תנ"ך - וה'
צבאות
הנוטע
אותך
דבר
עליך
רעה
בגלל
רעת
בית־ישראל
ובית
יהודה
אשר
עשו
להם
להכעסני
לקטר
לבעל:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיהוָ֤ה
צְבָאוֹת֙
הַנּוֹטֵ֣עַ
אוֹתָ֔ךְ
דִּבֶּ֥ר
עָלַ֖יִךְ
רָעָ֑ה
בִּ֠גְלַל
רָעַ֨ת
בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל
וּבֵ֣ית
יְהוּדָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
עָשׂ֥וּ
לָהֶ֛ם
לְהַכְעִסֵ֖נִי
לְקַטֵּ֥ר
לַבָּֽעַל:
פ
(ירמיהו פרק יא פסוק יז)
וַיהוָה
צְבָאוֹת
הַנּוֹטֵעַ
אוֹתָךְ
דִּבֶּר
עָלַיִךְ
רָעָה
בִּגְלַל
רָעַת
בֵּית־יִשְׂרָאֵל
וּבֵית
יְהוּדָה
אֲשֶׁר
עָשׂוּ
לָהֶם
לְהַכְעִסֵנִי
לְקַטֵּר
לַבָּעַל:
פ
(ירמיהו פרק יא פסוק יז)
וה'
צבאות
הנוטע
אותך
דבר
עליך
רעה
בגלל
רעת
בית־ישראל
ובית
יהודה
אשר
עשו
להם
להכעסני
לקטר
לבעל:
פ
(ירמיהו פרק יא פסוק יז)
ויהוה
צבאות
הנוטע
אותך
דבר
עליך
רעה
בגלל
רעת
בית־ישראל
ובית
יהודה
אשר
עשו
להם
להכעסני
לקטר
לבעל:
פ
(ירמיהו פרק יא פסוק יז)
וַייָ
צְבָאוֹת
דְּקַיֵים
יָתִיך
גְּזַר
לְאֵיתָאָה
עֲלַך
בִּישָׁא
בְּדִיל
בִּישָׁת
בֵּית
יִשׂרָאֵל
וּבֵית
יְהוּדָה
דַּעֲבַדוּ
לְהוֹן
לְאַרגָּזָא
קֳדָמַי
לְאַסָקָא
בֻסמִין
לְבַעלָא
:
אותך
-
ג'
מלא
בסיפרא
(לשון
נקבה):
יר'
ב
,
לה;
יא
,
יז;
ל
,
יד.
אותך
-
י"ו
מלא
לשון
נקבה:
ראה
יר'
ב
,
לה.
ויי'
צבאות
הנוטע
אותך
-
כביכול
כאדם
שנטע
אילן
וימים
רבים
יתן
פריו;
וכל
זמן
שיתן
פריו
,
חביב
לבעליו
,
ומשפוסק
מעשות
פרי
הוא
נותן
לב
לקצצו.
אף
אתם:
בתחילה
נטע
אתכם
הקדוש
ברוך
הוא
נטיעה
בארץ
שלא
תינתשו
ממנה
עולמית
,
ומשעשו
בני
ישראל
ובני
יהודה
הרע
בעיניו
,
נתן
לב
לעקור
אותה
נטיעה
,
שנמשלת
לשעבר
ל"זית
רענן
יפה
פרי
תואר"
(לעיל
,
טז).
ויי'
צבאות
הנוטע
אותך
-
לפי
שהמשילה
לזית
(ראה
לעיל
,
טז)
,
אמר
עליה
לשון
'נטיעה';
כלומר
,
שהשכינך
בארץ
טובה.
כמו
שעשה
לך
טובה
בעשותך
טוב
,
כן
עתה
דבר
עליך
רעה
על
ידי
הנביאים
,
שעתידה
לבוא
עליך
בגלל
רעת
בית
ישראל
ובית
יהודה.
ועל
בית
ישראל
דבר
רעה
ובאה
להם
,
ועליך
גם
כן
דבר
,
ותבא
לך.
בגלל
-
לעולם
על
הסבה
הפועלת.
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ויי'.
הנוטע
אותך
-
בארץ
טובה
,
כארז
הנטוע
בארץ
שלא
יזוז
ממקומו;
והוא
כענין
"תביאמו
ותטעמו"
(שמ'
טו
,
יז).
אשר
עשו
להם
הפסילים
להכעיסיני
[לקטר
לבעל].