תנ"ך - והיה אם־למד ילמדו את־דרכי עמי להשבע בשמי חי־ה' כאשר למדו את־עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֡ה אִם־לָמֹ֣ד יִלְמְדוּ֩ אֶת־דַּֽרְכֵ֨י עַמִּ֜י לְהִשָּׁבֵ֤עַ בִּשְׁמִי֙ חַי־יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר לִמְּדוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י לְהִשָּׁבֵ֖עַ בַּבָּ֑עַל וְנִבְנ֖וּ בְּת֥וֹךְ עַמִּֽי: (ירמיהו פרק יב פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה אִם־לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת־דַּרְכֵי עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי חַי־יְהוָה כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת־עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל וְנִבְנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי: (ירמיהו פרק יב פסוק טז)

טקסט בלבד:

והיה אם־למד ילמדו את־דרכי עמי להשבע בשמי חי־ה' כאשר למדו את־עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי: (ירמיהו פרק יב פסוק טז)

תיקון קוראים:

והיה אם־למד ילמדו את־דרכי עמי להשבע בשמי חי־יהוה כאשר למדו את־עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי: (ירמיהו פרק יב פסוק טז)
וִיהֵי אִם מֵילָף יֵילְפוּן מֵאוֹרחָת כְּנִשׁתָּא דְעַמִי לְקַיָמָא בִשׁמִי קַיָם הוּא יְיָ כְּמָא דְאַלִיפוּ יָת עַמִי לְקַיָמָא בְּשׁוּם טָעֲוָתָא וְיִתקַיְמוּן בְּגוֹ עַמִי :

למד - ב' (וחסר) בתרי לישנין: יר' יב , טז; זכ' ב , ו. להשבע - ב': בפסוק זה.

למד - ב' בתר' לשנין; דרכי - ל' געי; להשבע - ב'.

אם למוד ילמדו - אם יתגיירו. ונבנו - לשון 'בניין'.

והיה אם למוד ילמדו האומות את דרכי עמי להשבע בשמי חי יי' - שיתגיירו עצמן. כאשר למדו את עמי להשבע בבעל - בעוד שהיו עמי בינותם. ונבנו בתוך עמי - כעיניין שאמר ישעיה "ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב" (יד , א) , וכן זכריה הוא אומר "ונלוו גוים רבים אל יי' ביום ההוא והיו לי לעם" (ב , טו).

והיה. את דרכי עמי - הדל"ת מועמדת ב'געיא'. בשמי חי יי' - כי מעת ששבו ישראל מגלותם לא עבדו עבודה זרה ולא נשבעו בבעל. ואם הם ילמדו דרכם בזה ובזה , הוא בטול עבודה זרה. כאשר למדו - כי באמת לא למדו לעבוד עבודה זרה כי אם משכניהם. ונבנו בתוך עמי - כי הרבה נתגיירו מהם בשובם מגלותם ושכנו בתוך בני ישראל. ונבנו - יהיה להם בניין ביניהם , כלומר: עמידה וקיום. וכן תרגם יונתן: "ויתקיימון".

והיה אחרי נתשי אותם וגו' - זה יעוד בית שני בהכרח; ואמרוֹ אחר כן: ואם לא ישמעו וגו' - וזה הוא בהכרח רמז סתום על חרבן בית שני , כמו שבא כמו זה רמז סתום וחתום בתורת משה על חרבן בית ראשון (ראה וי' כו , לא); אבל לא היה זה יעוד מכוון לעצמו. וכמו קדם לו כמו זה רמז אחר , באמרו "ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד" (יר' ד , א). ובאור כלל זה 'אוצר יי'' יבא.

והיה אם למוד ילמדו - הגוים האלה אחר שובם; והטעם: שישובו לדת השם להשבע בשמי. ונבנו - שיתישבו בתוכם ויעמדו ביניהם בכבוד; וזה כענין שנאמר "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם" (יש' נו , ה).

ונבנו בתוך עמי - אחרי שאשיב שבותם (ע"פ יר' לב , מד) עם שבות עמי (ע"פ יר' ל , ג); אם... ילמדו דרכי עמי יהיו בנויים , ואם לאו - אתשם ואבדם.
ריכוז קישורים