תנ"ך - והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֗ה אַֽחֲרֵי֙ נָתְשִׁ֣י אוֹתָ֔ם אָשׁ֖וּב וְרִחַמְתִּ֑ים וַהֲשִׁבֹתִ֛ים אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצֽוֹ: (ירמיהו פרק יב פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ: (ירמיהו פרק יב פסוק טו)

טקסט בלבד:

והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו: (ירמיהו פרק יב פסוק טו)

תיקון קוראים:

והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו: (ירמיהו פרק יב פסוק טו)
וִיהֵי בָּתַר דַּאֲטַלטֵיל יָתְהוֹן אֲתוּב בְּמֵימְרִי וַאֲרַחֵים עֲלֵיהוֹן וַאֲתֵיבִנוּן גְּבַר לְאַחסָנְתֵיהּ וּגבַר לְאַרעֵיהּ :

ורחמתים - ג' (בלישנא): יר' יב , טו; לג , כו; זכ' י , ו.

ורחמתים ב' והיה אחרי נתשי גם זרע יעקוב. וחד והושבותים כי רחמתים.

ורחמתים - ג'.

אשוב ורחמתים - כולם לקו סמוך לחורבן הבית , ובכולן נאמר 'ושבתי את שבות' בספר הזה (ראה כט , יד; ל , ג , יח; לא , כב; לג , ז , יא , כו; מח , מז; מט , ו , לט).

והיה אחרי נתשי אותם אשוב וריחמתים - פתרון: והיה אחרי נותשי אותם - את האומות מאדמת עצמן , אשוב וריחמתים - וכן דרכו של הקדוש ברוך הוא כשכועס: כשנותש את האומות איש מארצו ואיש מנחלתו , לאחר זמן יפקדם ושב שבותם; כעיניין שנאמר בישעיה (צ"ל: בירמיה) באחרית הימים: "ושבתי את שבות בני עמון" (ראה יר' מט , ו) , וכן "ושבתי את שבות מואב" (יר' מח , מז). אף כאן: והיה אחרי נותשי את האומות אשוב וריחמתים , ואחר כך והשיבותים איש לנחלתו ואיש לארצו.

והיה. אשוב ורחמתים - כמו שנבא עליהם ירמיה; כשנבא על גלותם נבא גם כן על שובם , כמו שנאמר "ושבתי שבות מואב" (יר' מח , מז) , ואמר "ואחרי כן אשיב את שבות בני (עמון)" (יר' מט , ו , לט). אמר כי כששבו יהודה ובנימן מגלות בבל , שבו גם הם לארצם.

והיה אחרי נתשי אותם וגו' - זה יעוד בית שני בהכרח; ואמרוֹ אחר כן: ואם לא ישמעו וגו' - וזה הוא בהכרח רמז סתום על חרבן בית שני , כמו שבא כמו זה רמז סתום וחתום בתורת משה על חרבן בית ראשון (ראה וי' כו , לא); אבל לא היה זה יעוד מכוון לעצמו. וכמו קדם לו כמו זה רמז אחר , באמרו "ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד" (יר' ד , א). ובאור כלל זה 'אוצר יי'' יבא.

והיה. איש לנחלתו - פירושו: כל אחד מהם: יהודה והגוים שגלו כמוהו; והטעם: אוציאם מהגלות אחרי הגלותי אותם.
ריכוז קישורים