תנ"ך - זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף־ה': פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

זָרְע֤וּ חִטִּים֙ וְקֹצִ֣ים קָצָ֔רוּ נֶחְל֖וּ לֹ֣א יוֹעִ֑לוּ וּבֹ֙שׁוּ֙ מִתְּבוּאֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהוָֽה: פ (ירמיהו פרק יב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם מֵחֲרוֹן אַף־יְהוָה: פ (ירמיהו פרק יב פסוק יג)

טקסט בלבד:

זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף־ה': פ (ירמיהו פרק יב פסוק יג)

תיקון קוראים:

זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף־יהוה: פ (ירמיהו פרק יב פסוק יג)
לָא תְהוֹן דָּמַן לִדזָרְעֵי חִטִין עַל בְּיָר וְלָא מַשׁכְּחִין לְמִכנַשׁ אֱלָהֵין כּוּבִּין וּמֵיעַלְלַתהוֹן לֵית לְהוֹן הֲנָאָה וְתִבַּהתּוּן בְּעוּבָדֵיכוֹן בְּמֵיתֵי עֲלֵיכוֹן תְּקוֹף רֻגזָא דַייָ :

נחלו - ב': יר' יב , יג; עמ' ו , ו. יועלו - ב' חסר יו"ד: יר' ב , ח; יב , יג. ובשו - ג': יש' יט , ט; יר' יב , יג; מי' ג , ז.

נחלו - ב'; יועלו - ב' חס' י'; ובשו - ג'; מתבואתיכם - ל'.

זרעו חטים וקוצים קצרו - התפללו ולא נתקבלה תפילתם. למה? - לפי שלא נָרוּ להם ניר תשובה ומעשים טובים , לכך זרעו אל קוצים (ע"פ יר' ד , ג). [ספר שנקוד בו 'זרעו' , בחירק הזי"ן , שיבוש הוא.] נחלו במכאובם וצעקתם לפני , ולא יועילו. [ נחלו - לשון 'חולי'.] מתבואותיכם - ממעשיכם.

זרעו חטים - בעוונותיכם נמשלתם לזה שזורע חיטים בשדה בור , שזורע אל קוצים (ע"פ יר' ד , ג) , שאין מועיל לו זריעתו; אף אתם , עוונותיכם גורמים שאתם יגיעים ואומות העולם אוכלים. נחלו - לשון 'חולי'.

זרעו חטים וקוצים קצרו - אמר: הנביאים זרעו חטים בכם , ישראל , שאתם נקראים "חלקתי" , כמו שאמר למעלה (פס' י); והנה הנביאים זרעו בַּחלקה חטים , והם דברי הנבואה , וקוצים קצרו - כי לא צמחו להם בחלקה כי אם קוצים , אלה הם מעשים רעים שדומים לקוצים. נחלו לא יועילו - ונחלו הנביאים על זה , כי לא יועילו מעשיהם. ובשו מתבואותיכם - היה להם לנביאים בושת מתבואותיכם , שהיו מייחלים שיהיו חטים והם קוצים; ונחלו הנביאים על זה מחרון אף יי' - מפחדם מחרון אף יי' העתיד לבוא עליכם מפני מעשיכם הרעים. ואמר ירמיהו משל זה על החֶלקה כמו שאמר ישעיהו משל דומה לו על הכרם , כמו שאמר: "ויטעהו שורק... ויקו לעשות ענבים ויעש באושים" (יש' ה , ב). וישראל הם שנקראו "כרם יי'" (שם) ו'חלקת יי'' (ראה לעיל , י). ואדני אבי ז"ל פירש: זרעו ישראל חטים - והוא משל על הממון הרב שהיו שולחים למלכי מצרים שיבואו לעזרתם מפני מלך בבל , ובטחו על משענת קנה רצוץ (ע"פ מ"ב יח , כא) - זהו וקוצים קצרו. נחלו לא יועילו - נחלו מרוב הממון שנתנו ולא היה להם בו תועלת. ופירש בשו מתבואותיכם - ציווי; כלומר: יש לכם לֵבוֹש מתבואותיכם , שהם קוצים. ויונתן תרגם: "לא תהון דמן לזרעי חטין על הבור ולא משכחין למיכנש אילהין כובין ומעללתהון לית בהון הנאה ותיבהתון בעובדיכון במיתי עליכון תקוף רוגזא דיי'".

זרעו - למעלה בספר כתוב , שהזהירם השם ואמר להם: "נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים" (יר' ד , ג); והוא משל שישובו תשובה שלימה , כאשר פירשתי שמה. והם לא האמינו בו , על כן זרעו חטים וקוצים קצרו - שיצאו תחת החטים; וזה כענין שנאמר על תגמול העון במקום אחר "תחת חטה יצא חוח" (איוב לא , מ). נחלו - מבנין 'נפעל' , מגזרת "חלי ומכה" (יר' ו , ז). ויחסר אצל לא מלת 'כי'; והטעם: נחלו ונכאבו כי לא יועילו מזריעתם לעשות ממנה לחם שיאכלו. ובושו - שב לדבר לנוכח; והטעם: ותבושו מתבואותיכם , שישובו קוצים. וזאת המלה , ובושו - כמו "ומות בהר" (דב' לב , נ) , שפירושו: ותמות; ורבים כמוהו. כי אין ברצון האדם לֵבוש ולמות , על כן הוצרכו אלה המילים לתקן כן.

זרעו חטים וקוצים קצרו - שהיתה קללת השם בכל מעשה ידיהם. נחלו ולא (בנוסחנו: לא) יועילו - להרפא. ובושו מתבואותיכם - כי לא תצליחו בהם. ויש לומר , כי זה היה בימי הבצרות שאומר לפנינו (ראה יר' יד , א).
ריכוז קישורים