואדני אבי ז"ל פירש עליה - כמו "עלה זית" (בר' ח , יא); רוצה לומר: הצית אש בעליה - פירושו: בעלי הזית , שהיו רעננים ולחים , עתה יצית אש בהם. וכנה הזית בלשון נקבה ואע"פ שהוא בלשון זכר , כמו שאמר רענן , דליותיו - הנה מצאנו גפן בלשון זכר: "גפן בוקק" (הו' י , א) , ובלשון נקבה מצאנוהו: "לגפן אדרת" (יח' יז , ח); כן יהיה זית כמהו. ועוד: לפי שהמשיל בו כנסת ישראל שהיא בלשון נקבה , זכר הזית גם כן , שהוא משל לה , בלשון נקבה , כאלו זכר הכּנסה. ואחר כן שב לזָכרו בלשון זכר , בלשון עצמו , ואמר: דליותיו. המולה - כתוב בו"ו עם הדגש; וכמהו מעטים נמצאו באותיות אהו"י עם הדגש , זכרנום ב'ספר מכלל' בחלק הדקדוק ממנו (עח , ב ואי'). ופירוש המולה - כמו 'מלה'; וכן "קול המולה כקול מחנה" (יח' א , כד). ופירוש הצית - הבעיר; כמו "ויצת אש בציון" (איכה ד , יא) והדומים לו. ורעו - פירושו: וישברו; כמו "ירעוך קדקד" (יר' ב , טז); "ורעו את ארץ אשור בחרב" (מי' ה , ה). דליותיו - פירושו: ענפיו; ונקראו הענפים הרמים כן , מעניין "ארוממך יי' כי דליתני" (תה' ל , ב) , שפירושו: רוממתני; "דלו עיני למרום" (יש' לח , יד). וזכר הענפים הרמים הֵנה בלשון הזה - רוצה לומר , שאפילו הענפים הרמים ישָברו; והוא משל על ירושלם ובית המקדש. ויונתן תרגם הפסוק כן: "הא כאילן זיתא דשפיר בריויה ויאי בחזויה וסוכיה מטלל באילנייא כן רבי יי' שמיך בעממיא וכדו דעברת על אורייתא משיריית עממין דתקיפין כאשתא ייתון עלך ויתחברון להון סומכוון".

ולכן , אם לפנים 'זית רענן יפה פרי תאר' קרא יי' שמם , הנה עתה , לקול המון גדול מאויב יצית בם אש. ורעו - כטעם "ירעוך קדקד" (יר' ב , טז); והכל מטעם "לרעות בגנים" (שה"ש ו , ב) , כלומר: בדליותיו.

זית. רענן - בן ארבע אותיות; ופירושו: לח. ולמ"ד לקול - בעבור. ומלת המולה - פירש רבי משה הכהן הספרדי ז"ל (וראה רד"ק) , שהוא כמו "אין מלה בלשוני" (תה' קלט , ד) , והה"א הראשונה נוספת , כה"א "הצלה" (אס' ד , יד); "להנפה גויים" (יש' ל , כח); ובאה על שני משקלים , כי משקלי השמות משתנים. עליה - שב אל הזית. ורעו - מגזרת "כל מאהביך תרעה רוח" (ראה יר' כב , כב) , והוא ענין שֶבר. ומלת דליותיו - פירושה כמו 'ענפיו'; והטעם: כמו זאת הזית כן קרא השם שמך , מרוב יופיך שנתן לך. ובעבור זאת המולה גדולה - שהרבית עליו לדבר מלים גדולים שאינם ראוים , השחית שמך הטוב שקרא לך; וזה טעם הצית אש עליה , כי הכתוב מדבר במשל. וזה הטעם כענין שנאמר אחרי כן , "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" (יר' יב , ח).

לקול המולה גדולה - זה הוא המון חיל כשדים. ורעו דליותיו - לשון "תרועם בשבט ברזל" (תה' ב , ט).
ריכוז קישורים