תנ"ך - על־כל־שפים
במדבר
באו
שדדים
כי
חרב
לה'
אכלה
מקצה־ארץ
ועד־קצה
הארץ
אין
שלום
לכל־בשר:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַֽל־כָּל־שְׁפָיִ֣ם
בַּמִּדְבָּ֗ר
בָּ֚אוּ
שֹֽׁדֲדִ֔ים
כִּ֣י
חֶ֤רֶב
לַֽיהוָה֙
אֹֽכְלָ֔ה
מִקְצֵה־אֶ֖רֶץ
וְעַד־קְצֵ֣ה
הָאָ֑רֶץ
אֵ֥ין
שָׁל֖וֹם
לְכָל־בָּשָֽׂר:
ס
(ירמיהו פרק יב פסוק יב)
עַל־כָּל־שְׁפָיִם
בַּמִּדְבָּר
בָּאוּ
שֹׁדֲדִים
כִּי
חֶרֶב
לַיהוָה
אֹכְלָה
מִקְצֵה־אֶרֶץ
וְעַד־קְצֵה
הָאָרֶץ
אֵין
שָׁלוֹם
לְכָל־בָּשָׂר:
ס
(ירמיהו פרק יב פסוק יב)
על־כל־שפים
במדבר
באו
שדדים
כי
חרב
לה'
אכלה
מקצה־ארץ
ועד־קצה
הארץ
אין
שלום
לכל־בשר:
ס
(ירמיהו פרק יב פסוק יב)
על־כל־שפים
במדבר
באו
שדדים
כי
חרב
ליהוה
אכלה
מקצה־ארץ
ועד־קצה
הארץ
אין
שלום
לכל־בשר:
ס
(ירמיהו פרק יב פסוק יב)
עַל
כָּל
נִגדִין
בְּמַדבְּרָא
אֲתוֹ
בָּזוֹזִין
אֲרֵי
חַרבָּא
קֳדָם
יְיָ
מְקַטְלָא
לִדמִתכַּנשִׁין
מִסְיָפֵי
אַרעָא
וְעַד
סְיָפֵי
אַרעָא
לֵית
שְׁלָמָא
לְכָל
בִּסרָא
:
אכלה
-
ה':
*דב'
ד
,
כד;
ט
,
ג;
יב
,
כ;
יר'
יב
,
יב;
יואל
ב
,
ה.
מקצה
-
ארץ
-
ג'
(בלישנא):
יר'
יב
,
יב;
נא
,
טז;
מש'
יז
,
כד.
ועד
-
קצה
-
ה':
דב'
ד
,
לב;
יג
,
ח;
כח
,
סד;
יר'
יב
,
יב;
כה
,
לג.
לכל
-
בשר
-
ז':
*במ'
טז
,
כב;
יח
,
טו;
כז
,
טז;
יש'
סו
,
כד;
יר'
יב
,
יב;
כה
,
לא;
תה'
קלו
,
כה.
מקצה
ארץ
ב'
וחד
בקצה
ארץ
על
כל
שפים
ויעל
נשאים
ועיני
כסיל.
אכלה
-
ה';
מקצה
-
ארץ
-
ג';
ועד
-
קצה
-
ה';
לכל
-
בשר
-
ז'.
על
כל
שפים
במדבר
-
מקום
מרעה
הבהמות
יקרא
'מדבר'
,
כמו
שפירשנו
(יהו'
ח
,
טו);
ושפיים
הם
המקומות
הגבוהים
,
כמו
הרים
וגבעות.
גם
לשם
,
שהוא
חוץ
מן
היישוב
,
באו
שודדים.
כי
חרב
ליי'
אוכלה
-
כמו
'אוכלת';
יאמר
כזה
וכזה
,
כמו
"אש
אוכלה"
(דב'
ד
,
כד)
,
אבל
ברוב
יאמר
על
משקל
'פועלת'.
וההרג
הוא
אכילת
החרב
,
כמו
"וחרבי
תאכל
בשר"
(דב'
לב
,
מב);
"כזה
וכזה
תאכל
החרב"
(ש"ב
יא
,
כה).
מקצה
ארץ
ועד
קצה
הארץ
-
כי
גם
בשאר
האומות
תהיה
,
כי
בכולם
פשטה
יד
נבוכדנצר;
וחרבו
ליי'
-
כי
הוא
העיר
את
רוחו
(ע"פ
יר'
נא
,
יא)
עליהם.
והנביא
התנבא
על
כל
אחת
מהם
טרם
בוא
לה
הפורענות
,
כמו
שכתוב
בזה
הספר
(פרקים
מו
-
נא);
וזהו
שאמר:
אין
שלום
לכל
בשר.
על.
מגיד
זה
הכתוב
,
כי
האויבים
אורבים
אותם
במדברות
ובהרים
,
לתפשם
ולהרגם
אם
יצאו
מהעיר.
וטעם
מקצה...
-
שיארבו
בכל
המקומות
סביבותם
,
ולא
במקום
אחד;
וזה
טעם
אין
שלום
לכל
בשר.